המקרה של ההורה שעתר לבית המשפט אחרי שילדיו סירבו לראותו

בבית המשפט לעניני משפחה בתל אביב מונהג בשנים האחרונות נוהל חירום מיוחד עבור בקשות הקשורות לחידוש קשר בין הורה לילדיו, במקרים שבהם קשר זה נותק לאור סירובו של הילד להפגש עם ההורה. הניסיון מלמד שהליכים משפטיים רגילים לוקחים שנים ארוכות, ואם לא מטפלים בבעיה זאת של סרבנות הקשר עם ההורה מצד הילד באופן מיידי, הנתק הזמני הופך לקבוע, והנזק כבר אינו בר תיקון בטווח הארוך.

כל תיקי החירום מתחילים בטענה של ההורה המנותק מילדו, להסתה ויצירת ניכור הורי מצד ההורה האחר, בדרך כלל האם. תיקים אלה מופנים לכבוד השופט ארז שני, שקובע דיון מיידי בנוכחות שני ההורים, ולעיתים מזמן גם את הילד אליו לשיחה אישית. לאחר שהשופט נוכח שהילד אכן מסרב להפגש עם ההורה התובע, וכי ההורה האחר מגבה את החלטתו של הילד, אם באופן פעיל על ידי עידודו, ואם באופן סביל על ידי שתיקה ואי נקיטת אמצעי לחץ כנגד הילד לקיים קשר עם ההורה, השופט מחייב את הצדדים להליך טיפולי מיידי, תוך קביעת סד זמנים, מעקב צמוד של בית המשפט, ובמקרים קיצוניים גם הטלת סנקציות.

הנחת המוצא היא, שאף אם הילד, החשוף למאבק בין הוריו, מזדהה עם אחד הצדדים, זה עדיין לא מתיר לו "להתגרש" מההורה האחר. ממילא אף הורה אינו מושלם, וככלל, חובה על ההורים להמנע מעירוב ילדיהם בהליכים המתנהלים בינהם. עם זאת, במקרים מעטים וחריגים, בית המשפט מוצא שהחלטתו של הילד להתנתק מההורה התובע היא מוצדקת, ואפילו נחוצה, לשם שמירה על בריאותו הנפשית. זה מובן מאליו כשמדובר בהורה אלים פיסית או מינית, אך בהחלטה שפורסמה השבוע, הבהיר השופט, שבין החריגים במסגרתם בית המשפט יטה להצדיק את הניכור ההורי, נכללים גם התעללות נפשית והתנהגות הורית דורסנית.

בתיק שניצב לפניו, שלושה ילדים מתבגרים מסרבים להיפגש עם אביהם מזה שלוש שנים. ההורה עתר לבית המשפט מספר פעמים, בטענה שהילדים מוסתים נגדו על ידי אימם ומשפחתה. בית המשפט מינה מכון מקצועי לטיפול בניכור ההורי, אולם בדיקת המכון העלתה שהאב אשם ביחסם של הילדים אליו לא פחות מהאם, והודיע לבית המשפט שלא יוכל לטפל בבעיה, עד שהאב יעבור טיפול בן חצי שנה לפחות, במסגרתו ירכוש כישורים הוריים נכונים. בחלוף חודשיים פנה האב שוב לבית המשפט וכתב: "התובע לא ישקוט ולא ינוח למשמע העוול המשווע שנגרם לו כל רגע ורגע... התובע מרגיש שאין יד אשר תושיע לתובע לראות את ילדיו.. התנהגותם של הנתבעים (הילדים) הינה מחפירה והם פוגעים בנפשו והכל בעקבות ניכור הורי והסתות שהאם הפעילה על הקטינים".

השופט נפגש עם הילדים, ומסקנתו היתה שלא רק שהתנהגותם של הילדים כלפי אביהם אינה מחפירה כטענתו, אלא שמדובר בילדים מקסימים ומוצלחים עם פוטנציאל גדול, שנדרסו נפשית על ידי אביהם. מדובר באב שנוהג להטיח בבן הבכור שהוא שמן ומכוער, בבת שהיא מתלבשת כזונה, למרות שהיא ילדה הלבושה בצניעות, ושנוהג לבייש את הילדים תדיר בפני חבריהם: "טובתו של ילד דורשת מזון, בגד, חינוך אך גם אהבה ותחושה שההורה שלך מעריך אותך, אוהב אותך ואינו "לוחם" בך כדי כך שהוא "צץ", מופיע ומלעיג עליך באוזני חברך שלך". כמו כן ציין השופט שהאב עצמו לא מפסיק להשמיע באוזני הילדים דברי הסתה נגד האם ומשפחתה, וגורם להם לקונפליקט נאמנויות ולמצוקה נפשית.

בסופו של ההליך השופט שלח את האב לעבור בעצמו "חינוך מחדש", כלומר תהליך לשיפור יכולותיו ההוריות, ולקבלת אחריות על התנהלותו כלפי הילדים, בטרם יורשה להפגש עימם.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס"