על רקע מיתון הקורונה והזעם נגד המשטרה: עלייה חדה במקרי הרצח בארה"ב

עלייה חדה במספר מקרי הרצח נרשמה השנה בערים אמריקניות גדולות, והיא מסמנת סיכון נוסף לביטחון הציבור בימי מגפת הקורונה, על רקע המיתון והזעם הציבורי נגד אלימות המשטרה.

שיעור מקרי הרצח עדיין נמוך יחסית לעשורים קודמים, וסוגים אחרים של פשיעה חמורה ירדו בחודשים האחרונים, אך חוקרים, משטרה ותושבים חוששים שהעלייה במקרי הרצח, אם לא תרוסן, תאיים על רנסנס עירוני עם יותר משני עשורים של ירידה בפשיעה.

ניתוח של נתוני פשיעה של הוול סרטיט ג'ורנל ב־50 הערים הגדולות ביותר בארה"ב מצא שהמקרים המדווחים עלו השנה ב־24%, ל־3,612. גם הירי והאלימות בנשק חם עלו, אף שפשעים אלימים אחרים כמו שוד פחתו.

משטרה, חוקרים, ראשי ערים ומנהיגים קהילתיים רואים את הסיבה לכך בשילוב של מספר גורמים: מוסדות שהבטיחו ביטחון בערים שותקו בגלל הסגרים נגד הקורונה והמחאות נגד המשטרה; הסגרים והמיתון הכלכלי מגבירים גם את המתחים, ומכבידים על גורמי המניעה שלהם; ויש שמייחסים את העלייה באלימות לפעילות של כנופיות.

מספר ערים עם בעיות פשיעה ממושכות סבלו מיותר מקרי רצח, כולל פילדלפיה, דטרויט, ממפיס טנסי. שיקאגו, העיר שנפגעה ביותר, אחראית לשמינית ממקרי הרצח בערים הגדולות.

גם ערים שקטות יותר, כמו אומהה, נברסקה, ופיניקס אריזונה, נפגעו. 36 מבין 50 הערים שנבדקו רשמו עליה דו ספרתית באחוזים במקרי הרצח, בכל אזורי ארה"ב.

"הופתעתי מהעקביות של העלייה בערים שונות", אמר ינס לודביג, פרופסור באוניברסיטת שיקאגו ומנהל "מעבדת הפשע", שחוקרת פשיעה, אחרי שבדק את נתוני העיתון.

המשטרה וקרימינולוגים מהאקדמיה דנים זה זמן רב בשאלה מדוע שיעורי הרצח עולים או יורדים, ומצביעים על משתנים כולל דמוגרפיות, שיעורי כליאה, תפוצת סמים, הכלכלה והשיטור. הדיון הזה קיבל כעת ממד חדש, עם הופעת מגפת הקורונה. סיבוך נוסף הוא העובדה שסוגים אחרים של פשיעה הם בירידה. מקרי השוד המדווחים ירדו ב־11% ב־41 מהערים הגדולות שדיווחו עליהם.

הסבר אחד להתפלגות בין מקרי הרצח והשוד הוא אולי מה שנקרא "תיאוריית הפעילות השגרתית", שטוענת שהפשיעה היא פונקציה של שלושה גורמים: היצע הפושעים, היצע הקורבנות וההתערבות ביניהם של שומרי החברה - כולל משטרה, בתי ספר ומוסדות דת.

המשטרה בנפות רבות אומרת שמקרי השוד, הפריצה והאונס ירדו עד כה השנה מפני שיותר בני אדם נשארו בביתם במהלך סגרי הקורונה, והיו פחות קורבנות־בכוח ברחובות, בברים ובמקומות ציבוריים. פורצים פחות צפויים לפרוץ לבתים עם אנשים בסגר, היא אומרת.

מקרי רצח, מצד שני, עולים מפני שהעבריינים האלימים קיבלו אומץ מדחיקתם לשוליים של המשטרה, בתי המשפט, בתי הספר, מוסדות הדת ועוד מגוון המוסדות החברתיים על רקע הפגנות אי השיוויון הגזעי והקורונה. אומרים אנליסטים וגורמי אכיפת חוק בכמה ערים.

מחלקת משטרה רבות מדווחות על גל עולה של אלימות כנופיות, בעיקר מלחמות בין כנופיות על שכונות, שמביאות להריגת יריבים וחפים מפשע.