המסלול של נתניהו: להחליף שר משפטים, לפרק את הממשלה וללכת לבחירות

בימי אוגוסט החמים, יש שמנסים לדפוק את הראש בקיר כדי להבין מדוע נתניהו רוצה לצאת למערכת בחירות רביעית תוך זמן קצר. למן הרגע שנחתם ההסכם הקואליציוני, שבו סוכם על תקציב עד לסוף שנת 2021, פצח נתניהו בחיפוש דרכים ושיטות להפרת ההסכם. והנה, הוא מצליח. המועד האחרון להעברת התקציב הוא 25 באוגוסט, ואחריו הכנסת ה-23 מתפזרת באופן אוטומטי ותאריך הבחירות הוא 24 בנובמבר.

מה יש לו, לנתניהו? האם חטף מכת שמש, תופעת קיץ שתסמיניה חוסר התמצאות וחוסר הזעה? התשובה היא לא. הפוך, המצב הנפשי של ראש הממשלה הוא קור רוח. היעד הוא החלפת שר המשפטים אבי ניסנקורן, מי שהתגלה כפוליטיקאי אפקטיבי במיוחד, למרבה צערו של ראש הממשלה. ולשם כך, נתניהו אינו רואה בעיניים.

מכל הגנרלים, דרגותיהם, ומורשות הקרב שהביאו עמם לפוליטיקה, פוליטיקאי אפור אחד בכחול לבן הוא זה שהפגין יותר כישורים ותחכום. מבחינת נתניהו, ניסנקורן הוא תקלה גדולה ויש להחליפו ומהר. עוד יבואו חודשים וימים, וניסנקורן - אם יישאר כשר משפטים - עשוי להיות אחראי על משימת מינוי היועץ המשפטי הבא. סוף הקדנציה של מנדלבליט בשנת 2022 מתקרבת בצעדי ענק, ולשר המשפטים יש השפעה מכרעת על מבנה ועדת האיתור ועל השמות שיוגשו לה.

ניסנקורן, כשר משפטים, אף עשוי לבלום יוזמות חקיקה מגוונות, כמו שינוי שיטת הסניורטי במינוי נשיא בית המשפט העליון. כרגע, השופט העליון עוזי פוגלמן הוא המיועד לתפקיד נשיא העליון הבא (באוקטובר 2023), ולמרות שתקופת כהונתו עשויה להיות קצרה יחסית, הוא לא אהוד על הימין. כלומר,

גם שם על נתניהו להתחיל לעבוד, כיוון שהעליון, בתפקידו כערכאת הערעור, יהיה מעל להחלטת המחוזי בתיקיו הפליליים של נתניהו (במידה ויורשע). פוגלמן, אגב, מכהן כיום גם כיו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-24.

אם כן, נתניהו מושך למערכת בחירות מסחררת, וגם אם יסיים אותה עם הרבה פחות מנדטים, לפי כל התחזיות מפלגת הליכוד תמשיך להיות הראשונה והגדולה, והוא היחיד בעל הסיכויים להרכיב ממשלה.

במקום נבצרות, התבצרות

מסביב לליכוד ישרדו עיי חורבות של מפלגות. 12 מנדטים לימינה (אולי), 8-9 לכחול לבן (ביום בהיר), 19 ליש עתיד-לפיד (ייתכן) ועוד 6 מנדטים למפלגת מחאה עכשווית שתישא את ח"כ יפעת שאשא ביטון על כפיים, ותהיה למחליפת כחלון ושאריות מתוסכלי הליכוד. ש"ס עשויה לקלוט מעט מנדטים של מאוכזבי נתניהו ולטפס ל-10-11. ליברמן יהיה יציב עם 7 המנדטים שלו.

העיתונות תצקצק כיצד הליכוד ירד והפסיד את מעמדו הגבוה עם 36 מנדטים, ראשי הסניפים יהיו מאוכזבים, אך את נתניהו זה לא יטריד, כי המטרה שלו אינה להוביל עם מספרי שיא, אלא לבצר את מעמדו האישי. במקום יציאה לנבצרות, התבצרות. ברקע אכן מפעפעים דיבורים על הוצאת נתניהו לנבצרות, כאשר המשפט הפלילי ייפתח לשלושה ימי הוכחות בשבוע בינואר 2021, אך נתניהו עשוי להודיע שממילא הוא לא מתייצב באולם בית המשפט.

הסמכות של היועץ המשפטי לממשלה להחליט על נתניהו כנבצר בשל קיומו של משפט פלילי, אינה כתובה בחוק בצורה ברורה. נתניהו יטען ששיקול דעת של אדם אחד, ד"ר אביחי מנדלבליט, אינו יכולה להחליף את שיקול דעת של מיליוני בוחרים. שוב ייגררו כולם לבג"ץ, וכפי שהיה בבג"ץ הליך הטלת הרכבת הממשלה, שופטי העליון לא יתערבו.

כך תיגרר ישראל לבחירות על בחירות על בחירות, בלופ אינסופי, ללא תקציב וללא מוצא. זה עשוי לקחת שנים, כאורך המשפט הפלילי עד לסוף הערעור בעליון, עם פוגלמן או ללא פוגלמן בתפקיד נשיא העליון.

התרגיל החדש

חוק יסוד הממשלה, בנוסחו העדכני, מאפשר חלופה נוספת: 61 ח"כים שיפרקו את המצב הקיים ויתארגנו להקמת ממשלה בהרכב קואליציוני אחר, ובלבד שנתניהו ו/או גנץ (כך החוק) לא יעמדו בראשה. אולם הנתיב הזה מחייב אומץ לב קיצוני ומנהיגות יצירתית מטעם בכירים בזירה הפוליטית, כולל בליכוד. לצערנו, אלה לא החומרים מהם עשויים מנהיגי ישראל בעת הזו.

