חילופי המכתבים בין אל על לרוזנברג הגיעו לאיום בתביעת דיבה

החלפת המכתבים בין באי כוחה של אל על ובאי כוחו של מי שמבקש לקנות את השליטה בחברה ממשיכה ועימה הציניות עולה מדרגה יחד עם איום לתביעת דיבה: במכתב באחרון ששיגר עו"ד דורי קלגסבלד בשם אל על הוא אישר כי דירקטוריון אל על נאות להיפגש עם אלי רוזנברג, מי שהגיש הצעה וקיבל היתר מהמדינה לרכוש את השליטה באל על.

במכתב ציין שהדירקטוריון דורש להיפגש עם רוזנברג עצמו ולא עם נציגיו כפי שהציע הוא מוקדם יותר. עוד המשיך קלגסבלד לטעון כי לשאלות הרבות שהוצגו במכתבים הקודמים בין הצדדים לא ניתן מענה "לא ברור מדוע מרשך לא עונה בפשטות ובאופן ברור על השאלות הבסיסיות אותן נשאל... היעדר תשובה לשאלה אם מרשך מייצג למעשה בהליך הרכישה את אביו ואו משקיעים אחרים והעדר פירוט בדבר יכולותיו הכספיות והעסקיות של מרשך".

נזכיר כי הכוונה היא להצעתו של רוזנברג לרכוש את השליטה בחברה ללא מצגים בתמורה ל-260 מיליון שקל. רוזנברג הצעיר מירושלים הוא בנו של קנת' רוזנברג המתגורר בארה"ב והעוסק בתחום הטיפולים והשירותים הרפואיים. רשות החברות העניקה באחרונה היתר לרכישה השליטה באל על לרוזנברג הבן.

 אלי רוזנברג / צילום: בן חורין ואלכסנדרוביץ

הסעיף שהרגיז במיוחד את הרוכש הוא זה שבו ביקשה אל על מעו"ד עדי זלצמן, ממשרד שיבלת ושות' המייצגים את הקונה, לקבל תשובה להליך שהתקיים בארה"ב בין ממשלת ארה"ב ומדינת ניו יורק לבין חברת שירותים רפואיים שבבעלות קנת' רוזנברג, Centers Plan for Healthy Living, שלפי הטענה כי "הגישה וגרמה לצדדים שלישיים להגיש תביעות כוזבות לקבלת כספים מרשויות המדינה (ארה"ב). במסגרת ההסדר לצורך סילוק טענת התרמית שנטענה בו החברה בבעלות קנת' רוזנברג הסכימה לשלם לממשלת ארה"ב ולמדינת ניו יורק פיצוי בסך של 1.65 מיליון דולר לסילוק הטענות לפיהן היא רימתה את המדינה", כך מפרט עו"ד קלגסבלד במכתב. "מרשתי מבקשת לקבל לעיונה את כתבי הטענות הקשורים להליך האמור".

ניסיון ציני של בעלי השליטה באל על לנצל את שליטתם בדירקטוריון

כעת מגיע המענה שטוען כי המכתב הזה כמו קודמיו "הנו ניסיון ציני של בעלי השליטה באל על לנצל את שליטתם בדירקטוריון כדי לחבל בכל מהלך שיש בו כדי להביא לאבדן שליטתם באל על גם אם במחיר של פגיעה בכל מהלך שיש בו כדי להצילה מחדלות פירעון". טענות רוזנברג מופנות לחברי הדירקטוריון כמי ש"מתעלמים שוב ושוב מחובותיהם", כאשר במרומז או שבגלוי מזכיר להם כי "לאחר קריסתה הקרובה של אל על לא יהססו לבוא עמם חשבון בשל מעשיהם ובעיקר מחדליהם שיביאו לפגיעה בסיכויי אל על לפרוע את חובה לנושיה".

במכתב מזכירים כי אל על עצמה התריעה כי היא קרובה לקצה בהתבטאויות שונות של המנכ"ל גונן אוסישקין, "אם זה מצבה של אל על מדוע הדירקטוריון מעכב מהלך שעשוי להזרים לאל על באופן מידי 260 מיליון שקל?", תוהה הקונה.

לתהייה על זהות הקונה משיבים לאל על כי החלטת רשות החברות לתת היתר לאלי רוזנברג יכולה "לסתום את הגולל על טענות, שאלות ורמיזות חסרות יסוד בעניין זה. ולמען הסדר הטוב, אביו של מרשנו איננו השקיע המיועד, הוא לא צפוי להחזיק במניות אל על במישרין או בעקיפין", מבהירים עוד ועולים מדרגה - "לא לאורך זמן הוא ימשיך להבליג נוכח הניסיונות להוציא דיבתו רעה והוא מתכוון לבוא חשבון עם כל מי שמעורב באופן אישי". לסיום מבקשים כי פגישה עם הקונה תתקיים עוד השבוע עם הדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים.

בזמן שאל על מתכתבת עם הרוכש היחיד שבשלב זה הגיש הצעה לרכוש את השליטה בחברה, היא אמורה לקדם את ההנפקה בהיקף של 150 מיליון דולר עד לסוף חודש אוגוסט, כחלק ממתווה הסיוע שהיא צפויה לקבל מהמדינה ולפיו אחרי הנפקה שהמדינה התחייבה לרכוש את מניותיה במידה והציבור לא ירכוש, תוכל אל על לקבל הלוואה של 250 מיליון דולר בערבות מדינה בשיעור של 75%. משרד האוצר, בכדי לעודד את אל על לזרז את הליך ההנפקה, יאפשר לחברה למשוך מעודפי פיצויים שנצברו בקופות העובדים באופן מדורג ועד להיקף כולל של 230 מיליון שקל. השאלה שעולה מן הלחץ שמפעיל הקונה לרכוש את אל על היא מדוע שלא ימתין להנפקה וירכוש את המניות לאחר מכן? על כך אין תשובה.

בקשת "גלובס" מנציגיו להגיב לכך נענתה כי "לא מגיבים לנושא".