הקרב על המחיר: כמה נשלם בסוף על חיסון לקורונה?

החברות שמפתחות חיסונים לקורונה החלו בשבוע האחרון לחשוף את מדיניות התמחור שלהן, אם החיסונים אכן יימצאו בטוחים ויעילים, ויהפכו למסחריים כבר בשנה הבאה. לתמחור החיסונים עשויה להיות השפעה של ממש על הכלכלה העולמית, מאחר שהכוונה היא לחסן את רוב העולם, אבל עוד לפני שהחיסון אושר, הצהרת הכוונות לגבי התמחור שלו משפיעה על מניות החברות המפתחות אותו, על התדמית שלהן וגם על ההשקעה העתידית בפיתוח חיסונים.

פערי התמחור בין החברות גדולים באופן יוצא דופן בעולם התרופות. מודרנה, שנמצאת בשלב האחרון של הניסוי בבני אדם, בקרב כ-30 אלף מתנדבים, חתמה על הסכמים עם ממשלות שונות. העסקאות תלויות בהצלחת המוצר, אבל לפי הצהרות החברה, המחיר למנה בעסקה כזאת הוא 64-74 דולר לחיסון הניתן בשתי מנות, כדי לחזק את יעילותו.

 פערי מחירים חריגים בין החברות

פייזר וביונטק, שהחיסון שפיתחו יחד נמצא באותו שלב של מודרנה (החברות התחילו את הניסויים הגדולים שלהן ממש באותו שבוע), חשפו תמחור אחר - 39 דולר למנה. אסטרהזנקה, שעומדת להיכנס לניסוי בהיקף דומה לזה של פייזר-ביונטק ומודרנה, וג'ונסון אנד ג'ונסון, שעדיין לא ביצעה ניסוי ראשון בבני אדם, חשפו מחירים נמוכים בהרבה - 8 דולרים ו-10 דולרים למנה בהתאמה. לטענתן, המחירים הנמוכים שנקבו נובעים מכך שהן אינן מתכננות להרוויח מן המוצר כל עוד העולם נמצא תחת איום של מגפה. להערכתן, הן יוכלו להרוויח מהחיסון לאחר שהאיום יוסר.

החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון, המבוסס על הגישה הקלאסית, נחשב לבעל סיכויי הצלחה גבוהים יחסית, עם סיכון נמוך לתופעות לוואי.

מה עומד מאחורי פער המחירים בין החברות, ואילו שיקולים הן מביאות בחשבון?

הגודל קובע: החברות הוותיקות מול מודרנה הצעירה

המחירים שציינו הם ממוצעים שנאספו על ידי אתר תעשיית הביוטק STAT בעקבות דיווחי החברות, כך שנחתמו הסכמים גם עם מחירים נמוכים יותר. לדוגמה, עם ממשלת ארה"ב. יש כמה סיבות למחירים הנוחים שהחברות מוכנות לתת לארה"ב. ראשית, זהו השוק הגדול ביותר כרגע לחיסון, ומדינות אחרות נושאות אליו עיניים מבחינת ניסוי ואימוץ החיסון. שנית, חלק מהחברות קיבלו מימון מממשלת ארה"ב לפיתוח החיסון, בתמורה להבטחת אספקה ותמחור נוח. כך, אסטרהזנקה חתמה מול ארה"ב על מחיר של 4 דולרים למנה, ואילו פייזר-ביונטק חתמה על 19.5 דולר למנה.

 מיליארדי שקלים מממשלת ארהב לפיתוח החיסון

התמחור הגבוה של מודרנה נובע ככל הנראה מהעובדה שפעילות החברה נשענת כיום במידה רבה על החיסון היחיד הזה, ואין לה מוצרים נוספים בשוק. כמו כן, אין לה ניסיון בשיווק מוצריה, והיא לא נכוותה בעבר מדעת קהל שלילית לגבי מדיניות התמחור שלה. לעומתה, ג'ונסון אנד ג'ונסון, אסטרהזנקה ופייזר משווקות תרופות רבות וחיסונים, ויש להן קשרים ארוכי טווח עם לקוחותיהן - ממשלות ומערכות בריאות.

