הם מעריצים פופ קוריאני, סיכלו עצרת בחירות של טראמפ, רוצים לעשות את העולם טוב יותר - והם רק ילדים

ב-1 ביוני נפלה האפליקציה של משטרת דאלאס. זה קרה 24 שעות בלבד אחרי שהמשטרה המקומית קראה לציבור בחשבון הטוויטר הרשמי להשתמש בה כדי לשלוח סרטונים על פעילות לא חוקית בהפגנות. באותם ימים ההפגנות על רציחתו של ג'ורג' פלויד - אזרח אפרו-אמריקאי שנרצח בידי שוטר במהלך מעצרו - היו בשיאן, והמשטרה בדאלאס הודיעה כי אזרחים מודאגים יוכלו לדווח באופן אנונימי על הפרות חוק באפליקציה, לפחות עד שזו נפלה.

הסיבה הרשמית לנפילה שלה הייתה "קשיים טכניים", אך רמזים למה שהתרחש באמת אפשר היה למצוא במאות תגובות של מעריצי קיי-פופ ( K-pop, פופ קוריאני) בחשבון הטוויטר המשטרתי. הקיי-פופיסטים הציפו אותו בפאנקאם (Fancam), סרטוני מעריצים קצרים שמתעדים מקרוב את תנועותיו של זמר קיי-פופ אהוב בהופעה חיה. אותם סרטונים גם הפציצו את האפליקציה המשטרתית, וגרמו ככל הנראה להשבתה הלא צפויה.

אחת ממעריצות הקיי-פופ שהתגייסו למאבק הווירטואלי נגד משטרת דאלאס היא ואל. את הפאנקאם שהעלתה לאפליקציה של משטרת דאלאס, סרטון של אחד מחברי הלהקה הדרום-קוריאנית הפופולרית BTS, היא ליוותה במילים "הנה סרטון, אני אשלח לכם עוד בפרטי".

ואל בת 15 בלבד וגרה בכלל בהולנד. היא מעריצה את BTS - הרכב בנים בן שבעה חברים שהיה ללהקה הקוריאנית הראשונה שכבשה את צמרת המצעדים בבריטניה וארה"ב - כבר שנתיים, ומאז מחזיקה חשבון טוויטר שמוקדש ברובו לקיי-פופ. "חבר שלי בטוויטר שיתף את הציוץ של המשטרה וביקש שכולנו נעלה את סרטוני הקיי-פופ שלנו לאפליקציה כדי להקשות על השוטרים לתפוס מוחים", מספרת ואל ל-G. "משום שאני לא אזרחית אמריקאית, לא יכולתי להוריד את האפליקציה, אז החלטתי לשלוח סרטון בטוויטר".

אני מנסה לברר עם ואל מה מוביל נערה מתבגרת מהולנד למעורבות במחאה גזעית אמריקאית ברחובות דאלאס. "אני חושבת שמה שקורה בארה"ב משפיע על כל העולם, וגזענות היא בעיה קשה גם באירופה. קידמתי עצומות רבות הקשורות למאבק בגזענות בעמוד שלי ורציתי אפילו לתרום כסף לתנועת 'חיי שחורים חשובים', אבל אבא שלי לא הרשה לי להשתמש בכרטיס האשראי שלו. הקהילה של מעריצי קיי-פופ פעילה מאוד חברתית".

חיבור בין מעריצי פופ קוריאני לאקטיביזם חברתי נשמע עד לאחרונה כמו מדע בדיוני. לכאורה קשה לקשר בין מעריצי להקות הבנים המתוקות והסכרניות מדרום קוריאה לנושאים כמו מחאת השחורים בארה"ב. אלא שבחודשים האחרונים הוכיחו עצמם מעריצי קיי-פופ מרחבי העולם שוב שוב כבעלי עמדות חברתיות ופוליטיות, יוזמה וכושר ארגון יוצא דופן - תכונות שמיצבו אותם כנגד כל הסיכויים כאקטיביסטים הגלובלים החדשים.

