התארגנות חדשה בשם "פרטיות ישראל", יחד עם שורה של מומחי פרטיות, שלחה היום (ג') מכתב אל בכירי משרד הבריאות - שר הבריאות, יולי אדלשטיין, מנכ"ל משרדו פרופ' חזי לוי, ואל הפרויקטור המיוחד לטיפול במשבר הקורונה, פרופ' רוני גמזו, מכתב בדרישה לחשוף את פרטי ההסכם שנחתם עם חברת ההייטק הישראלית MyHeritage בנוגע להגדלת מספר הבדיקות לאבחון חולי קורונה.
המכתב מגיע בעקבות הודעה שפרסם משרד הבריאות שלשום (יום א'), לפיה, שר הבריאות אדלשטיין "הנחה הבוקר את אנשי משרדו לפעול כבר השבוע לביצוע 60 אלף בדיקות קורונה ביום. זאת כחלק מהיערכות משרד הבריאות לחורף. מדובר בהכפלת מספר הבדיקות נכון להיום שעומד על כ-30 אלף ביום, כפי שהתחייב עם כניסתו לתפקיד. עלות ההשקעה בהכפלת מספר הבדיקות עומדת על כארבעה מיליארד שקלים לשנה וחצי. כזכור, בעת מינויו לשר הבריאות עמד מספר הבדיקות בישראל על כ-3,000 ליום בלבד" .
בהמשך ההודעה צויין במפורש כי "בהנחיית שר הבריאות אדלשטיין נחתם הסכם עם מעבדת מייהריטג' על הכפלת הבדיקות ל-20 אלף".
הדרישה לחשוף את ההסכם עתה, מגיעה לאחר בקשה דומה שנשלחה אל בכירי המשרד הקודמים, בשיא משבר הקורונה בתחילת אפריל השנה. אז, הוקפא ההסכם בין החברה למשרד הבריאות על רקע פעילות מאחורי הקלעים של בכירים במערכת הביטחון, במערכת הבריאות, בהייטק הישראלי, באקדמיה והמשפט, שהעלו שאלות ותמיהות קשות ביותר בנוגע לאופי המיזם והאינטרסים שייתכן שהולידו אותו.
במכתב שנשלח היום ביקשו המומחים התייחסות ספציפית לשאלת המעורבות של ענקית הגנומיקה הסינית BGI, המספקת את ערכות הבדיקה לגילוי נגיף הקורונה ואת התשתית הטכנולוגית לטיפול בה ולפענוח התוצאות.
"אנו פונים אליכם בבקשה שמשרד הבריאות יפרסם בדחיפות את הסכם ההתקשרות עם חברת מיי-הריטג' ובמסגרת זו יספק גם מענה לשאלה האם ההתקשרות כוללת מעורבות של חברת BGI בעריכת בדיקות לגילוי נגיף הקורונה. בפרט, אנו מבקשים לדעת מהי ההתייחסות להיבטי הפרטיות של הנבדקים והחולים שדגימותיהם עתידות להיבדק במעבדות הפרטיות שהחברה תפעיל". נאמר במכתב.
כותבי המכתב נימקו את בקשתם בכך שמאחר שאינם מכירים את תנאי ההתקשרות, אין ביכולתם להעריך נכונה את סיכוני הפרטיות, "אך די בכך שמדובר בחברה שפועלת למטרת רווח בתחום המיפוי הגנטי, כדי להצדיק את פרסום הסכם ההתקשרות והעמדתו לעיון הציבור".
הכותבים, טענו עוד כי "מתן גישה למידע רפואי, שניתן להפיק ממנו גם מידע גנטי, בוודאי ככל שאין בידי הציבור אפשרות להימנע מבדיקה על ידי החברה, אינו עניין של מה בכך. מן הראוי כי יפורסמו לציבור תנאי הסכם ההתקשרות כמו גם המנגנונים שהוסדרו בו על מנת להבטיח בקרה ציבורית נאותה על נושא רגיש שיש לו השפעה ישירה על פרטיות הנבדקים, וכדי לאפשר לציבור לבחון ולהעיר (במידת הצורך) בנושא זה" .
החשש של כותבי המכתב הוא מפני מצב שבו "מידע רפואי שיימסר לידיים מסחריות לצורך בדיקת הנגיף ישמש חלילה למטרות אחרות ללא שליטה של נושאי המידע והסכמתם ובלא נקיטת אמצעים הולמים למזעור המידע הנאסף, אבטחתו ועוד".
בתגובה לפרסום באפריל, הגיב אז מנכ"ל מיי-הריטג' גלעד יפת וטען כי "אין לנו שום כוונות אפלות נסתרות, והסינים לא רוצים להקים פה מעבדה כדי לגנוב ממדינת ישראל אלא כי הם רוצים מערכת יחסים עסקית עם מיי-הריטג'. יכול להיות שיש להם אינטרסים נוספים, אבל לא גניבת מידע. לדעתי זה גם לא דריסת רגל בישראל, הם יהיו שותפים במיזם, אבל המעבדה היא ישראלית לגמרי".
בשיחה עם "גלובס" הסבירה מנכ"לית פרטיות ישראל, עו"ד נעמה מטרסו, את מטרת שליחת המכתב - "אנו רוצים לראות את פרטי ההסכם על מנת לבדוק האם הוא עומד בתנאי חוק הגנת הפרטיות ואבטחת מידע, וכדי לבקש תיקונים במידת הצורך. אנו רוצים לוודא שמידע רפואי רגיש נשמר לפרקי זמן מוגדרים, שהדבר נעשה רק לצורך הבדיקות ולא לשם חילוץ מידע גנטי, לוודא שהמידע מאובטח ושהוא אינו עובר לידי לצד שלישי".
על המכתב חתומים, לצד עו"ד מטרסו, גם ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' ניבה אלקין-קורן, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, פרופ' מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי עו"ד יורם הכהן, פרופ' קרין נהון מבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה, עו"ד אבנר פינצ'וק, מהאגודה לזכויות האזרח בישראל ועו"ד חיים רביה, ממשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ.
מייהריטג' בחרו שלא להגיב.
תגובת משרד הבריאות טרם התקבלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
