לא תמיד חייבים ללכת נגד: כך עשויה הקורונה לשנות את עולם התיירות – ולטובה

הקורונה כהזדמנות? מספר התיירים שצנח והשמים שהתנקו מטיסות, פותחים פתח לייצר סדר בכשלים ואי הסדרים שנוצרו עוד כשהעולם היה מקום נטול שמירה על מרחק, והיקף התיירות העולמית עלה מדי שנה. הגרף צנח, אלא שמתישהו, כולנו מקווים שהוא יחזור לממדים שמשדרים שגרה. עם החזרה לשגרת תיירות, אפשר ואפילו רצוי שהתשתיות ייראו אחרת.

שוק הדירות לטווח קצר: זמן להסדיר את הענף

שורה של ערים בעולם מנצלות את המצב לעשות סדר באחד התחומים הפרוצים ביותר: דירות להשכרה לטווח קצר המוכרות כ-Airbnb. הסדר יכול להתרחש דרך מיסוי והגבלת ימי ההשכרה. זה מה שקורה בבודפשט: לפי בלומברג, בבירת הונגריה ב-2018 היו יותר מ-10,000 נכסי Airbnb להשכרה לתיירים, מספר, אגב, שדומה להיצע שהיה בתל אביב. הנכסים הללו היוו 20% מהלינות של תיירים בעיר שהפכה לפייבוריטית לחופשת סופ"ש בחסות חברות הלואו קוסט שטסות אליה מיעדים שונים באירופה. עם הביקוש, מחירי הלינה בדירות המושכרות בבודפשט עלו וייקרו את החופשה בעיר ואת עלות המחיה לתושבים.

וכך, בתזמון שבו הדירות ריקות מתיירים, רגולציה שהותקנה לאחרונה קובעת הגבלות וחוקים על משכירי הדירות בדומה למגבלות הקיימות בברלין, מדריד אמסטרדם ובפריז. גם בעיריית ליסבון, אחד מיעדי התיירות החמים ל-2019, החליטו לעשות סדר. המטרה: להחזיר דירות מגורים לתושבי העיר ולייצב את המחירים שעלו בחסות התיירות. התוכנית בליסבון המכונה "הכנסה בטוחה" פונה לבעלי הנכסים הריקים ומציעה להם להשכיר אותם לעירייה לחמש שנים לפחות. המחיר המובטח שהם יקבלו על הדירות יהיה 450 אירו לחודש לדירת חדר ו-1,000 אירו לדירה גדולה. שכר הדירה הקבוע יספק לבעלי הנכסים הכנסה קבועה נטולת סיכונים במקרים של מחיקת התיירות. את הנכסים העירייה תוכל למלא עם תושבים שידם אינה משגת למחירי הדיור בעיר.

 איתן שוורץ / צילום: כפיר זיו

גם בעיריית תל אביב זיהו הזדמנות "לפרוץ קדימה עם נושא שהיה תקוע משך שנים, בין השאר כי הדירות הפסיקו לשמש כמקור הכנסה לבעליהן", אומר ראש מנהל תקשורת ושיווק בעיריית תל אביב יפו, איתן שוורץ. אחרי שמשרד הפנים דחה את בקשת העירייה לייקר משמעותית את הארנונה המוטלת על בעלי הדירות להשכרה לטווח קצר בעירייה, נוסחה יחד עם התאחדות המלונאים טיוטה לרגולציה שתכלול סנקציות על השכרת דירות כאלה ליותר מ-90 ימים בשנה. מעבר לימים האלו עשוי בעל הנכס להיות מואשם בעבירה פלילית.

"הקורונה יצרה הזדמנות לנסח חוזה חדש של המשולש שנקרא עיר-תושבים-תיירים. המטרה היא שתיירים יוכלו להשתלב במרקם ולא לפגוע בו כשהעיריה פועלת קודם למען תושביה". שוורץ מספר באופן מפתיע למדי, כי לאורך התקופה מספר הדירות המוצעות להשכרה לטווח קצר לא ירד, אם כי ההשכרות הן בשיעור אפסי.

התמודדות עם "אובר טוריזם": דגש על איכות במקום כמות

מי עוד זוכר את התקופה שבה התושבים מאסו בתיירים? בליסבון, באמסטרדם, בברצלונה, בוונציה ובערים אחרות, קמו תנועות של תושבים שרק רצו בחזרה את שגרת חייהם שהופרה על ידי מבול של תיירים. זה נעלם יחד עם התיירות שנכלאה בסגר, אבל בערים הגדולות נערכים כבר ליום שאחרי. את עומסי התיירים בעיר מפחיתים עם ניתובם ליעדים אחרים, ועם הטלת מגבלות דוגמת מס תייר.

באמסטרדם שבה ביקרו כ-55 אלף תיירים ביום התושבים מבקשים לנקוט בפעולות שימתנו את מספרם. עשרות אלפים חתמו על עצומה. בה קוראים התושבים לעירייה לנקוט בכמה צעדים, בהם להגביל את מספר המבקרים ל-12 מיליון בשנה, לצמצם את מספר הקופי שופס שבהם נמכרת מריחואנה ובתוך כך להגביל את היקף הרכישה המותרת לתיירים. רעיון אחר הוא להיפטר מהאייקון התיירותי, רובע "החלונות האדומים".

למעשה, ייתכן שהקורונה תנתב מעצמה את התיירים ליעדים שמחוץ לערים הגדולות. הרצון לחופשה מבודדת יחסית והחשש מהתקהלות כבר כעת מנתבים תיירים ליעדים שפחות נלקחו בחשבון בעבר. במאמר שפורסם ב"לונלי פלנט" סבורים שהערים שהיו המבוקשות ביותר לתיירים כמו פריז, לונדון וניו יורק, לא יהוו מוקד משיכה לתיירים בחופשה שאחרי הקורונה, מטבען כערים צפופות לרבות נמלי התעופה העמוסים שבקרבן. הערים הללו יחכו, לפחות בשלב ראשון, ויתנו ליעדים מרוחקים ליהנות מתיירים, בדומה אולי לצימרים ולמלונות במבני קרקע שנהנים היום מביקוש של תיירי הפנים בישראל. מי אמר שפתח תקווה היא לא היעד הבא לבקר בו בעצם? בחסות קורונה הכול אפשרי.

"לפני חודשיים, חשבנו שהקורונה היא מכה מתחת לכנף, שנרד לבונקר ובקיץ נחזור ובגדול. מהר מאוד התברר הסיפור יותר מורכב וממושך ומתנהל תחת עננת אי ודאות שכוללת גם השפעות פסיכולוגיות וסוציולוגיות", אומר ד"ר ערן כתר, יועץ וחוקר תיירות במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת.

 ערן כתר / צילום: ארז ביט

"המצב הזה הוביל אותנו ל'גראונד זירו', אנחנו מוחקים את מה שידענו עד היום וכותבים את הלוח מחדש בידיעה שהרבה דברים שעבדו ב-2019 כבר לא יעבדו, כמו אובר טוריזם או מודלים עסקיים של ערים ויעדים שנשענו על סגמנט תיירותי אחד, כמו התיירות העסקית או קבוצות מטיילים מהגיל השלישי והרביעי,שכיום מוגדרים כקבוצות סיכון. התיירות של אחרי המגפה תיראה אחרת והיא לא תהיה הכל או כלום. ביעדים רבים רוצים להחזיר את התיירות אבל בצורה שפויה".

השפיות הזו יכולה לכלול לדברי כתר, את מה שקורה כבר היום והוא ויסות של מבקרים באתרים. עוד לפני הקורונה עומסי תיירות באתרים מבוקשים כמו מגדל אייפל או הוותיקן, הובילו לשינוי לפיו המבקרים נדרשו לתאם מראש ולהזמין מועד לביקור. כיום המצב הזה הופך לנורמה באתרי טבע ובאתרי תיירות. פוקוס אחר שהשקט התיירותי מאפשר לפתח, הוא הדגש על איכות על פני כמות: "במקום שיבקרו בעיר מסוימת מיליון תיירי קרוז שישאירו דולר וחצי בביקור שלהם, לפעול להביא שליש מהכמות, שישאירו הרבה יותר כסף", מסביר כתר. 