 

@lee.shieun

THIS IS ALSO A GOOD OPTION IF YOU CANNOT AFFORD TO DONATE MONEY.##blacklivesmatter##blm##kpop##kpoper##bts##btsarmy##txt##방탄소년단##twice##fyp##foryou##blackpink##nct

♬ ON (60 sec) - BTS

המעריצה לי שייאן יצרה סרטון בטיקטוק שבו קראה למעריצי קיי פופ נוספים לתמוך בתנועת Black lives matter דרך הרשתות החברתיות ויוטיוב

לו היית מעריץ קיי-פופ, היית חי

מוזיקת הקיי-פופ נולדה ב-1992 בדרום קוריאה והיא שילוב בין פופ אירופי להיפ-הופ אמריקאי עם מילים בקוריאנית. תעשיית הפופ הקוריאנית זיקקה מהר מאוד את הנוסחה להצלחה, שמלווה אותה בעקביות עד היום: הרכבי בנות או בנים יפים וכריזמטיים, מנגינות קלילות וקליטות וכוריאוגרפיה מושקעת המבוצעת בתיאום מושלם. בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים פרצו להקות קיי-פופ לשוק האסייתי, תחילה לסין וטייוואן ולאחר מכן ליפן.

למערב פרץ הפופ הקוריאני לאחר עשור, בעיקר בזכות השיר "גנגם סטייל". היצירה ההומוריסטית אמנם לא עונה על ההגדרות של קיי-פופ, אך הוכיחה כי שיר בקוריאנית יכול להפוך ללהיט ענק גם מחוץ לאסיה. ההצלחה האדירה של BTS בשנים האחרונות הפכה את הקיי-פופ לכוח משמעותי קבוע במערב.

אבל למרות ההכרה הגדולה והתאוצה שצבר הז'אנר, בתקשורת העולמית גובשה למיליוני מעריצי הקיי-פופ תדמית מפוקפקת למדי, והם נודעו לשמצה כמי שעוקבים אחרי אליליהם באובססיביות. במקרה אחד בדצמבר 2018 קנו שני מעריצים סינים ואחד הונג-קונגי כרטיסי טיסה רק כדי לזכות להצטלם עם להקת הבנים Wanna One על המטוס. כשסיימו, דרשו בתקיפות לרדת חזרה, ועיכבו את ההמראה בשעה. שנתיים קודם לכן נפצע כוכב קיי-פופ אחר, ג'קסון מלהקת GOT7, כשמעריצים עקבו אחריו ברכב וגרמו לתאונה.

גם ברשת זכו הקיי-פופיסטים למעמד בעייתי בשל נטייתם לדחוף את סרטוני הפאנקאם לדיונים פופולריים ורבי-משתמשים בטוויטר כדי לפרסם את כוכביהם. מעריצי קיי-פופ לא בחלו בהפצת הסרטונים גם בתגובה לציוצים שבישרו על אירועים טרגיים כמו מוות, מוסיפים כיתוב שרומז כי לו רק היה המנוח מעריץ את הלהקה האהובה עליהם, מצבו היה טוב יותר היום.

אולם באחרונה נחשף כאמור צד אחר לגמרי של צבא הקיי-פופיסטים, שהתגלו כמי שמוכנים להירתם לקידום מטרות חברתיות, יוזמות פוליטיות ויעדים הומניטריים. איך הם מעבירים את המסר? הפעילות שלהם מתחילה בדרך כלל בספונטניות ברשת, ובשיטת חבר מגייס חבר צוברת תאוצה במהירות, ללא תמיכה מארגונים פורמליים או גיבוי של הכוכבים עצמם. במחאה בארה"ב המעורבות האינטנסיבית של המעריצים דחפה את חברי BTS לפרסם ב-4 ביוני הודעה על תרומת מיליון דולר לתנועת 'חיי השחורים חשובים'. מיד אחריה יצא ארגון המעריצים שלהם בקמפיין גיוס מסיבי והשווה את הסכום בתוך 25 שעות.

אחרי שסיימו להילחם במשטרת דאלאס, זיהו הקיי-פופיסטים יעד חדש - התגית #WhiteLivesMatter, שיצרו תומכי העליונות הלבנה ברשתות החברתיות. המעריצים הפציצו אותה בסרטוני פאנקאם, וכך הטביעו את הפוסטים המתנגדים למחאה השחורה. גם הפעולה הזאת איחדה משוגעים לדבר מכל העולם.

אחת המעריצות שהשתתפו בהפצצת תגית 'חיי הלבנים חשובים' היא שירה סגל מתל אביב. סגל, רק בת 13, מעריצה מוזיקה קוריאנית כבר חצי שנה ובפעם הראשונה שאני מנסה ליצור איתה קשר אמה מעדכת אותי שהיא בדיוק יצאה לחוג ריקודי קיי-פופ. "חברות השמיעו לי קיי-פופ בכיתה ובבית, ובסוף הבנתי שאני נהנית מאוד מהמוזיקה הזאת", היא מספרת לי. רשימת הלהקות האהובות על שירה ארוכה, ומלבד BTS המתבקשת כוללת את להקת הבנות TWICE ואת הרכב הבנים Stray Kids.

"כשראיתי יום אחד המון סרטונים של כוכבי קיי-פופ באינסטגרם ולאיזה האשטאג הם מצורפים, החלטתי שאני צריכה לעזור, לעמוד מול האנשים שמנסים לתת יד לגזענות, והעליתי הרבה סרטונים משלי. חשוב לנו לעזור לקהילת השחורים בכל העולם, ובעיקר בארה"ב, כי מה שעושים להם זו גזענות, ואנחנו לא רוצות גזענות בעולם".

האם ההערצה לקיי-פופ היא שפיתחה אצלך את העניין בנושאים כמו גזענות?
"חד משמעית. לפני כן פחות התעניינתי, כי לא הבנתי כל כך מה זו גזענות. אחרי שהתחברתי לקיי-פופ התחלתי לחוש גזענות של ילדים כלפי הלהקות שאני אוהבת, והבנתי שזה נושא חשוב. כשאני וחברות שלי שומעות קיי-פופ בכיתה, יש בנים שאומרים שהם סינים מכוערים שלא יודעים לשיר. אפילו העברנו לכיתה מצגת על גזענות".

רז לביא, מזכירת פרויקטים בת 21 מהיישוב מתן, היא חברת ועד בעמותת 'קוריאה ואני' לקידום התרבות הקוריאנית בישראל. היא שייכת לדור מוקדם של מעריצי המוזיקה הקוריאנית בישראל וגילתה את הקיי-פופ כבר לפני 11 שנה, כשצפתה בטלוויזיה בתאילנד. בעמותה שלה מארגנים בכל שנה, בשיתוף השגרירות הקוריאנית, את פסטיבל הקיי-פופ העולמי. "זה אירוע גדול שבו מעריצים מתחרים בביצוע גרסאות כיסוי לשירים", היא מספרת. "לפני חמש שנים, כשהייתי בפסטיבל הזה לראשונה, הגיעו אליו כ-30 איש. בשנה שעברה כבר ערכנו אותו באולם עם 1,500 מושבים, והביקוש לכרטיסים היה גדול פי שניים".

גם המעריצים בארץ מקדמים מטרות חברתיות?
"המעריצים בישראל בני 17-13. הם עדיין לא מצביעים בבחירות ובעלי פחות מודעות, אף שאני מכירה גם מעריצות בנות 50 שהתאהבו במוזיקה דרך הסדרות הקוריאניות. בארה"ב המעריצים מבוגרים יותר ככלל ורבים מהם משתייכים לקבוצות מיעוט או לקהילת הלהט"ב, אז הם יותר אקטיביסטים. אבל יש גם מעריצים ישראלים מבוגרים יותר, בני 25-18, כמוני, שפעילים בטוויטר ובעלי דעות. לי אישית יצא לחתום על הרבה עצומות וגם לתרום כסף לארגון 'חיי השחורים חשובים' ולארגונים בפולין שנאבקים מול חוקים שמוביל הנשיא נגד קהילת הלהט"ב שם".

מול המטרה הכי נחשקת: טראמפ

תרומתה של קהילת הקיי-פופ למחאה השחורה אולי זיכתה אותה במקום בתודעה הציבורית, אך הקיי-פופיסטים הפכו למוקד תשומת הלב כאשר בחרו לעצמם את המטרה הפוליטית הראשונה הנחשקת ביותר - דונלד טראמפ. ב-11 ביוני, כאשר מנהלי הקמפיין של טראמפ ביקשו מתומכיו להירשם לעצרת הבחירות שלו בעיר טולסה, אוקלהומה, שהתקיימה תשעה ימים מאוחר יותר, מעריצי הקיי-פופ בעולם זיהו הזדמנות. עשרות אלפי חברי קהילת הפופ הקוריאני התארגנו באפליקציית טיק-טוק, ומשכו איתם משתמשים נוספים בה וכן הורים ובני משפחה. יחד הם שריינו מושבים לעצרת, בלי כוונה להגיע כמובן, גורמים לטראמפ להאמין שהאירוע יהיה הצלחה אדירה.

