בזמן שמדינות ברחבי העולם נאבקות בנחישות במשבר הקורונה, מחקר חדש מצביע על מחיר החידלון במאבק במשבר האקלים; בעשורים האחרונים מתו ברחבי העולם עשרות אלפי אנשים כתוצאה מגלי חום קטלניים, אך מניתוח חדש שפרסמה הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב, עולה כי שינויי האקלים עלולים להעלות את הטמפרטורות עד לנקודה שבה יובילו ל-85 מקרי מוות לכל 100,000 איש ברחבי העולם בשנה עד סוף המאה - יותר ממספר האנשים הנהרגים כיום על ידי כל המחלות הזיהומיות ברחבי העולם.
"אנו עושים הרבה דברים ברחבי העולם שמשפרים את בריאות האדם במהירות", אומר סולומון הסיאנג, פרופסור למדיניות ציבורית באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ומכותבי נייר המדיניות. "שינויי אקלים יהיו צעד ענק אחורה בהתקדמות זו". באופן רשמי, מדובר ב"נייר עבודה" של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי, שלא עבר ביקורת עמיתים מסודרת. אך הוא מכמת מציאות שחוקרים העוקבים אחרי שינויי האקלים הזהירו מפניה זה מכבר; בני אדם כבר נאבקים כדי לשרוד בטמפרטורות קיצוניות, ואתגר זה רק יחמיר ככל שהטמפרטורות הגלובליות הממוצעות יעלו. גם כיום אנשים רבים - במיוחד מבוגרים - פגיעים מאוד. אם לא די בכך, המחקר החדש טוען כי עליית הטמפרטורה תהפוך לנטל משמעותי הולך וגובר על מערכת הבריאות, ותאלץ את הרופאים להילחם בגידול במחלות הקשורות לחום בעשורים הבאים.
מטבע הדברים, העניים הם אלו שישלמו את המחיר הכבד ביותר, וכך גם מדינות שתרומתן למשבר האקלים דלה, אך הן הראשונות לספוג את תוצאותיו. קהילות עניות ומדינות עניות פגיעות יותר למחלות הקשורות לחום מאשר מקבילותיהן העשירות יותר, והמחקר החדש מראה כיצד אי-השוויון יחמיר: חלק מהמקומות העניים ביותר כיום יגיעו לשיעור מקרי מוות של 160 לכל 100,000 איש. מאידך, מדינות שיכולות להרשות לעצמן להסתגל וכיום האקלים בהן קר יותר - עיקרן בצפון אירופה - עשויות למעשה לראות שיעורי תמותה שנתיים נמוכים יותר הודות לטמפרטורות חמות יותר. מדינות עשירות אחרות עדיין יתמודדו עם עלייה בתמותה, אך המשאבים הכלכליים שלהן יעזרו למתן את ההשפעה על האדם. "הרבה כאב לאוכלוסיות עשירות יעבור דרך פנקסי הצ'קים שלהם", אומר הסיאנג למגזין 'טיים'. "במקומות גרועים וחמים יותר אנשים ימותו".
מהי חשיבותו הכלכלית של המחקר? במשך שנים ניסו כלכלנים וקובעי מדיניות לקבוע "עלות חברתית של פחמן", באופן שמכמת את הערך הכלכלי של מניעת פליטת כל טון פחמן דו חמצני. לפי חישובים שביצע ממשל אובמה, המחיר אותו משלמת החברה האמריקאית כל פליטת טון פחמן, מוערכת ב-50 דולר, ואילו ממשל טראמפ הציג הערכות חסר משמעותיות לפיהן מדובר בדולר בלבד. בין היתר, להערכות הללו עלולה להיות משמעות על "תביעות אקלים" כלפי חברות מזהמות או ממשלות, או רגולציה עתידית.
"ישראל חייבת להיערך להשפעות של שינויי האקלים, מסופות חול והצפות ועד להתמודדות עם תופעת המדבור ומינים פולשים"
לפי המחקר החדש המוצג כעת, העלות החברתית של פחמן היא 37 דולר - אך ורק כאשר מודדים תמותה הקשורה לחום. ואמנם, מדובר רק בקצה הקרחון. לא מדובר בעלויות הכוללות נזקי הוריקנים, שיטפונות ופליטי אקלים שיאלצו לנטוש את ביתם בשל התייבשות מאגרי מים או אסונות טבע, כמו גם שלל אתגרים אחרים. ואמנם, המחקר מצביע על כך שהעלות החברתית של פחמן עשויה להיות גבוהה בהרבה, ולכן ישנה דחיפות לפעול במהרה. כמו במחקרים אחרים, גם במחקר הזה המסקנה היא אחת; פעולה שתתבצע כעת כדי להתמודד עם שינויי אקלים, תציל חיים ודולרים בטווח הרחוק.
אם יש משהו שמשבר הקורונה לימד את כולנו הוא שפעולות מניעה והערכות מראש להתמודדות עם המגיפה יכולים להציל חיי אדם ולחסוך כסף רב. כך גם בנושא משבר האקלים.
שינויי האקלים, המתבטאים בעלייה בטמפרטורה, ובאירועים של סופות, הצפות ובצורות, גובים כבר כיום חיי אדם וגורמים לנזקים רבים, וכל אלה צפויים להתגבר בעתיד הקרוב. הכימות של התמותה והמחיר החברתי והכלכלי של שינויים אלה מאפשר לראות את הקשר הישיר בין השניים.
מדינת ישראל חייבת להיערך להשפעות הבריאותיות והכלכליות של שינויי האקלים, מגלי חום, סופות חול והצפות ועד להתמודדות עם תופעת המדבור ומינים פולשים. בד בבד עלינו להפחית את פליטות גזי החממה תוך מעבר למשק המבוסס על אנרגיות מתחדשות.
במסגרת אסטרטגיות היציאה ממשבר הקורונה, ישנן מדינות בעולם שנקטו גם בצעדים לטיפול במשבר הסביבתי. אך בישראל, לא זוכה הנושא לכל התייחסות ממשלתית בעת הזו. "אם יש משהו שמשבר הקורונה לימד את כולנו הוא שפעולות מניעה והערכות מראש להתמודדות עם המגיפה יכולים להציל חיי אדם ולחסוך כסף רב, וכך גם בנושא משבר האקלים", אומר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה להנדסה סמי שמעון . "שינויי האקלים, המתבטאים בעלייה בטמפרטורה, ובאירועים של סופות, הצפות ובצורות, גובים כבר כיום חיי אדם וגורמים לנזקים רבים, וכל אלה צפויים להתגבר בעתיד הקרוב. הכימות של התמותה והמחיר החברתי והכלכלי של שינויים אלה מאפשר לראות את הקשר הישיר בין השניים. מדינת ישראל חייבת להיערך להשפעות הבריאותיות והכלכליות של שינויי האקלים, מגלי חום, סופות חול והצפות ועד להתמודדות עם תופעת המדבור ומינים פולשים. בד בבד עלינו להפחית את פליטות גזי החממה תוך מעבר למשק המבוסס על אנרגיות מתחדשות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
