שר"פ קורונה: בדיקת קורונה במקום העבודה, לכל העובדים. כבר לא מדע בדיוני

השבוע הודיעו חברת ניהול הפרויקטים טרגט מרקט ובית החולים שיבא על הקמת מערך של בדיקות סרולוגיות בתשלום עבור ארגונים, תחת המותג "טרגט מדקר". זו הפעם הראשונה שמוצעת לציבור הישראלי בדיקה רפואית הקשורה לקורונה, מחוץ למערך הבדיקות הרשמי של מערכת הבריאות אך בחסותו של מוסד רפואי.

בניגוד לבדיקת קורונה, שמטרתה לברר אם הנגיף נמצא בזמן מסוים בגופו של אדם, בדיקה סרולוגית מחפשת נוגדנים שמעידים על כך שאדם כבר נדבק במחלה בעבר. הבדיקה משווקת כהטבה לעובדים, שסקרנים לדעת אם לקו בקורונה, ומקווים כי יגלו שהם חלו ומחוסנים. עבור מעסיקים, היא צפויה לשמש כלי לניהול סיכונים.

הרצון של מעסיקים ושל הציבור בכלל לקדם חזרה לשגרה תוך שימוש ב"פספורט מחוסנים" עלה כבר בתחילת המגפה. כמה גורמים בארה"ב החלו להציע בדיקות סרולוגיות בתשלום, אולם, ה-FDA יצא אז בהודעות אזהרה בטענה שהן לא מדויקות מספיק. בריטניה יצאה בסקר סרולוגי מטעם המדינה, אך נאלצה לעצור אותו לאחר שגם היא גילתה שהתוצאות לא מדויקות. הארגון לתעסוקה שוויונית בארה"ב הקדים להכריז שאסור לחייב עובדים בבדיקה סרולוגית כי הדבר מפר את החוק להגנה על בעלי מוגבלויות.

בחודשים שעברו מאז חלו כמה התפתחויות בהבנת המחלה וההשפעה של הנוגדנים על הסיכון לחלות שנית, וגם הבדיקות עצמן השתפרו. גורמים פרטיים החלו שוב להתעניין בשוק. בבריטניה, החלה חברת ביטוח גדולה להציע את הבדיקה בחינם לאלפי עובדיה ובני משפחותיהם. בארה"ב עדיין אי אפשר לקבל את הבדיקות בתשלום, אולם בקליפורניה הציע אחד הקניונים בדיקות בחינם לנכנסים בשעריו. בשוודיה כמה חברות הציעו בדיקות קורונה בתשלום, עד שהמדינה החליטה על בדיקה סרולוגית רחבה לכלל האוכלוסייה וייתרה את המהלך.

לפני כחודש החל משרד הבריאות הישראלי בסקר סרולוגי לכלל האוכלוסייה, תוך הדגשה שהוא נועד ללמוד על התפשטות המחלה, אך יש להיזהר מהסקת מסקנות לגבי האדם היחיד. לטענת המשרד, הבדיקות לא מדויקות מספיק כדי שניתן יהיה להגיד לאדם שקיבל תוצאה חיובית כי הוא יכול להשיל מעליו אמצעי הגנה.

המהלך של טרגט מרקט עם שיבא כן מיועד לאדם היחיד, והחברה טוענת שהבדיקה שלה מדויקת ב-99%. משרד הבריאות לא אסר על המהלך, אף שאת הבדיקות לזיהוי חולי קורונה פעילים ברגע זה, השאיר אך ורק תחת שליטתו.

פרופ’ גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרה של זיהומים בשיבא, ומובילת הפרויקט מטעם בית החולים, מספרת שנכנסה אליו בין היתר משום שהייתה סקרנית לגבי הבדיקות הסרולוגיות כבר מתחילת המגפה. "רק בדיקה כזאת יכולה לחשוף בפנינו עם איזו מגפה אנחנו מתמודדים, עד כמה היא באמת מידבקת, מה רמות התמותה האמיתיות ממנה, ומהם דפוסי ההדבקה".

מי לחזית ומי לזום

לדברי מירי סיני, בעלי טרגט מרקט ומנכ"לית החברה, הבדיקות נועדו קודם כול לרווחת העובד. "אנשים מאוד רוצים לדעת שהם חלו. הם מבינים מכך שהמחלה המפחידה הזאת שמאיימת עליהם כבר הגיעה, ועברה, והם עברו את זה בסדר. זה מוריד את רמת הסטרס. חוץ מזה, זה מאפשר להם לנהל אחרת את הסיכונים שלהם.