האם בפנייה לתיירי איכות אתה מוותר על התרמילאים והצעירים למעשה ופונה לקהל מבוגר ובעל אמצעים?
"זה נכון שככל שהגיל עולה ההוצאה עולה, אבל יש טווח ביניים", אומר כתר. "קחי למשל את התיירים בגילאי 55 ומעלה, פלח משמעותי בתיירות היוצאת מאירופה. יש לו הרבה משאבים והוא לא בקבוצת סיכון. יש גם מיליניאלס שמשתייכים לקהל של מלונות הבוטיק, אותו תייר יכול להוציא 100 שקל ללילה בסיני ואלף שקל ללילה בחופשה אחרת. כך שהטווח הוא רחב".

מה אפשר לעשות בישראל?
"זה זמן טוב לפרויקטים של פיתוח תשתיות ושל תכנון תיירות", אומר כתר, ומציע למשל "להסדיר את התנועה בנצרת שסובלים ממנה התיירים והתושבים. הזדמנות להפוך את רחוב יוחנן פאולוס, לייצר בשני הצדדים של נצרת מרכז פריקה והעמסה לתיירים, עם שיטת ניהול; להגביר את הנגישות ואת השילוט לתיירים בעיר העתיקה בירושלים; לעשות סדר בתחום של דירות להשכרה לטווח קצר בתל אביב, להפנות יזמים לבנייה של מלונות מחוץ למרכז העיר. צריך לאזן בין האינטרסים השונים ודרך ניהול מבקרים לשפר את החוויה של התייר בישראל באתרי טבע ובאתרים אחרים. המשימות הללו צריכות להיעשות על ידי המגזר הציבורי. במגזר הפרטי החשיבה צריכה להיות על ההווה לראות מי הקהלים הזמינים, המשאבים שיש לנו (סיפור, ידע, אנשים, חדרים, קולינריה) להרכיב מאלה הצעת ערך שתפנה לתיירים ולמקומיים".

דווקא עכשיו: שדה תעופה משלים - "רש"ת מושבתת ויכולה להתמקד בפרויקט" 

בדיון שהתקיים בוועדת הקורונה לאחרונה עלה גם הנושא של הקמת שדה תעופה משלים בישראל. יו"ר הוועדה חה"כ עופר שלח, פנה למנכ"ל ישראייר אורי סירקיס בשאלה היכן נכון לדעתו להקים שדה תעופה בינלאומי משלים לנתב"ג. סירקיס השיב כי "לשאול עכשיו על שדה חלופי לנתב"ג זה כמו להציע לחולה בטיפול נמרץ חודש ניסיון במועדון הגולף בקיסריה". אכן על פניו התזמון נראה מוזר. תנועת הנוסעים בנתב"ג צפויה להיחתך ברבע, ושדה התעופה רמון עומד שומם. אלא שמבחינת מומחה התיירות והתעופה יוסי פישר, זה בדיוק הזמן לקדם את בניית שדה התעופה המשלים. פישר הוא תומך נלהב של הקמת שדה תעופה משלים ברמת דוד ולא בנבטים.

 יוסי פישר / צילום: איה בן עזרי

"מתי בונים תשתיות אם לא במצב שהמשק נעצר ומאות אלפים יושבים בבית?", תוהה פישר, "רש"ת מושבתת ויכולה להתמקד בפרויקט. את המוביל הארצי בנו בתקופה שהיה שפל כלכלי וגם תשתיות הכבישים בארצות הברית נבנו בשפל. שדה תעופה הוא תשתית אסטרטגית וקריטית במדינת ישראל, זה לא מותרות, זה שירות ל-3 מיליון תושבים שגרים בצפון וזה פיתוח תיירותי לערי הצפון בהן נצרת וטבריה ולאלפי העסקים שנמצאים שם".

בהיבט התקציב מציע פישר ללכת על מודל BOT (בנה-הפעל-העבר) כלומר, לבנות שדה תעופה פרטי באמצעות מפעילי שדה תעופה בינלאומיים בעולם שגם ישקיעו את הכסף. בשדה המשלים יהיו מסלולים לטיסות קצרות ובינוניות כלומר לטיסות פנים ולטיסות לאירופה ואגן הים התיכון. בחזון של פישר גם טיסות מהמפרץ לכשיקרו יום אחד יוכלו לנחות בשדה הזה.