הפנסיה שלנו: אוריינות פיננסית בעולם של חוסר ודאות

ירידת שיעור הילודה והתארכות תוחלת החיים במדינות המערב הביאו לכך כי שיעור העובדים באוכלוסייה ירד. בעקבות כך, היחס בין כמות המכונות והציוד למספר העובדים עלה וגדלה ההסתמכות על מיכון וחדשנות אשר יחליפו את העובדים שמספרם היחסי הלך וקטן. תהליך זה של שימוש הולך וגדל במכונות וציוד הביא החל משנות ה-90 לירידת שערי הריבית, תהליך שהואץ מאד מאז המשבר הפיננסי של 2008.

ירידת ריבית זו הביאה לכך כי תיקי הפנסיה של הפנסיונרים שהיו מושקעים כולם באג"ח (כי "מניות זה מסוכן") הניבו תשואה אפסית, זאת בשעה שהשווקים "טסו" מעלה עשור שלם.

עם צאתנו לגמלאות מחושבת הפנסיה שלנו בהינתן הנחה המוכתבת על-ידי האוצר כי הסכום הנותר בקרן יגדל ב-3.74% לשנה. בהינתן התשואה האפסית על תיקי הפנסיונרים החלו להיווצר בקרנות גירעונות אקטוארים הולכים וגדלים. לאחרונה האוצר החל לפתור בעיה זו על-ידי הקצאה מחדש של האג"ח המיועדות (אותן אג"ח מיוחדות אשר הממשלה מנפיקה לטובת קרנות הפנסיה ונושאות תשואה צמודה של 4.86%). תיקי הפנסיה של החוסכים הצעירים מכילים פחות מ-30% אג"ח מיועדות (כלומר הסיכון בתיקיהם עלה) ואילו תיקי הפנסיה של הפורשים מכילים 60% אג"ח מיועדות כאשר שאר הכסף מושקע בשוק החופשי.

בנוסף, יחלו הקרנות בפועל באיזון אקטוארי של קרן הפנסיה גם לאחר הפרישה. אם עד היום הקרנות סיפקו לכל פורש פנסיה מסוימת צמודה למדד, הרי שהיום רמת האי-וודאות גדלה לאין שיעור. אם תיק הפנסיה של הפורש לא יצליח להניב 3.74% הרי שהפנסיה של הפורש תקטן. בעולם של ריבית נמוכה, שגם צפויה לא לגדול בטווח הנראה לעין, סביר להניח שפנסיונר יחזה כיצד קצבת הפנסיה שלו קטנה עם השנים.

רוב הפנסיונרים העתידיים נמצאים כיום במסלולי ברירת מחדל בקרנות הפנסיה וההשתלמות. בעולם משתנה בו חוסר הוודאות עולה, עלולים להתגלות מסלולי ברירת המחדל כלא מתאימים לרצונות הפרטים ולתנאי השוק. רמת האי-וודאות איננה רק פיננסית, אלא גם נובעת מן השינויים בעולם הפנסיה המוכתבים על-ידי רגולטורים הולכים ובאים.

כיצד יכולים להתמודד עם אי-הוודאות הקיימת?

רמת המדינה: האוצר צריך לחייב את הקרנות להציע מסלולי ההשקעות מדורגים יותר ברמת חשיפתן לשוק המניות ולאפשר ניוד מהיר וקל בין מסלולי ההשקעה תוך השארת המודל הצ'יליאני, כלומר חשיפה הולכת וקטנה לשוק המניות כפונקציה של הגיל, כברירת מחדל. כמו-כן חייבת ממשלת ישראל לנצל את הריביות הנמוכות להשקעה בצמיחה - שיפור תשתיות תחבורה, טלקומוניקציה, חינוך ומו"פ, זאת על-מנת לספק לשווקים מלאי מספיק של נכסים בטוחים ובנית תשתית לעליית ההכנסה במשק. בנוסף מדינת ישראל חייבת להנגיש את הידע על מערכת הפנסיה לציבור כולו ובשפה ברורה ולא להוציא חוזרים בקצב ובשפה המיועדת לכך שלא תהיה מובנת לאדם הפשוט. הוכח שידע מונגש וברור מגדיל את המודעות של הפרטים למצבם הפיננסי, לסיכונים להם הם חשופים ולפיכך לרמת החסכונות והביטוחים שהם רוכשים.

הפרטים: אין מנוס מרכישת מודעות לניהול תיק הפנסיה, כלומר קרנות הפנסיה המקיפות והמשלימות, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל להשקעה. על כל אדם להיות מודע לרמת החשיפה של כל כלי פיננסי לשווקים, לדעת לשנות את החשיפה של כל כלי ולדעת את רמת הסיכון הכוללת בתיק הפנסיה. בנוסף על כל אדם לפתח מודעות למצבו הפיננסי ולרמת הסיכונים להם הוא חשוף. אם אינו יודע בעצמו עליו לדעת שהוא חייב להתייעץ עם איש מקצוע.

בהעדר הגנה של המדינה על קצבת הפנסיה אין לנו מנוס מרכישת כלים ומודעות להגנה על קצבת הזקנה. בעולם הפנסיה הנוכחי, אדם שלא תהיה לו אוריינות פיננסית ומודעות לסיכונים עלול לסבול מתת-חיסכון פנסיוני, תשואות נמוכות וקצבת פנסיה נמוכה. 

הכותב הוא חוקר במחלקה לכלכלה וניהול, האוניברסיטה פתוחה