"עבור החברות, הבדיקות הן כלי לניהול סיכונים. היום, אחרי כמה חודשים שבהם היינו באופוריה מכך שכולם עובדים מהבית וזה נהדר, אנחנו מגלים שזה לא תמיד כך. קשה לחנוך עובדים לתפקידים חדשים, קשה לשלב עובד חדש מבחינה חברתית, עובדים לא מקבלים מנטורינג לא פורמלי. אז היום המנהלים מקבלים החלטות לגבי החזרת עובדים לתפקידים עם חשיפה חברתית, בלי שיש להם מידע".

הכוונה היא שהעובדים שיימצאו אצלם נוגדנים לקורונה ינוהלו על ידי הארגון כמי שאינם בסיכון?

סיני: "אנחנו נבקש מאנשים שקיבלו תשובה חיובית להמשיך לעטות מסכה ולשמור על ריחוק חברתי, אבל אם אתה חייב לשלוח מישהו, עדיף שתשלח את העובד עם הסרולוגיה החיובית, ואם אתה בונה קפסולה, תשים את האנשים בסיכון עם הסרולוגים, וכך תפחית את הסיכון שלהם. בעצם אנחנו נותנים לאותו אדם מעטפת של חיסוניות עדר בקטנה. בבתי ספר, אולי נקצה מורה מחוסן לשיעור הפרונטלי לכיתות הנמוכות ומורה שעדיין לא חלה לשיעורי הזום. ארגונים הם חפצי חיים, ועם זאת רוצים לשמור על העובדים שלהם. בינתיים הקורונה איתנו, וזה הכלי שיש לנו".

בינתיים, ממצאים ראשונים מהסקר הסרולוגי של משרד הבריאות מראים כי שיעורי ההדבקה בישראל הם עדיין נמוכים, סביב 2%-3%. מדובר בערך בפי 10 ממספר החולים המאומתים, כמו במדינות אחרות. משמעות הנתון הזה היא שרוב העובדים שיעברו את הבדיקות הסרולוגיות יתאכזבו לגלות שהם אינם מוגנים.

מה אנחנו יודעים על הסיכון שבו נמצאים אנשים עם נוגדנים לקורונה?

רגב-יוחאי: "בתחילת הדרך עדיין לא היה ברור אם הנוגדנים נגד קורונה באמת מגינים מפני תחלואה שנייה, ולא היה ברור איזה מהנוגדנים נותן את ההגנה. היום, על פי המחקר הקיים, אנחנו מעריכים שכאשר הנוגדנים קיימים, הם כן נותנים הגנה. בבית החולים אנחנו עוקבים אחרי 200 חברי צוות שנמצאו אצלם נוגדנים, ואנחנו דוגמים אותם כל חודש. רק אצל אחד מהם רמות הנוגדנים ירדו מתחת לסף שאנחנו מאמינים שמקנה הגנה.

"בשיבא החלטנו להתנהל על בסיס המידע הזה, ומי שיש לו נוגדנים, נמהר יותר להעמיד אותו בחזית. אם כי כולנו בחזית, אבל כך אנחנו יכולים להחליט מי יהיה בעמדה המסוכנת במיוחד. אם עובדים סרולוגים נחשפים לחולה, אנחנו לא מבודדים אותם. אנחנו כן מבקשים מהם להמשיך להשתמש במסכות, בשביל הנראות וליתר ביטחון".

מה גילה לכם הסקר הסרולוגי שערכתם בשיבא?

רגב-יוחאי: "בתחילת המגפה אמרנו לרופאים שעובדים עם חולי הקורונה להישמר במיוחד, לא לצאת ולא להיפגש. במסגרת הבדיקות הסרולוגיות, השווינו את העובדים הממוגנים שלנו לעובדים מיישובים יותר אנדמיים כמו אלעד או בני ברק. התוצאה הייתה מפתיעה - רק עובד אחד מאלה שעובדים במחלקות הקורונה אבל לא גרים ביישובים אנדמיים היה חולה, וגם הוא נדבק כנראה מחוץ לבית החולים. כלומר המיגון עובד מצוין. לעומת זאת, ביישובים האנדמיים היה לנו בסוף אפריל שיעור חיוביים של 12%!