שלושה ימים לאחר פתיחת ההרשמה לעצרת הבחירות מנהל הקמפיין של טראמפ בראד פרסקייל התגאה בטוויטר כי 800 אלף תומכים כבר נרשמו; גם טראמפ עצמו הפגין ביטחון שיא ביחס לעצרת על אף המצב הבריאותי בארה"ב. "מעולם לא היה לנו מקום ריק וללא ספק לא יהיו לנו כאלה באוקלהומה", אמר לפני האירוע. אלא שבפועל רק 6,200 תומכים הגיעו לאצטדיון, שמכיל 19 אלף צופים, והשאירו שפע של כיסאות ריקים.
"קהילת הקיי-פופ מלאה באנשים מגזעים ותרבויות שונים, אז לראות את הגזענות מתרחשת ואת טראמפ אומר את כל הדברים האלה - זה באמת נגע בנקודה רגישה אצלנו", סיפרה קתי, 16, מעריצה של להקת Stray Kids, לסוכנות הידיעות ניקיי. "יש לנו יכולת לעשות נזק גדול למוניטין של מישהו כשאנחנו כועסים".

בקמפיין של טראמפ סירבו להודות בפארסה, וטענו כי הנוכחות הדלה נבעה בכלל ממפגינים שחסמו את כניסת תומכי הנשיא לאולם. אבל הקיי-פופיסטים מצדם רשמו הצלחה ואפילו קיבלו שבחים "על תרומתם למלחמה בצדק" מחברת בית הנבחרים הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו קורטז. עם או בלי קשר, פרסקייל מצא עצמו מפוטר חודש לאחר העצרת הכושלת, וטראמפ העלה הילוך בכל הנוגע לחסימת אפליקציית טיק-טוק הסינית בארה"ב מסיבות של ביטחון לאומי. בשבוע שעבר הוא אף חתם על צו המורה כי הבעלים חייבים למכור את האפליקציה בתוך חודש וחצי לגוף אמריקאי, אחרת השימוש בה ייאסר בארה"ב.

כשחברי הקיי-פופ הבינו את עוצמת השפעתם, האקטיביזם החברתי-פוליטי שלהם לא נשאר בגבולות ארה"ב. בדצמבר 2019 פרסם משרד הפנים בצ'ילה דוח בן 112 עמודים על המחאות הכלכליות במדינה, והפנה אצבע מאשימה אל מעריצי הקיי-פופ המקומיים כאחד הכוחות המלבים אותן. לפי הדוח, מעריצי קיי-פופ פרסמו ברשתות החברתיות פוסטים בגנות כוחות המשטרה, ביקרו את היחס לזכויות אדם במדינה ופקפקו במספר המתים הרשמי של מפגינים.

עוד קודם לכן, בקיץ 2018, אחרי ששני תלמידי תיכון בדאקה, בירת בנגלדש, נדרסו למוות בידי נהג אוטובוס לא מורשה, הצטרפו מועדוני מעריצים של קיי-פופ מרחבי העולם לקריאה של פעילים מקומיים לשפר את כללי הבטיחות בדרכים והאכיפה שלהם במדינה.
מלבד מחאות, מעריצי הקיי-פופ מצטיינים בגיוס כספים. במרץ 2018 שאלה אנה בארטיז, 16, מעריצה ברזילאית של להקת BTS, את עוקביה בטוויטר מי ירצה לתרום לפרויקטים הומניטריים שהלהקה מעורבת בהם. הציוץ הפך לוויראלי ובתוך חודש קם ארגון הצדקה One In An ARMY, המופעל כיום על ידי 30 מארגנים ומתורגמנים מרחבי העולם, כולם

מעריצי BTS כמובן (צבא, ARMY, הוא השם הכולל למחנה המעריצים של BTS).
לארגון יש יותר מ-142 אלף עוקבים בטוויטר, ובשנתיים הראשונות לפעולתו גייס 98 אלף דולר למטרות כמו סיוע לילדים ברואנדה ולפליטים מסוריה. למאבק השחורים תרמו מעריצי BTS ברחבי העולם יותר מ-1.3 מיליון דולר.

יוזמות פילנתרופיות של מעריצי קיי-פופ קיימות גם ברמה המקומית. באוונה ברמאן בת ה-23, סטודנטית לתואר שני בכלכלה במדינת אסאם בצפון-מזרח הודו, נחשפה לשירי BTS בסוף 2017 לאחר שצפתה בסרטון הופעה שלהם. בחודש שעבר, אחרי שפרצו שיטפונות קטלניים במדינתה, פרסמה באוונה בקשת עזרה מחבריה בטוויטר. הקריאה הובילה להתגייסות 30 מעריצים, שהעלו לאוויר מגבית למען נפגעי השיטפונות. "פרסמנו את הלינק לתרומה בצהריים וחשבנו שנגיע ל-300 אלף רופי, מספרת באוונה ל-G בפייסבוק. "בסופו של דבר גייסנו 500 אלף רופי (כ-23 אלף שקל) בתוך חמש שעות ממעריצי קיי-פופ מכל רחבי הודו ואפילו מחו"ל. מבחינתי הדבר הכי מדהים היה לקבל אהבה כל כך גדולה מכל חלקי הודו. אנחנו, תושבי אסאם, סובלים מאפליה גזעית ומהתעלמות מצד שאר התושבים, אבל מעריצי BTS באמת מתעלים מעל הבדלי גיל, גזע, מין וצבע. הם עזרו למרות הכל".

ממה נובעת הנכונות של המעריצים לתרום כסף?
"חברי להקת BTS הם אנשים צנועים שמתייחסים לכל האנשים באותו האופן. השירים שלהם עוסקים במסרים חיוביים כמו בריאות נפשית, אהבה עצמית וענווה, ללא אזכור לסמים, אלימות ועירום. אני חושבת שהמעריצים פועלים לפי אותם הערכים ולכן הם נכונים לתרום".

התאבדויות תכופות של כוכבים

מי שממש לא הופתעה מהאקטיביזם של המעריצים בחודשים האחרונים היא ד"ר סידרבואו סייג'י (CedarBough Saeji), מרצה אורחת במחלקה לשפות ותרבויות אסיאתיות באוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון, שחוקרת את מוזיקת קיי-פופ כבר שנים רבות. לדברי סייג'י, שורשי המחאה והפילנתרופיה של הקהילה נטועים עמוק במודל היחסים שהתפתח בין הכוכבים והמעריצים אי שם בשנים הראשונות בקוריאה.
בעבר נהגו מועדוני המעריצים בקוריאה לאסוף כסף ולקנות מתנות יקרות לאליליהם.

בשלב מסוים הוצפו הכוכבים במתנות וביקשו מהמעריצים להחליף את המתנות בתרומה או התנדבות בשמם. כך, כבר בתחילת שנות האלפיים מעריצי קיי-פופ נתנו מעצמם לבתי אבות, בתי יתומים ומוסדות לבעלי לקויות בקוריאה. בסוף היו המעריצים שולחים לכוכבים תמונות מההתנדבות או קבלות על התרומה כהוכחה.

"ההערצה לקיי-פופ היא חוויה מעצימה מאוד", אומרת סייג'י ל-G בשיחת טלפון מניו יורק. "הסוכנויות של אמני הקיי-פופ מכבדות מאוד את המעריצים ונותנות להם תפקיד פעיל בניהולם. המעריצים גם יבקרו את הסוכנויות בחריפות אם ירגישו שהן מזניחות את האמנים שהם אוהבים או אם יחושו שהכוכבים מנוצלים ועובדים יתר על המידה".

ואיך כל זה הופך לאקטיביזם חברתי בסופו של דבר?
"ההעצמה הזאת לימדה את מעריצי הקיי-פופ שהם יכולים להשיג את מטרותיהם בפעולה משותפת אונליין. אם מספיק אנשים יחליטו להשיג משהו, הם ישיגו אותו. בהתחלה הם השתמשו בפעולה משותפת כדי לקדם אמן שהוזנח ולהביא סרטון לשיא צפיות, אבל לאורך זמן הם הבינו שהם יכולים לעשות למען הקהילה. פעם הם היו שותלים עצים ומצילים ילדים, אך היום העשייה שלהם התרחבה בהדרגה לכיוונים שנויים יותר במחלוקת. בשנה שעברה למשל מעריצי קיי-פופ התארגנו נגד הצעת חוק באינדונזיה שאוסרת קיום יחסי מין לפני הנישואים".

