השקעה בהייטק הישראלי היא החיסון שהמשק צריך

אינספור השעות ש"בילינו" בחודשים האחרונים בפלטפורמות מקוונות לימדו את רובנו דרכים חדשות לעבוד, ללמוד לשמור על קשרים. מלבד הגדלת קניות ברשת, הסתגלנו ל"ביקור רופא", ואפילו לחתונות ולהלוויות באינטרנט; וזוגות למדו לנהל מערכות יחסים ברשת. כמעט בכל היבט של חיינו, הורידה הקורונה חסמים שלנו, שינתה תפיסות לגבי יישומים טכנולוגיים שונים, והאיצה את השימוש בטכנולוגיות השונות. וכמובן אין צורך להזכיר את כל הטכנולוגיות המסייעות במאבק בקורונה.

אי לכך, הביקוש לחדשנות הטכנולוגית בתחומים רבים והערך העולה שלה, מהווים הזדמנות כלכלית משמעותית לאלו היכולים להוביל במירוץ הטכנולוגי. הטכנולוגיה הישראלית יכולה להיות בין המובילות בעולם, אך מדינת ישראל חייבת לפעול כעת כדי להבטיח זאת.

על מנת להוביל בעתיד, קודם כול נדרשות חברות טכנולוגיות בישראל לשרוד ולצלוח בשלום את המשבר. חברות צעירות רבות מתקשות למצוא ולשמר לקוחות, לגייס הון ולהמשיך בפעילות. אם המדינה לא תסייע, רבות מהן ייסגרו ו/או יקצצו את המו"פ, ויידרדרו לעמדה חלשה מול מתחרות זרות הנתמכות על ידי ממשלותיהן. לשמחתי, בניגוד לעבר במשבר הנוכחי הדרג המקצועי והשרים הרלוונטיים הקשיבו, למדו, ופעלו בדרך מחושבת ומהירה כדי למנוע קריסות.

במטרה לאפשר לחברות טכנולוגיה לנצל את ההזדמנות ולייצר ערך רב לכלכלה ולחברה בישראל, המדינה חייבת ליצור תנאים המעודדים חברות טכנולוגיה ישראליות להתאגד, לצמוח ולהישאר בארץ. יש כרגע חלון הזדמנויות לטפל בחלק מהחסמים לכך.

היצע הון אנושי: כיום רוב האוכלוסייה המיוצגת היטב בסקטור הטכנולוגיה הם הגברים היהודים הלא-חרדים, לרוב מערים מרכזיות (פחות מ-30% מהאוכלוסייה); כשהאחרים נמצאים בתת-ייצוג משמעותי. המצב חייב להשתנות. הזמן הטוב ביותר להכשרה מסיבית של אנשים, הוא כאשר הם מובטלים או מועסקים חלקית, ועתידם המקצועי אינו ודאי.

שיטות מסורתיות אינן מאפשרות גישה, מיון, והכשרה של אוכלוסיות גדולות במהירות הדרושה, אך הטכנולוגיה יכולה להפחית משמעותית את הזמן והעלויות. ישנן תוכניות, אך יש לעשות מאמץ רב וממוקד יותר בנושא ההכשרות, כאשר השאיפה היא להכשיר עשרות-אלפי אנשים לעבודה בשכר גבוה יותר, ובמקצועות שלא ייעלמו בעתיד הקרוב.

רעיונות חדשניים ואיכותיים ממוסדות מחקר: הדבר דורש מימון, מיקוד של המאמצים, ותמריצים לעידוד המסחור של המחקר הרלוונטי. יש היום הזדמנות למוסדות ישראליים למשוך מדענים צעירים בתחומים מבוקשים, שבשגרה לא היו שוקלים לחזור, ועלינו לנצל זאת. זה דורש השקעה, אך היא משתלמת.

לסטארט - אפים דרושים אתרי בטא מקומיים, כדי לבחון ולאשר את הפתרונות שלהם: כיום, בהיעדר אלטרנטיבות, רבים מהם החלו להסתכל על ישראל כשוק כדאי, ויש לנצל זאת. מאמץ מרוכז ומתואם להגברת השימוש בטכנולוגיה ישראלית לצורך המודרניזציה של משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והחברות בענפים המסורתיים, יביא לעליית הפריון, להאצת הכלכלה המקומית, ויעניק דחיפה לחברות הטכנולוגיה.

על מנת לצמוח בישראל דרושה לחברות סביבה עסקית תומכת, וכאן יש לממשלה תפקיד מכריע, דרך ה רגולציה ומשטר המיסוי: אלה משפיעים על החברות הגדולות וגם קובעים את האסטרטגיה של מייסדי-מנהלי החברות - אם לבנות כאן חברה גדולה או לתכנן יציאה מהירה. לצערנו, חברות הבוחרות לצמוח בישראל נתקלות-מתמודדות עם רגולציה כבדה יותר ופחות צפויה יחסית למדינות המתחרות בנו על החברה הזו. אותה בעיה קיימת גם לגבי משטר המס.

אל לנו לפספס את חלון ההזדמנויות לשיפור דרסטי של הרגולציה המיושנת במשק, ובמיוחד עבור חברות הטכנולוגיה. טכנולוגיה ישראלית יכולה לעזור לרגולטורים לקבל תמונת מצב מלאה ועדכנית יותר, ולעבור לרגולציה יעילה בהרבה, מבוססת על נתונים בזמן אמת ובנויה על עקרונות מודרניים. השקעה בטרנספורמציה כזו תקל עם החברות המפוקחות מדי, ותשלם דיבידנדים לעשורים רבים.

היות שיש היום רצון להקשיב ולפעול ביחד מצד הממשלה, נקווה שלמרות הקשיים נוכל לנצל את ההזדמנות הזאת, ולצאת מהמשבר עם סקטור טכנולוגי הרבה יותר מרשים. 

הכותב הוא מנכ"ל Start-Up Nation Central , לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה