סו, רנדול, קולין ובובי הם ארבעה מהעובדים האמינים ביותר במוקד העולמי של חברת FedEx (פדקס אקספרס) בממפיס, טנסי, לפי המפקחים שלהם. כל אחד מהם עובד בהתמדה שמונה שעות ביום במיון 1,300 חבילות בשעה מהתיבה למסוע - ארבע שעות במשמרת יום וארבע שעות במשמרת לילה. הם כמעט אף פעם לא לוקחים הפסקות, אך מאחר שהם עדיין מתלמדים בעבודה, הם פונים לעזרת קולגות שלהם. לסו, למשל, היתה בעיה עם השקיות הרכות שבהן שולחים בדרך כלל פריטי לבוש.
ארבעת העובדים החרוצים הם למעשה זרועות רובוטיות תעשייתיות במשקל 118 ק"ג. הן מיוצרות על ידי יסקאווה אמריקה מווקגאן, אילינוי, ומצוידות בראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית של חברת פלאס וואן רובוטיקס מסאן אנטוניו.
הן עובדות רק בכמחצית המהירות של עובד אנושי מיומן באותו תפקיד, אך הן הופכות במהירות לחלק חשוב בשרשרת מכונות ובני אדם שמחזיקה את זרימת החבילות במתקן התובלה האווירית הגדול ביותר בעולם, אומר אהרון פראתר, יועץ בכיר למחקר טכנולוגי ובצוות התכנון של פדקס אקספרס.
בעוד שחברות כמו פדקס, דויטשה פוסט, DHL, UPS ואמזון השקיעו כבר מזמן מיליארדי דולרים באוטומציה כדי להעביר חבילות ללקוחות במהירות - ממסועים שמעבירים חבילות למסלול אחד או שני, עד כלי רכב מונחים שעוברים בין מדפים של סחורות - הזרועות הרובוטיות הללו הן משהו אחר. הן הזרועות הראשונות מסוגן שהופיעו במתקן של פדקס, ובין הדוגמאות המוקדמות ביותר לשימוש יומיומי בטכנולוגיה הזו בכל מקום בעולם.
סיכון? אולי דווקא סיכוי
הרובוטים הללו מגלמים מגמה חשובה ומתרחבת באוטומציה בכלל, וברובוטיקה במיוחד. מה שחדש כאן הוא שהמכונות הללו מקבלות "עיניים" ו"מוח", שמאפשרים להן לחוש ולהגיב. לגבי רובוטים, פירוש הדבר הוא בדרך כלל הוספה של מצלמות די דומות לאלו של טלפון חכם, שמגיבות לאור נראה לעין. ראייה של מחשבים יכולה גם לכלול חיישנים שמשתמשים בטכנולוגיות אחרות לתפיסה של עומק.
ה"מוח" של הרובוט בנוי עם בינה מלאכותית, בדרך כלל למידת מכונה כלשהי, קטגוריה רחבה שכוללת כל דבר, מההכרה של אלכסה את הקול שלנו עד למערכות שיכולות ללמד את עצמן איך לנצח בני אדם במשחקי לוח. ה-AI הזו מעניקה לרובוטים קיימים ולמכונות נוספות כושר הסתגלות שלא ראינו בעבר. למעשה, הגמישות והבינה מאפשרות להם בפעם הראשונה להחליף בני אדם בעבודות השכיחות-פשוטות ביותר במחסנים ולוגיסטיקה.
זה לא שהרובוטים הללו עומדים לגנוב את כל העבודות בתעשיות הללו. לפי שעה הם ממלאים מקומות פנויים שנוצרו על ידי גאות בביקוש, ובמידת האפשר נותנים לבני האדם את הסיכוי לעלות בדרגה. בעתיד הנראה לעין, המין האנושי יהיה גמיש מספיק, כי העבודה עוברת שינויים.
מצדדי הרובוטיקה טוענים שהכנסת רובוטים לתפקידים הללו נחוצה משלוש סיבות לפחות.