לגנץ, אשכנזי וניסנקורן עשוי להיות אינטרס להשתתף בתרגיל שכזה, שיפרק את ההסכם הקואליציוני, מאחר ובבחירות הם יאבדו את כל אחיזתם. אם יימצא הרכב כזה - שחייב לכלול אנשי ליכוד בפנים - גנץ עשוי לפחות להמשיך להחזיק בתפקיד שר הביטחון.

למספר סיעות נוספות יש אינטרס ללחוץ לכיוון הזה - העבודה, דרך ארץ, אורלי לוי אבקסיס ורפי פרץ. ששה שיאבדו כולם את תפקידיהם הפוליטיים, אם המדינה תצא למערכת בחירות. אף אחד מהם לא יעבור את אחוז החסימה.

אך גם ש"ס ויהדות התורה אינן מעוניינות כעת בבחירות. בשבוע האחרון ניסו ליצמן, גפני ודרעי למצוא דרכי ביניים ולפתור את המצוקה, אך גם הם כמעט והרימו ידיים. גפני ישב עם נתניהו לפגישות אישיות פעמיים. ליצמן ודרעי נמצאים בקשר שוטף.

בשיחות סגורות אומרים אנשים המקיפים את הפוליטיקאים החרדים, כי עם נתניהו סגור וגמור לצאת למערכת בחירות נוספת, וכי הם צמודים אליו כאילו היו חלק מן הליכוד, ואין להם ברירה. מדוע? אם היה להם בצד השני משקל נגד, כפי שהייתה כחול לבן לפני כמה חודשים, הם עוד היו יכולים לאיים: אם לא הליכוד נלך עם האחר. אך כאשר האופוזיציה מפוזרת ומפוררת, לא נותר בסיס לאיומים. 

"אנחנו עומדים על קיום ההסכם הקואליציוני, לא מעוניינים בתקציב לחגים"

שרים בכירים בכחול לבן מודים בימים אלה בשיחות סגורות כי הם עומדים לשלם על הטעות של הכניסה לממשלת אחדות עם נתניהו. כולם אמרו להם שכך יהיה - לפיד זעק, יעלון צווח, ליברמן התריע - ואף על פי כן, הם היו מוכנים לשלם את המחיר הציבורי ולצעוד לתוך האש, כי חשבו שיוכלו לכבותה. הם רצו להוריד את גובה הלהבות, אך תחת זאת מצאו שהם יושבים בקומזיץ, ומקשיבים לצ'יזבטים של ראש הממשלה.

שרה אחת שהסכימה לומר ל"גלובס" את הדברים כהווייתם היא אורית פרקש הכהן, היחידה שהצביעה נגד תוכנית המענקים בתוך הממשלה, וזו שהתריעה כי חלוקת סכומים לילד השלישי, הרביעי והחמישי, אין לה שום קשר עם צמיחה.

פרקש הכהן היא מובילת נושא התקציב מטעם כחול לבן, והייתה מבין הראשונים שהחלו לדבר על כניסה לממשלה עם נתניהו, כבר אחרי בחירות מועד ב' (ספטמבר 2019) וגם אחרי בחירות מועד ג' (מרץ 2020). "ממשלות אחדות כמו זו", היא אומרת כעת, "נדרשות בתקופות משבר כלכלי עמוק, בדיוק כדי שאפשר יהיה לקבל החלטות מקצועיות ולא פופוליסטיות - אפילו קשות - לשיקום הכלכלה ולשמירה על אמון השווקים בכלכלה הישראלית".

פרקש הכהן מביאה את הדוגמה של החלטות כלכליות לא פשוטות משנת 1984. "המנהיגים ידעו לשים את הפוליטיקה בצד, ובאותו משבר גיבשה ממשלת האחדות תוכנית ייצוב כלכלית לא קלה, שנשענה על מומחים מקצועיים, ובלמה את משבר האינפלציה הקשה שהיה אז.

"זו הציפייה שלנו בכחול לבן - לא לפעול בשיטת הקופסאות, טלאי על טלאי. אנחנו עומדים על קיום ההסכם הקואליציוני שיבטיח תוכנית תקציבית כוללת, בזמן משבר כלכלי עמוק ואחרי שנתיים בלי תקציב, שתכלול גם עזרה אבל גם צמיחה ומדיניות כלכלית ופיסקלית אחראית. לא תקציב לחגים. אנחנו מצפים מהשותפים שלנו לפעול כך, ולא לעסוק בכלכלת בחירות שרק תפגע בכלכלה, תעצים את הגירעון ותאיים על דירוג האשראי".

נתניהו הסביר השבוע שהתקציב החד שנתי נחוץ לו כדי להימנע מגזירות כלכליות וקיצוצים בשלב הזה. ב-2021, לכאורה, כבר לא תהיה ברירה. פרקש הכהן לא מסכימה. לדבריה, דווקא כשעומדים יחד מנהיגים מימין ומשמאל ניתן לקבל החלטות כלכליות לא פשוטות, ולתת לראש הממשלה גיבוי. כל זה עומד להיזרק עכשיו עבור מערכת בחירות (יקרה בפני עצמה), הוצאות גדולות על מימון מפלגות, הכנסת המשק לשיתוק עמוק יותר, וחשש להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל.