מדדים סטטיסטיים דומים לאלכוהול: כשמערבבים סוגים, תפיסת המציאות משתבשת. כמה קוראים חשבו שגם "גלובס" חטא בכך לאחרונה. כותרת ב-7 ביולי הכריזה: "האבטלה בישראל גבוהה פי 3 מבאירופה". בפתיח לכתבה נאמר שבחודש מאי, כששיעור האבטלה בישראל זינק ל-21.2%, באירופה הוא נשאר 6.7%. בגרף המצורף, העמודות של ארה"ב וארבע מדינות אירופיות התגמדו לעומת העמודה הישראלית: בגרמניה ובריטניה שיעור האבטלה היה 3.9%.
המבקרים הציגו טענה פשוטה: ההשוואה בין ישראל לאירופה לא מדויקת, כי היא מתבססת על שתי שיטות מדידה שונות. בישראל מוצגים נתוני שירות התעסוקה, שמודד אבטלה לפי מספר הנרשמים בלשכה; באירופה מוצג השיעור שנקבע לפי קריטריונים הבינלאומיים שמקובלים ב-OECD. ובאמת, בגרף של "גלובס" מצוין שהנתון הישראלי נלקח משירות התעסוקה, והנתונים העולמיים מיורוסטאט - גוף מקביל ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל.
למה זה משנה? הקורא נחמיה גרשוני צייץ שאם נמדוד את ישראל באותו מדד כמו יתר המדינות - שיעור האבטלה הרשמי של למ"ס בניכוי עונתיות - נגלה שהוא עמד במאי על 4.2%.
את ההבדל בין המדדים הסברנו בכתבה קודמת: שירות התעסוקה מדווח כמה אנשים שנרשמו בלשכה; למ"ס מדווחת כמה אנשים שרוצים לעבוד סיפרו בסקר שלא עבדו, ושאין להם עבודה לחזור אליה. בשגרה ההגדרות מניבות מספרים דומים, אבל בתקופת הקורונה דרכיהן נפרדו. כמיליון אנשים שיצאו לחל"ת נרשמו לקבל דמי אבטלה, אבל כיוון שלא פוטרו, למ"ס לא ספרה אותם כמובטלים.
לכאורה, הגרף והכותרת שמבוססת עליו מבוססים על השוואה בין תפוחים לתפוזים. אבל מי שיקרא את הכתבה עצמה בעיון יוכל להבין שה"ערבוב" מכוון. עמיתנו אסף אוני מסביר כי אף ש"שיעור העובדים שנשלחו לביתם עקב המגפה דומה בישראל ובאירופה", לישראלים היה מעמד שונה. בישראל רבים מהמושבתים יצאו לחל"ת והתקיימו מדמי אבטלה, בעוד שבמדינות שאימצו את "המודל הגרמני" הם המשיכו לקבל מהמעסיק 60%-80% ממשכורתם במימון המדינה.
סטטיסטיקת האבטלה הרשמית לא משקפת את ההבדל. שני סוגי המושבתים לא נספרים כמובטלים, כי הם לא פוטרו. אבל אוני מסביר בכתבה שלאנשים שיצאו לחל"ת ראוי להתייחס כמובטלים, ולמושבתי המודל הגרמני לא, בין השאר כי במועד פרסום הכתבה ישראלים שהוצאו לחל"ת איבדו את זכאותם לדמי אבטלה לאחר תקופה מסוימת.
לכן רק לישראל הוא הציג את נתוני שירות התעסוקה, שכוללים עובדים בחל"ת. למעשה, אוני היה יכול להשתמש גם במדד אבטלה אלטרנטיבי שלמ"ס מפרסמת כעת, שכולל בתוכו גם עובדים בחל"ת. גם שם האבטלה בישראל הגיעה במאי ליותר מ-20%.
■ בשורה התחתונה: אם נרצה צילום מצב של העובדים שישבו בבית, הנתונים באירופה היו גבוהים ממה שנכתב; אם נרצה צילום של מספר המובטלים הרשמי ש"אין להם לאן לחזור" - הנתונים בישראל היו נמוכים יותר. בכל מקרה, מי שקראו רק את הכותרת ואת הגרף יכלו לקבל רושם מוטעה, בגוף הטקסט התמונה הייתה מדויקת.
רשימת מקורות:
"כך הגענו למצב שהאבטלה בישראל גבוהה פי 3 מבאירופה", גלובס, 7.7.2020
"הלמ"ס מדווח על צניחה של 50% בשיעור האבטלה בחודש יוני" - גלובס, 13.7.2020 "להסתכל למציאות בעיניים: "1,000,000 מובטלים" - אבל מי סופר?", מעריב, 18.7.2020
"אז כמה מובטלים באמת יש בישראל ולמי כדאי להאמין?" - המשרוקית של גלובס, 24.7.2020
האבטלה במדינות אירופה בחודש יוני 2020 - יורוסטאט
"נתונים מסקר כוח אדם לחודש מאי 2020" - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
גילוי מלא: בעקבות בדיקת המשרוקית, חזרנו לכתבה המקורית באתר "גלובס" ותיקנו את הנתונים השנויים במחלוקת. לכתבה נוסף "גילוי מלא" לפיו בוצע תיקון בדיעבד של הנתונים והגרף הוסר ממנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
