סכסוך חריף בין מייסד עדיקה לבין בעלות השליטה בה. דדי שוורצברג, מייסד חברת האופנה המקוונת עדיקה ועד לפני 4 חודשים מנכ"ל הרשת, הגיש היום (ב') לביהמ"ש המחוזי בת"א בקשה לגילוי ועיון במסמכים טרם הגשת תביעה נגזרת נגד הקבוצה האם של עדיקה גולף, ונגד הקבוצה שמחזיקה בה - כלל תעשיות (כת"ש).
שוורצברג, שהתפטר מתפקידו באפריל האחרון, טוען כעת כי לאחר שנדחתה דרישתו למנות בודק חיצוני מטעם הדירקטוריון לבדיקת מה שהוא מגדיר כ"אירועים חמורים שהתרחשו בחברה", בתחילת יוני 2020, הוא פנה לחברה בדרישה כי תמצה זכויותיה כלפי בכירים בבעלות השליטה - אבי פישר, מנכ"ל כלל תעשיות, רביב ברוקמאייר, מנכ"ל גולף, ונגד קבוצת גולף ל"קבלת פיצוי על הנזקים שגרמה להם התנהלותם כלפי החברה".
שוורצברג למעשה מגיש את הבקשה לגילוי המסמכים מכוחו כבעל מניות בחברה. במסגרת זו הוא טוען ללחצים פסולים, ומבקש לחשוף מסמכים שיסייעו להשלים הגשת בקשה לתביעה נגזרת על הנזקים שנגרמו לטענתו לבעלי המניות בה.
לטענת בא כוחו של שוורצברג, עו"ד גיא גיסין, "מסרבים נושאי המשרה של החברה לבחון את אחריות בעלי השליטה או מי מטעמם, למסכת פעולות אסורות ומזיקות שהתבצעה בחברה או בקשר אליה, תוך שהם בוחרים להעלים עין מפעולות אלו ואף פועלים בעצה אחת עם בעלי השליטה, לקידום האינטרסים של בעלי השליטה".
"שורה של פעולות מזיקות ופסולות מטעמה של בעלת השליטה"
שוורצברג, כאמור הינו ממייסדי עדיקה, וכיום מחזיק בכ-3.4% ממניות החברה. את בקשת גילוי המסמכים מגיש כעת שוורצברג נגד החברה שייסד, נגד החברה הציבורית ששולטת בה - גולף (65%), ונגד כלל תעשיות, בעלת השליטה בגולף, אשר נשלטת בידי לן בלוונטיק. הבקשה מופנית בין היתר גם לרשימת דירקטורים בעדיקה ובכלל תעשיות, ולמנכ"ל גולף רביב ברוקמאייר.
בבקשת הגילוי טוען בא כוחו של שוורצברג כי "ראשיתו של הסכסוך עם בעלת השליטה, אשר הפעילה לשם כך את שלוחיה ונציגיה בדירקטוריון החברה אשר חבים כלפי החברה בחובות אמון וזהירות, החל לאחר פעולות ונסיונות שביצעה הנהלת החברה, בגיבוי הדירקטוריון דאז, לגייס כספים לשם פיתוח פעילותה העסקית בכלל ובארה"ב בפרט".
עדיקה הינה קמעונאית אופנה ציבורית אשר נרכשה על ידי גולף לפני כחמש שנים, והונפקה במרץ 2018. הסכסוך שמעלה כעת שוורצברג נוגע לאופן ההתנהלות סביב ההחלטה של החברה להרחיב את פעילות המסחר המקוון לארה"ב, שעליה דיווחה בסוף 2018. מדובר בפעילות מקוונת ברובה, וזאת בנוסף לחנות פופ-אפ שפתחה הרשת באזור הסוהו שבמנהטן, ניו יורק.
לפי בא כוחו של שוורצברג, המהלכים המתוארים "אשר זכו לתמיכת ואישור דירקטוריון החברה ולוו בהצעות השקעה קונקרטיות", עלו על שרטון אל מול "רצונה של בעלת השליטה להימנע מהשתתפות בהשקעה המתוכננת מחד גיסא, וסירובה לאפשר בכל מחיר דילול החזקותיה בחברה מאידך גיסא. והכל - ללא כל הצדקה עניינית; תוך פגיעה באינטרסים של החברה; ותוך הפעלת נציגיה בדירקטוריון החברה כמריונטות על חוט".
