בפברואר השנה ביקר פקח בנייה עירוני בווילה שרכשו בראש העין עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ופרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) וראש צוות התביעה במשפטו של רה"מ בנימין נתניהו, ובעלה. בנייתה של הווילה הסתיימה לאחרונה. הביקור הוליד דוח, שלפיו במקום בוצע פיצול, כך שנוצרה דירת מגורים בתוך הנכס.
לפי הדוח, הפיצול בוצע ללא אישור או דיווח לרשויות ותוך פתיחת דלת בניגוד לתוכנית מאושרת, ולכן לכאורה מדובר בעבירת בנייה. עם זאת, החוק (תיקון 117 לחוק התכנון והבנייה) מאפשר לקיים פיצול בנכסים מסוג זה, ובעירייה אף אישרו ל"גלובס" כי בשנים האחרונות התקבלו 200 בקשות כאלה ברחבי העיר.
לאחר ביקור הפקח הגיש הזוג בקשה שתכשיר את עבירת הבנייה בדיעבד, ובעירייה מסרו כי ככל הנראה הבקשה תאושר. במקביל מתקיים מסלול אכיפתי, ובעניין זה מסרו ל"גלובס" מעיריית ראש העין כי התביעה העירונית טרם החליטה בנושא. מעבר לכך עלו בשבועות האחרונים טענות נוספות בפרשה. לפי אחת מהן, היה אסור לפרקליטה הבכירה ולבעלה לרכוש את הנכס מלכתחילה הואיל והוא נועד להשקעה ולא למגורים.
כן עלו תהיות באשר לרכישת הקרקע שעליה בנוי הבית. זו נרכשה במסגרת מכרז של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). העמותה שבמסגרתה רכשו בני הזוג את הקרקע, הגישה במכרז הצעה נמוכה בכ-10 מיליון שקל מההצעה הגבוהה, ולכן לא הייתה אמורה לזכות במכרז. מרמ"י נמסר ל"גלובס" כי "העמותה הוכרזה כזוכה על ידי ועדת המכרזים של רמ"י, כשההצעה האחרת שהוגשה במכרז נפסלה הואיל ולא עמדה בתנאי המכרז".
"מכת מדינה"
כאשר בוחנים את המקרה, אי אפשר שלא להגיע למסקנה כי בן-ארי שווקי פעלה באופן שגוי כשהייתה שותפה לכאורה לעבירת בנייה. זאת, אף אם לא הייתה שותפה בפועל למעשה. עובדת ציבור בכירה, ודאי כשמדובר בבכירה בפרקליטות, ואפילו יותר כשמדובר בפרקליטה שמובילה מטעם המדינה את התיק הפלילי החשוב ביותר, חייבת לתת דוגמה אישית. היא צריכה להקפיד על קלה כחמורה. ואם היא נתפסת כשותפה לביצוע עבירה, אפילו מדובר בעבירה קלה, צריך להתייחס אליה באותה חומרת הדין שבה מתייחסים אל כל אדם אחר שהיה נתפס בביצוע עבירה זהה.
גם התגובה ששלחה בן-ארי שווקי לתקשורת לאחר שהפרשייה נחשפה, לא הייתה מוצלחת. בן-ארי שווקי בחרה להטיל את האחריות למקרה על בעלה. זאת, תוך שטענה כי אין לה שום מעורבות בהשקעות ובעסקים שלו, וכי הוא אזרח פרטי מהשורה. בן-ארי שווקי לא יכולה גם ליהנות מהפירות שמייצרים הנכסים הנדל"ניים שלה ושלה בעלה, וגם להתנער מאחריות באשר לאופן שבו הם מנוהלים.
אבל מכאן, ועד ל"פסטיבל" שמנסים לעשות מהפרשייה כמה עיתונאים המזוהים עם הימין, ולמצג שווא של סימטריה שיש מי שמנסה ליצור בין התנהלות התובעת להתנהלות שבה מואשם נתניהו - הדרך עוד ארוכה.
מי שמכיר את תחומי הנדל"ן והמשפט יודע שעבירות בבנייה, דוגמת אלה שנטען כי בן-ארי שווקי שותפה לביצועה, הן מאוד נפוצות. בעבר ביהמ"ש העליון הגדיר אותן כ"מכת מדינה". ביישובים רבים בארץ ניתן למצוא שלל מבנים שלא נבנו לפי תוכנית הבנייה שאושרה במוסדות התכנון - דבר שמסווג כמעט אוטומטית כעבירת בנייה. עבירות בנייה אמנם נכללות בסדר הדין הפלילי. אולם לא לשווא עורכי דין שפועלים בתחום, נוהגים לכנותן עבירות "מעין פליליות". זאת, בשל מעמדן הנמוך לכאורה מול עבירות פליליות מובהקות.