גורמים שונים בארה"ב כבר החלו לזעוק שמודרנה נהנתה ממאות מיליוני דולרים בתמיכה ממשלתית, ואם היא תדרוש מחיר גבוה, היא בעצם תגבה ממשלמי המסים בארה"ב תשלום כפול. "זו חוצפה", אמר על כך זין ריבזי, חוקר בעמותת Public Citizen, שמצהירה על עצמה כמגינת הבריאות, הבטיחות והדמוקרטיה. אפשר אף לומר כי משלמי המסים משלמים עבור החיסון שלוש פעמים, כי חלק מהמדע שעליו מבססות חברות תרופות וחיסונים את הפיתוחים שלהן נעשה באוניברסיטאות ויוצא לעולם ללא תמורה או בתמורה נמוכה.

בשיחת ועידה למשקיעים שקיימה מודרנה בשבוע האחרון, מסרה החברה שמדובר בתמחור לעסקאות ראשונות קטנות, ואילו בהמשך צפויות להיחתם עסקאות גדולות יותר, במחירים נמוכים יותר. ייתכן שאמרה זאת כדי להרגיע את הרוחות. בניגוד למודרנה, פייזר לא קיבלה מימון ממשלתי לפיתוח. אסטרהזנקה, המפתחת חיסון שנולד באוקספורד, קיבלה מימון כזה, אף שהיא חברה בריטית.

 מנכ"ל מודרנה סטפן בנסל בפגישה עם טראמפ ומנהלי חברות פארמה. העז לדרוש מה שאחרים לא העזו / צילום: Andrew Harnik, Associated Press

המחיר מול התועלת: האם החיסון יחסל את המגפה או רק יאט אותה

התמחור בסופו של דבר יהיה תלוי גם בשאלת ההשפעה של החיסון: האם הוא ימגר את המגפה לחלוטין? ייתכן שלחיסון תהיה הצלחה חלקית, כלומר, לא כל מי שיקבל אותו יפתח נוגדנים בכמות מספקת. במקרה כזה, החיסון יאט את המגפה אבל לא יעצור אותה, ולכן ערכו לממשלות יהיה נמוך יותר. אפשרות אחרת היא שהנוגדנים ייעלמו אחרי תקופה מסוימת, ואז יהיה צורך בחיסון חוזר. במקרה כזה, לחברות תהיה הזדמנות להרוויח מהחיסון שוב ושוב, אך הציפייה היא שהן יתמחרו כל מנה במחיר נמוך יותר.

התמחור הנוכחי של מודרנה מתאים לחיסון חד-פעמי ואפקטיבי מאוד. כשנשאל מנכ"ל החברה, סטפן בנסל, על פערי התמחור בין החברות, הוא אמר: "לא כל המוצרים דומים, ואנחנו חושבים שהמידע שנביא יבדל את המוצר שלנו מאחרים". בינתיים, העולם לא נחשף למידע שמרמז על כך שהחיסון של מודרנה יהיה בהכרח טוב יותר. מודרנה הפגינה בעבר ביטחון רב לגבי החיסון שלה, ובתחקיר שערכה סוכנות הידיעות רויטרס עלה שהיא גם ביקשה מה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, יותר הקלות בתהליכי הניסוי שלה, ואף התווכחה עם הרשות בסעיפים שהחברות האחרות לא העזו לעשות זאת. בסופו של דבר, כפי שציין בנסל, התמחור יהיה תלוי בתוצאות.

אם רק חיסון אחד יצליח, התמחור כנראה יהיה גבוה יותר. אם חיסונים רבים יצליחו ויתברר שהגישות הקלאסיות לפיתוח חיסון מתאימות לנגיף הקורונה, תחרות מחירים עשויה להוביל מדינות לרכוש חיסון שהוא אולי קצת פחות יעיל, ובלבד שיוכלו לחסן את כל האוכלוסייה במהירות ובתקציב שהן יכולות לעמוד בו.