ראשית, התפוצצות המסחר האלקטרוני הפכה להתפוצצות בנפחי החבילות שמגיעות הביתה. כ-87 מיליארד חבילות נשלחו ברחבי העולם ב-2018, והנפח הזה יכפיל את עצמו ויותר ב-2025, לפי חברת הדיוור פיטני בואז. המספר הזה עלה בקצב מואץ במיוחד בימי המגפה. UPS מסרה שברבעון אפריל-יוני, מספר החבילות ששוגרו מעסקים לבתים עלה ב-65% בהשוואה שנתית.
שנית, עם הוראות חדשות וקיימות של הסתגרות בבית בגלל העלייה במקרי הקורונה, הזמינות של עובדים אפילו לעסקים חיוניים היא מצומצמת יותר. ושלישית, הצורך בריחוק חברתי במחסנים ובמרכזי לוגיסטיקה אומר שאוטומציה יכולה לעזור לאנשים בעבודה בלי שיהיו סמוכים זה לזה.
למרות האבטלה הנרחבת, חברות בתחום הלוגיסטיקה עדיין מתקשות לשכור עובדים בקצב מספק. המוקד האווירי של פדקס בממפיס מציע כעת 500 מקומות עבודה, אמר פראתר. גם לפני המגפה, למחסנים ומוקדי מיון חבילות היתה בעיה כזו, כי עבודות רבות במחסנים הן גם מעייפות פיזית וגם משעממות, מה שמוביל לתחלופה גבוהה ולבעיות בגיוסי עובדים.
"זה אף פעם לא היה עניין של, 'הרובוט יכול לנצח את האדם'", אמר אריק ניבס, מייסד פלאס וואן רובוטיקס. "זה עניין של איך הם מסתדרים עם מחסור של 1,000 עובדים בכל לילה בממפיס, ואין להם תחליף".
חלק מהעובדים שפדקס והחברות האחרות מגייסות, יכולים לעבוד במשרות פיקוח ברמה גבוהה יותר, עם פחות סיכון גופני, ולהרחיב את המגזר העולה של תמיכה טכנולוגית ברובוטים.
לפדקס יש כעת, כאמור, ארבעה מהרובוטים הללו במתקן שלה בממפיס, אך החברה מעריכה שעובד אחד יכול לטפל בשמונה רובוטים, כלומר להיחלץ לעזרתם אם יש להם בעיה שהם אינם יכולים לפתור לבדם, כמו מקרה שחבילות עוצרות את המסוע וחוסמות חיישן. במקביל, במוקד השליטה של פלאס וואן בסאן אנטוניו, אנשים יכולים להנחות את הרובוט מרחוק כשהוא נתקל בחבילה שהוא לא מזהה או בקושי לוגיסטי אחר, עוד לפני התערבות של עובד בפיניקס.
הבינה המלאכותית שמניעה את הזרועות הרובוטיות הללו לומדת כל הזמן, אבל תמיד יש מצבים שמכשילים אותה ומחייבים התערבות אנושית. אין כמות של בינה מלאכותית מהסוג שקיים היום שיכול לטפל בכל "מקרה קצה" כזה. הגלקסיה הזו של מקרי הקצה הלא צפויים, היא חסם עיקרי בפני מערכות AI אוטונומיות לגמרי.
בכל ניסיון לאוטומציה של המסחר האלקטרוני, "הקושי הוא שבני האדם הם מדהימים", אומר ברוס ליק, שותף מייסד בחברת הון הסיכון פלייגראונד גלובל. "לפני 25 שנים אמזון לא היתה קיימת", הוא מוסיף. "והיום יש לה מעל למיליון מועסקים ישירים. אנשים הם דבר שאפשר להכשיר, הם גמישים, עמידים ונבונים, ואוטומציה ורובוטים הם לא אף אחד מאלה". (אמזון מעסיקה כעת 876 אלף עובדים, מסרה דוברת שלה).
ליק הוא משקיע ב-RightHand Robotics מסומרוויל, מסצ'וסטס, שמייצרת מערכת מיון מבוססת בינה מלאכותית ומצלמות דומה. כמה חברות משתמשות בטכנולוגיה שלה, ביניהן פלטאק היפנית, סיטונאית של מצרכים ארוזים.