לדברי סייג'י, הצלחת הפעילויות המאורגנות של מעריצי הקיי-פופ נובעת בין השאר מיכולתם לחבר אנשים ממעמדות ורקעים שונים, כך שעקרת בית בת 55 ממונטנה תשתף פעולה עם צעיר אפרו-אמריקאי בן 17 מניו יורק. "זה כלי יעיל להגיע לאוכלוסיות חדשות", היא אומרת.

הקיי-פופ מחבר גם בין דמוקרטים ורפובליקנים?
"לא בטוח שזה כלי טוב לגיוס אנשים בעלי דעות שמרניות. קיי-פופ מושך אנשים יותר ליברלים, שסקרנים לגבי העולם ונמשכים לתרבויות אחרות. הסטריאוטיפ של תומך טראמפ הוא מישהו שמעדיף לשמוע את כל המוזיקה שלו באנגלית ועלול להתרגז אם השכן שלו שומע מוזיקה בשפה אחרת, והוא נכון במידה רבה".

אבל למרות ההצלחה האדירה וההישגים החברתיים שלה, תעשיית הקיי-פופ ידעה שערוריות בשנים האחרונות. הבעיה הקשה ביותר שהיא מתמודדת איתה היא התאבדויות תכופות של כוכבים, שמתקשים לעמוד בלוח הזמנים הנוקשה, בחשיפה ובמעקב המתמיד אחרי כל פרט בחייהם האישיים. ב-2019 לבדה התאבדו שלושה כוכבי קיי-פופ. במקביל בנובמבר האחרון הורשעו שני זמרים מפורסמים מהז'אנר בתקיפה מינית ונשלחו למאסר, וכוכב אחר עומד לדין על ששילם לזונות כדי שיעניקו שירותים למשקיעים פוטנציאליים בעסקיו.

סייג'י מצדה משוכנעת שלמרות כל אותם מקרים אלילי הקיי-פופ ככלל משדרים מסרים חיוביים הרבה יותר מאשר כוכבי הנעורים המערביים. "אם הייתה לך ילדה בת 15 היית רוצה שהיא תקשיב לקיי-פופ", היא פוסקת. "כוכבי קיי-פופ מתקשרים עם המעריצים באופן שוויוני יותר, הם אף פעם לא יטענו שהם גאונים מוזיקליים ולכן מצליחים, אלא יגידו שהם עבדו קשה למען ההצלחה. אתה לא תראה כוכב מצטלם עם תיק של 5,000 דולר באינסטגרם. כוכבי קיי-פופ גם לא ייתפסו משתכרים והורסים חדר במלון. ראינו לאחרונה כוכבת צעירה מלהקת Jimin שנדחפה החוצה מהתעשייה על ידי המעריצים רק כי נהגה בבריונות כלפי חברה אחרת בלהקה. כוכבי הקיי-פופ חייבים להיות אנשים טובים כי אחרת הכוכבות שלהם בסכנה".

תהיה אשר תהיה הסיבה מאחורי האקטיביזם של הפופ הקוריאני, ברשת כבר מנסים לנצל אותו למטרות שונות. "איך אני מזמן את מעריצי הקיי-פופ?" הפך בחודשים האחרונים לציוץ חוזר של גולשים בטוויטר המבקשים סיוע מול יעד כזה או אחר - מהפך לא רע עבור הקיי-פופיסטים, שנחשבו עד לא מזמן למטרד דיגיטלי. עם זאת, מבקריהם טוענים כי המעריצים מונעים בעיקר ממטרות טרנדיות, ומאבדים עניין בהן כאשר אלו יורדות מסדר היום. נוסף על כך, המבקרים מצביעים על מקרים שבהם מעריצים השתמשו בכוח ההתארגנות הדיגיטלית כדי לפעול בבריונות כלפי מי שהעז לבקר את האמנים האהובים עליהם.

אבל סייג'י דווקא תולה בהם תקוות גדולות. "המעריצים כבר מחוללים שינוי אמיתי ברחבי העולם. לדעתי הפוקוס שלהם יתחדד לנושאים חברתיים, אבל לפעמים החברתי והפוליטי מתערבבים זה בזה, כמו במחאת השחורים. ההעצמה של קהילת הקיי-פופ הצעירה והניסיון שלה בהתארגנות דיגיטלית יעילה הם הכשרה מדהימה, שתגרום להם ליזום פעולות למען מטרות חיוביות גם בעתיד".