ומה יקרה אם הקורונה תהפוך ממגפה למחלה בשליטה? בשלב הזה גם חברות החיסונים שהבטיחו לא להרוויח או להרוויח מעט בתקופת המגפה צפויות להעלות את המחירים שלהן.

חושבים על החיסון הבא: למה לא כדאי לרדת נמוך מדי במחיר

מלבד החברות עצמן ובעלי המניות שלהן, לגורמים נוספים יש אינטרס שהתמחור יהיה לא נמוך עד כדי בלתי רווחי עבור החברות. לציבור יש עניין שהחברות והמשקיעים יתוגמלו על כך שהסכימו להסתכן ולפתח חיסון, אף שאין ערובה לכך שיגיע לבסוף לשוק.

מודרנה נסחרת היום לפי שווי של 27 מיליארד דולר. אם חיסון הקורונה לא יצליח, המשקיעים עלולים לאבד את כל כספם. אם החיסון יצליח אך יימכר בפחות מ-27 מיליארד דולר לכל אורך חיי הפטנט, ייתכן שהם לא ישובו להשקיע בחיסונים. למעשה, אחת הסיבות לכך שהגענו עד הלום ללא חיסונים לווירוסים אחרים ממשפחת הקורונה, כמו SARS ו-MERS, שיכלו לקצר את הדרך לחיסון לנגיף הנוכחי, היא שבעבר היה קשה לחברות להחזיר את השקעתן בפיתוח חיסונים.

ממשלות, שלרוב החיסונים נמכרים להן, נוטות להיות קשוחות במו"מ על מחירי מוצרים, וחיסון יעיל "מדי" מחסל את המגפה ולכן גם את השוק שלו עצמו. אם הציבור רוצה שחברות תרופות ימשיכו להשקיע בחיסונים, יש לתגמל אותן על כך.

הניסיון של גיליאד: חברת התרופות שהצליחה ללכת בין הטיפות

מי שכבר התמודדה עם הדילמה הזאת ובחרה את דרכה היא חברת גיליאד, שפיתחה את הרמדסיביר, התרופה הראשונה שנמצאה יעילה בטיפול בקורונה. התרופה נמכרת בארה"ב במחיר של יותר מ-3,000 דולר למטופל, וב-2,500 דולר למטופלים שזכאים לביטוח ממשלתי (בארה"ב, מדובר במבוגרים ובעניים). התמחור שונה גם בגלל עלויות הייצור הגבוהות יותר של התרופה וגם משום שאין כוונה לטפל בתרופה בכל אדם בעולם, אלא רק במי שכבר חלו ומצבם הידרדר עד כדי הצדקת טיפול משמעותי. בינתיים, המוצר משווק רק בארה"ב, וכך יהיה עד ספטמבר. לפני שקיבלה אישור לשיווק התרופה ולפני שמכרה את הזכויות לממשל האמריקאי, גיליאד תרמה כמות גדולה מהתרופה לכמה מדינות, שהשתמשו בה בניסויים קליניים. ייתכן שבאותן מדינות נותרו רזרבות מהמלאי שקיבלו חינם.

המכון להערכה קלינית וכלכלית, עמותה ללא כוונות רווח שעוסקת בהערכת ההוגנות של מחירי תרופות, העריכה שגיליאד תוכל להחזיר את עלויות הייצור ממחיר של 1,600 דולר למטופל, אבל למבטחים משתלם לרכוש את התרופה גם במחיר 5,000 דולר - בגלל החיסכון בימי אשפוז יקרים. המכון החמיא לגיליאד על התמחור הנוכחי, בהתחשב בכך שהמוצר הוא ייחודי וכוח המיקוח של החברה חזק הרבה יותר מזה של הממשלות. אחרי ספטמבר, גיליאד תשווק את המוצר לממשלות רבות, ולכאורה כוח המיקוח שלה אמור להיות גבוה עוד יותר בגלל התחרות בין המדינות על כושר הייצור המוגבל של המוצר. עם זאת, החברה כבר רמזה שתשמור על מחיר דומה לזה שהציעה בארה"ב, ואפילו תציע את המחיר הנמוך בין השניים שקבעה במדינות שבהן יש ביטוח ממשלתי.