חברות הזנק רבות אחרות קיבלו לאחרונה מימון או הודיעו על עסקאות למכירת רובוטים למיון דברים, כולל קונבריאנט, אוסארו, דקסטריטי, פיקל רובוט קומפני, XYZ רובוטיקס, Fizyr, Mujin ו-Dorabot. בנוסף, חברות מערכות משולבות מבוססות כמו Daifuku, Dematic והאניוול משלבות טכנולוגיות מחברות ההזנק הללו ושל יצרניות ממוסדות של רובוטים לתעשייה כמו Yaskawa, יוניברסל רובוטס, ABB, Kuka, Fanuc ועוד.
למרות הפעילות המגוונת הזו, הרוב המכריע של זרועות הרובוטים התעשייתיות בעולם, הוא עדיין מהסוג ה"טיפש": הוא חוזר על אותה פעולה פעם אחר פעם - למשל, ריתוך חלקים יחד על פס ייצור של רכב. במחסנים שבהם הוראות המסחר האלקטרוני מתבצעות, רוב האוטומציה היא של טכנולוגיות מיון שונות.
"הזרועות הללו הגיוניות מאוד"
אמזון עצמה עדיין לא העבירה זרועות רובוטיות לעבודה האנושית של בחירה ומיון, לא בפומבי לפחות. החברה היא יצרנית וצרכנית נלהבת של רובוטים שמעבירים מדפים ועוזרים למיין חבילות, אך היא עדיין משתמשת בבני אדם כדי לבצע את משימת לקיחת הסחורות מהמדפים או מהתיבות, והכנסתן לתיבות או מסועים אחרים. המלאי האדיר והמתחלף במהירות של החברה עדיין גובר על השילוב הטוב ביותר של AI, ראיית מחשבים ותופסנים ממוחשבים, אומר ברד פורטר, סגן נשיא באמזון רובוטיקה.
"תמיד יהיה צורך באנשים כדי לתמוך באוטומציה במרכזי מילוי ההזמנות שלנו", הוא מוסיף. "אנחנו רואים שטכנולוגיות חדשות מגבירות את הבטיחות, מזרזות את זמני המשלוח ומוסיפות יעילויות ברשת שלנו. אנחנו משקיעים מחדש את החסכונות הללו בשירותים חדשים ללקוחות, שמובילים ליצירת עוד מקומות עבודה".
הטכנולוגיה הרובוטית החכמה מתאימה מאוד למיון חבילות, כמו בפדקס, או לטיפול במגוון מוגבל של פריטים, כמו בפלטאק, אך ייתכן שהגביע הקדוש של טכנולוגיית המיון - רובוט שיוכל לטפל באותו מגוון כמו בן אדם - יישאר מחוץ להשגה עוד זמן רב, באותו האופן שבו עדיין לא יצרנו רכב אוטונומי שיכול לטפל באותו מגוון של תנאי דרך שאדם יכול לטפל.
סיבה אחת לפופולריות הפתאומית של רובוטים, אומר ניבס, היא שהם שיטה לעשות את מה שעושה בן אדם בלי לשנות לגמרי את ההנדסה של מחסן. "הזרועות הרובוטיות הללו הן הגיוניות מאוד", אומר פראתר מפדקס. "כי אנחנו לא יכולים לפרק את המבנה ולומר, 'חכו שנה עד שיהיה לנו מבנה חדש'".
אבל כשאחד השחקנים הגדולים הללו כמו פדקס בונה מחסן חדש, בעזרת הטכנולוגיה שהפכה לזמינה רק בשנים האחרונות, הדברים שונים. לדוגמה, רבים מהמחסנים שבהם ממיינים חבילות למשלוחים קרקעיים חדשים יותר מהמוקד האווירי בפיניקס. המתקנים הללו הם אוטומטיים, עם מסועים חכמים שמכונים "ממייני נעליים". בני אדם נוגעים בחבילות רק כשהן מוכנסות לתוך המבנים הללו במשאיות, ויוצאות מהם במשאיות אחרות, אומר טד דנגל, מנהל טכנולוגיית התפעול והחדשנות ב-FedEx Ground.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.