להפסיק עם ההפחדות מהגדלת ההוצאה הממשלתית

נתוני החשב הכללי מדגישים את הגידול שחל בגירעון הממשלתי וכן את ההשפעה הרבה של ירידת ההכנסות ממסים על הגירעון. כדי להגדיל את ההכנסות ממסים, על הממשלה להגדיל את הוצאותיה בקצב משמעותי ובכך תצליח אולי למתן את העלייה של החוב במונחי תוצר, ולהאיץ את שיקום המשק.

כפי שאנו שומעים מקובעי המדיניות ופקידי האוצר לכל אורך משבר הקורונה, קיים חשש להרחיב את הוצאות הממשלה, מחשש להעמקת הגירעון הממשלתי שיוביל להגדלה ניכרת של חובות הממשלה. כמובן שעליית הגירעון, בתקופה רגילה, משמעותה עלייה בחובות הממשלה, אולם צריך לזכור שגירעון גדל הן בשל ירידה בהכנסות והן בשל עלייה בהוצאות של הממשלה.

המשק הישראלי השרוי במשבר עמוק נקלע למצב שבו שיעור ניכר מהמשתייכים לכוח העבודה האזרחי אינו מועסק, התוצר ואיתו הכנסת משקי הבית יורדים בשיעור משמעותי ולפיכך גם יורדות הכנסות הממשלה ממסים בשיעורים ניכרים, ירידה המהווה את הגורם המרכזי לעליית הגירעון הממשלתי. אין כל ספק ששיקום הפעילות הכלכלית במשק יוביל לעלייה דרסטית בהכנסות ולגידול ההוצאות לתצרוכת של משקי הבית ובהכרח יעלה את הכנסות הממשלה ממסים, ואין גם עוררין על כך שגידול בהוצאות הממשלה בתקופת משבר, משמעותו שיפור מצב המשק. אציין בנוסף שחומרת החוב הממשלתי נמדדת על פי היחס שבין החוב הממשלתי לבין התוצר ולכן מניעת ירידת התוצר (באמצעות גידול בהוצאות הממשלה) תשפר גם את היחס שבין חוב הממשלה לבין התוצר.

מכאן ניתן לקבוע שגידול ניכר בהוצאות הממשלה דוחף מחד להגדלת הגירעון, אך באותה נשימה דוחף לעליית התוצר וההכנסה של משקי הבית ולעליית הכנסות הממשלה ממסים - כלומר ממתן את העלייה בגירעון הכספי של הממשלה וממתן עוד יותר את העלייה בגירעון במונחי תוצר. הנתונים שפורסמו לאחרונה על ידי החשב הכללי מדגישים את הגידול שחל בגירעון הממשלתי וכן את ההשפעה הרבה של ירידת ההכנסות ממסים על הגירעון. מתברר שבחודשים ינואר עד יולי 2020 הסתכם הגירעון הממשלתי ב-70.2 מיליארד שקל, לעומת גירעון בסך 23.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

מבדיקת הגורמים לעליית הגירעון מתברר שבחודשים ינואר עד יולי 2020 ירדו הכנסות הממשלה ממסים ב-24.7 מיליארד שקל והוצאות הממשלה עלו ב-21.7 מיליארד שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כלומר, הגירעון גדל ב-46.4 מיליארד שקל (מ-23.8 מיליארד בשנה שעברה ל-70.2 מיליארד בשנה הנוכחית).

מכאן שעיקר העלייה בגירעון (53%) נבעה מירידה בהכנסות והיתר מעלייה בהוצאות. לפיכך, במידה וההוצאות הממשלתיות יימשכו בקצב דומה עד לסוף השנה, החוב הממשלתי יגדל בכ-120 מיליארד שקל, ובמקביל צפויה גם ירידה של כ-8% בתוצר. מכאן שהחוב במונחי תוצר שהסתכם בתחילת המשבר ב-59.5% יגיע בסוף השנה לכ-963 מיליארד שקל והתוצר ירד לכ-1,295 מיליארד שקלים, ובכך החוב במונחי תוצר יעלה לכ-74%.

על הממשלה להגדיל את הוצאותיה בקצב משמעותי יותר ולצפות שהגידול בהוצאות ישקם חלק מדעיכת התוצר ויוביל גם לעליית הכנסותיה ממסים. כך, שבסופו של דבר החוב במונחי תוצר יעלה בשיעורים פחותים, זאת בהשוואה להמשך המדיניות שננקטה בחלק הראשון של 2020 בו הגדילה ממשלת ישראל את הוצאותיה בשיעור הנמוך באופן ניכר מקצב גידול ההוצאה הממשלתית בארה״ב ובאירופה, מדיניות שהשפיעה על הירידה החדה בהכנסות ממסים בישראל. 

הכותב הוא מומחה לכלכלה, ונשיא האקדמית גליל מערבי