ויש לכך סיבה נוספת והיא קושי אמיתי של הרשויות לטפל בהיקף התופעה. כך, למשל, בדוח מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר, נמצא כי 98% מוועדות התכנון בישראל שאמונות על התחום, לא השלימו סקר עבירות בנייה בתחומן, כנדרש בחוק. כן נמצא כי 58% מהוועדות המקומיות לא הגישו דיווחים כנדרש בחוק ליחידה הארצית לאכיפה על פעולות האכיפה שלהן ב-2018. עוד נאמר בדוח כי 47% מהוועדות פועלות עם מספר מפקחים קטן מהתקן, וכי במקרים רבים חסר למפקחים הקיימים ציוד בסיסי לעבודתם.
רדיפה פוליטית?
אחת הטענות שנשמעות נגד בן-ארי שווקי ונגד המערכת שהיא חלק ממנה, היא שהפרקליטה הבכירה מופלה לטובה על ידי המערכת שבוחרת, ולא במקרה, שלא לטפל במקרה.
כך, למשל, בחודש שעבר קיים איש התקשורת אראל סג"ל דיון בתוכנית הרדיו שלו בנוגע לפרשה. בדיון הפנה סג"ל אצבע מאשימה ל"רגולטורים", כמי שלא עושים די לתחושתו בנוגע לפרשה. בנוסף הוא העלה תהייה מול בן שיחו. "אם היה מדובר בח"כ מיקי מכלוף זוהר נניח, שהיה עושה תרגיל כזה, אתה יודע מה היה קורה פה?", זרק סג"ל לאוויר את שמו של יו"ר הקואליציה מהליכוד; ובן שיחו השיב: "לך תדע". אולם בדיקת "גלובס", מעלה כי בהחלט אפשר לדעת איך היו מתייחסות רשויות אכיפת החוק, לו ח"כ זוהר היה חשוד בביצוע עבירות בנייה. כי זה כבר קרה.
בקיץ 2017, בעת שזוהר כיהן כח"כ, נמצאו חריגות בנייה בבית מגורים שהוא בנה בקרית גת. כך דווח ב"הארץ". בכתבה דווח על מכתב שכתב מפקח בנייה עירוני שביקר בנכס ושנמצאו בו חריגות בנייה. במכתב צוינו בנייה של חומות בגובה שסוטה מהתוכנית, וכניסה חיצונית למרתף שסוטה מהיתר הבנייה. עוד דווח כי נעשו במקום הכנות להקמת בריכת שחייה ללא היתר.
לפי הכתבה מ-2017, ח"כ זוהר זומן לחקירה (מדובר בהליך שגרתי), וההחלטה אם להמשיך את ההליכים נגדו תתקבל במועד מאוחר יותר. בתגובה לדברים אמר אז ח"כ זוהר כי "ניכר שמדובר כאן ברדיפה הפוליטית כנגדי בפרט וכנגד הליכוד בכלל, שמבוססת על מכתב תמוה מאוד של מפקח הבנייה. לאורך כל התקדמות הבנייה העברנו פניות לעירייה, שבהן ביקשנו אישורים עקרוניים לכל השינויים, ואכן גם קיבלנו הסכמה עקרונית".
האם התקשורת "התנפלה" על הסיפור? בדיקת "גלובס" לא מצאה דיווחי המשך לפרשה בכלי התקשורת הארציים וגם לא בכלי התקשורת שחשף את הפרשה. ומה לגבי הטיפול של הרשות המקומית? במענה לשאלת "גלובס", נמסר השבוע מהעירייה כי "במהלך בניית השלד, הדיירים הגישו בקשה לתוכנית שינויים לאגף ההנדסה בעירייה. החריגות שלא אושרו, פורקו על ידי הדיירים וסומנו מחדש בתוכניות, כנדרש. בתום הבנייה הדיירים קיבלו תעודת גמר כחוק". או במלים אחרות, יחס הרשויות לח"כ זוהר היה לכל הפחות דומה ליחסן לבן-ארי שווקי.
ח"כ זוהר מסר ל"גלובס" בתגובה כי "עד כמה שתנסו, לא תוכלו להכפיש את שמי רק כדי להצדיק את עבירות הבנייה המיוחסות למשפחת בן-ארי. לגופן של טענות: כפי שקורה כמעט לכל אדם שבונה בית פרטי, תוך כדי בנייתו ערכנו שינויים בשלד הבית בהסכמת העירייה. בסוף בניית השלד הגשנו את תוכנית השינויים לרשות המקומית, והיא אושרה כחוק על ידי הוועדה לתכנון ובנייה. מיותר לציין שקיבלנו תעודת גמר מיד בסיום הבנייה".
הקנס שבוטל
מקרה מפורסם בהרבה בתחום עבירות הבנייה, קשור לביתו הפרטי של מי שמכהן כיום כיו"ר קק"ל דני עטר. בספטמבר 2019 הודיעה הפרקליטות לעטר, כי בכוונתה להעמיד אותו לדין בגין עבירות בנייה, בכפוף לשימוע. בין היתר, נטען בכתב החשדות כי עטר ובני משפחתו ביצעו, "ללא היתר כדין, עבודות שיפוץ נרחבות בביתם ביישוב גן נר במועצה האזורית גלבוע, בנו בריכת שחייה, כאשר חלקה במקרקעין שייעודו שטח ציבורי, וכן פרצו דרך ליד בריכת השחייה, על פי החשד בניגוד לחוק".
בינואר השנה חלה התפתחות בעלילה שהפתיעה רבים, כשבפרקליטות החליטו לוותר על ההליך הפלילי נגד משפחת עטר ולנקוט בהליך מינהלי. זאת, בהמשך לשימוע שנערך לעטר. בפנייה למשרד המשפטים בכדי לברר כיצד הסתיים ההליך המינהלי מול עטר, נמסר ל"גלובס" כי ההליך מבוצע במשרד האוצר. בפנייה למשרד האוצר נמצא כי עטר יצא מהפרשה ללא שום סנקציה, וזאת לאחר שביצע שינויים בשטח. "המצב הוחזר לקדמותו לאחר מתן התראה, לפני הטלת קנס מינהלי", נמסר.
מי ששילם מחיר ציבורי על ביצוע עבירות בנייה היה שר החינוך, יואב גלנט (ליכוד). כזכור, מינויו של גלנט לרמטכ"ל סוכל לאחר שהעיתונאי קלמן ליבסקינד חשף שהוא פלש לשטח ציבורי במושב עמיקם, ולא פינה אותו במשך ארבע שנים. זאת, למרות שהובהר לו כי עליו לפנותו. המקרה של גלנט היה חמור מהמקרים האחרים שהוזכרו כאן. זאת, הן בשל היקף העבירות, והן בשל העובדה שמבקר המדינה קבע כי גלנט חתם על תצהירים כוזבים בנוגע לעיבוד החלקה שפלש אליה ולשביל שסלל בשטח הציבורי.
***חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדו, רה"מ בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.
הוראות רשות המקרקעין לא כללו איסור לרכוש את הווילה של בני הזוג בן-ארי שווקי למטרת השקעה
זמן קצר לאחר חשיפת נושא פיצול הנכס של הפרקליטה עו"ד ליאת בן-ארי שווקי ובעלה בראש העין, נמסר באמצעות דוברות משרד המשפטים כי "מדובר בנכס שנרכש על ידי קבוצת רכישה שבה השקיע בעלה של עו"ד בן-ארי־שווקי. לא מדובר בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג והמשפחה".
התגובה הולידה טענה חדשה, שלפיה אסור היה לבני הזוג לרכוש את הקרקע, שכן בתקנון עמותת "עתודת אפק", שבמסגרתה נרכשה הקרקע, נכתב כי השימוש יהיה למגורים עבור בני משפחות החברים. אלא שעיון בחוברת המכרז, כפי שפרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כלל לא קובע איסור לשימוש של "השקעה". האיסור היחידי לשימושים בנכס מופיע בסעיף 24 בחוברת, ובו נכתב כי יש איסור למכור את הדירה שלוש שנים מיום בנייתה.
עו"ד ירון טיקוצקי הגיב בשם העמותה ומסר ל"גלובס" כי, "התקנון אינו כולל דרישה, שלפיה על חבר העמותה להתגורר בפועל בעצמו ביחידה שהוקמה עבורו, או הוראה האוסרת עליו להשכירה למגורי צד ג’". ואילו ברמ"י מסרו ל"גלובס" כי מדובר בנושא שמצוי במחלוקת (בעקבות הטענות שהתעוררו בנושא בימים האחרונים). לדברי רמ"י, "באשר לסוגיית זכות החבר בעמותה להשכיר את הנכס, קיימת אי בהירות משפטית הנבחנת בימים אלו על ידי המחלקה המשפטית של משרד הבינוי והשיכון, האמון על מכלול הסוגיות הקשורות לעמותות, במכרז משותף זה של רמ"ח ומשרד הבינוי והשיכון".
מש' המשפטים: "ניסיון הכפשה"
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "בתקופה האחרונה גוברים ניסיונות חוזרים ונשנים להכפיש את עו"ד ליאת בן-ארי שווקי בפרסומים ברשת ובתקשורת, לחדור לפרטיותה ולפשפש בענייני בני משפחתה, על מנת לפגוע בשמה הטוב. המניעים לכך ברורים לכל, והעיתוי איננו מקרי. אין בכוונתנו לתת יד לניסיונות אלה ואין כל מקום להתייחס לשאלות הנוגעות לחייה האישיים של בן-ארי.
"למען הסר ספק, איננו מגיבים בדרך כלשהי לטענה כזו או אחרת, שממילא לא מטופלת במשרדנו. כל פרסום בהקשר זה וכל פגיעה בשמה הטוב של בן-ארי - יהיה אך ורק באחריות מי שפרסם אותו, על כל המשתמע מכך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.