"בקרב הקבוצה שדגמנו, המשכנו לעקוב אחרי 200 איש, ואם רמות הנוגדנים שלהם ירדו מתחת לרף שקבענו, נמשיך שוב להתייחס אליהם כבעלי סיכון רגיל, אף שלא בטוח שזה נכון.

"כדי להכריע לגבי הסיכון לא מספיק לדעת שעברת את המחלה. ראינו גם 10% מהנבדקים שלנו שהיו חולים אבל לא פיתחו נוגדנים בכלל. זה קורה בעיקר לא-סימפטומטיים או למי שהיו לו תסמינים קלים".

אולי הבדיקה שלהם הייתה מוטעית?

רגב-יוחאי: "זה יכול להיות, אבל גם יכול להיות מצב שבו אנשים עם מחלה קלה אינם מפתחים נוגדנים".

"בהייטק מתעניינים"

אילו ארגונים יהיו הראשונים שישתשו בשירות? לדברי סיני, כבר נחתם הסכם עם חברת מנפאואר לבדיקת כל עובדי המטה. "יש לנו פגישות עם בכירים בתעשייה, חברות ההייטק מאוד מתעניינות. כמה מועדוני לקוחות פנו אלינו כדי שנשלב את ההצעה במועדון שלהם".

מה העלות של בדיקה כזו?

"הבדיקה עולה 250-300 שקל, תלוי במספר העובדים בכל ארגון".

עובד שלא ירצה להיבדק, המעסיק לא יוכל להכריח אותו, אומרת סיני, אך "מי שהחליט שהוא מבצע את הבדיקה מחויב לחשוף את התוצאה בפני המעסיק שלו".

דרושה חתימה על טופס הסכמה מדעת, כמו בניסוי מדעי?

סיני: "לא, ממש לא. הבדיקות הללו הן בדיקות מאושרות לשימוש והן לא חלק מניסוי".

למי שייך המידע שנאסף בבדיקות, והאם נעשה חיבור בינו לבין התיק הרפואי של המטופל?

סיני: "המידע נמצא אך ורק בשיבא והם יכולים לבצע ניתוח של המידע אך רק באופן אנונימי. אין קישור בין המידע הזה לבין שום מידע אחר".

לחכות עם החגיגות

בכמה מדינות, למשל בקנדה, התעוררה שאלה אתית סביב הבדיקות הסרולוגיות והאפשרות שהן יוצרות מעמדות של "סרולוגים" ו"לא סרולוגיים". במקרה הזה, הבדיקה מוצעת ספציפית למגזרים מסוימים, כמו הייטק ומועדוני לקוחות.

רגב-יוחאי: "זה דיון פילוסופי, כמו לשאול אם אנשים עם מחלות לב או עודף משקל הם במעמד אחר בחברה, אם קשישים הם ממעמד אחר. בפועל, אנשים ללא נוגדנים הם באמת בסיכון גבוה יותר, זו לא דעה קדומה".

סיני: "בהחלט כדאי לתת ייעוץ לארגונים איך לדבר עם העובדים על הבדיקה, ועל התובנות לניהול סיכונים שנגזרות ממנה ומשפיעות על התפקוד שלהם, כדי להתמודד עם הרגשות שעולים".

האם אין חשש שמי שקיבל תוצאה חיובית ייכנס לאופוריה מוגזמת, ויאללה לטינדר?
סיני: "הדבר החשוב הוא שהוא יהיה במעקב ויוודא שהנוגדנים לא דועכים".

רגב-יוחאי: "אני לא ממליצה לאף אחד לרוץ לחגוג בגלל הבדיקה. אנחנו בעולם מאוד כאוטי ומחפשים כל שביב מידע שיעזור לנו להתנהל. למשל, אם אני רוצה לפגוש את סבא וסבתא כדי שלא ימותו מבדידות, אז אולי אם אני סרולוגית אני כן אלך לראות אותם. אנחנו מקבלים פניות ממתנדבים סרולוגיים לבוא לעזור לנו בבית החולים, ואנחנו יכולים לקבל אותם ולמגן אותם קצת פחות מאשר את הצוות הרגיל".