בא כוחו של שוורצברג גורס כי "בעלת השליטה עצמה מודה" במסמך מצורף כי "היא התנגדה ופעלה כנגד גיוס ההון כאמור, היות והיא ראתה במהלכים אלו 'ניסיון השתלטות' על החברה, אשר יש לסכל". לטענתו, בניגוד לאמור במכתב בעלת השליטה, מדובר במהלכים שהתנהלו באופן שקוף אל מול בעלת השליטה ואל מול נציגיו של בלווטניק, אשר "עודכנו בזמן אמת במהלכים אלו והוזמנו לקחת חלק בגיוס המתוכנן".
עוד הוא טוען כי במהלך מספר חודשים טרם התפטרות שוורצברג מתפקידו בחברה, התרחשו בחברה וכנגדה "שורה של פעולות מזיקות ופסולות מטעמה של בעלת השליטה", אשר נועדו, לדבריו, "לשרת את האינטרסים של בעלת השליטה, על חשבון האינטרסים והצרכים הדחופים של החברה ותוך פגיעה באינטרסים העקיפים של בעלי מניותיה מן הציבור של החברה". הוא מוסיף וטוען כי כפי שהתריע שוורצברג בפני הנהלת החברה, "על רקע המשבר החמור הפוקד את העולם, אין זה מן הנמנע כי נזקים אלו יתגלגלו בסופו של יום אף לפתחם של נושי החברה".
לפי גרסתו של שוורצברג, במסגרת התנגדותה לגיוס ההון לקחה לעצמה בעלת השליטה את החירות לכנס ישיבות דירקטוריון של החברה באופן עצמאי; לפנות במכתבי איומים אל יו"ר ועדת הביקורת (אשר התפטר בסמוך לפניה זו) וכן "להפעיל אמצעי לחץ שונים שהיו בידיה על התנהלות החברה ונושאי המשרה שלה, לרבות אי תשלום לחברה של חובות בסכומים משמעותיים; פגיעה בנזילות החברה ובתזרימה בתקופות עסקיות מאתגרות", וזאת "עד כדי חשש כי החברה לא תוכל להשלים ולפרסם את דוחותיה הכספיים כנדרש בדין".
עוד לפי הבקשה שהגיש שוורצברג, "במסגרת זו אף דרשה בעלת השליטה כי הנהלת החברה תסכים לתת לבעלת השליטה הנחות מפליגות של כ-50% בתשלומים על פי הסכם השירותים שמעניקה לה החברה, וכן כי הנהלת החברה תסכים לביטול ערבות שהעמידה גולף לחברה; והכל מבלי לדווח כנדרש לציבור ומבלי לקבל את האישור המשולש הנדרש על פי דין".
עוד לטענת בא כוחו של שוורצברג, "התנהלות זו הובילה להתפטרות או פיטורין של מרבית נושאי המשרה בחברה, חברי הנהלה, ואף דירקטורים אשר מונו על ידי בעלת השליטה, אך נמנעו מלהציב את האינטרסים של בעלת השליטה לפני האינטרסים של החברה עצמה. אותם דירקטורים התבקשו על ידי בעלת השליטה לסיים את כהונתם. זה אף היה הרקע להתפטרות יו"ר ועדת הביקורת, בסמוך לאחר קבלת מכתב איומים מבעלת השליטה. כמו כן פרשו מהחברה עובדים בכירים נוספים, אשר חלקם אף פנו והתריעו בפני דירקטוריון החברה על הלחצים המופעלים עליהם ועל מידורם מסמכויותיהם".
מדירקטוריון עדיקה נמסר בתגובה: "התנהגותו של דוד שוורצברג, ממשיכה להכות בתדהמה את כל המעורבים בעניין. לא יעלה על הדעת, כי מנכ"ל, שנטש עם שותפיו את הספינה באמצע משבר הקורונה, מרשה לעצמו להוציא דיבתה של החברה ובעליה באופן חסר תקדים. דירקטוריון עדיקה מינה ועדה עצמאית, המורכבת מדירקטורים חיצוניים שלא היו מעורבים בנושא ובליווי משפטי חיצוני צמוד. הוועדה בדקה את כל טענותיו של שוורצברג, הזמינה אותו להופיע בפניה ובסיום התהליך לא מצאה רבב בהתנהלות החברה. אנו גאים בחברה ובהצלחתה ונחושים להצעיד את עדיקה קדימה לפסגות חדשות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.