כשהיועץ המשפטי לממשלה ביטל חוק של הכנסת

מאז שמונה ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה הוא דוחה בתוקף את הטענות שהכוח הרב המרוכז אצלו פוגע בריבונות הציבור וביכולתם של נבחריו לקדם מדיניות. "הייעוץ המשפטי לממשלה פועל יד ביד עם הדרג הנבחר לקידום המדיניות של אותו דרג נבחר, של מקבלי ההחלטות. הממשלה וחבריה הם בעלי הסמכות להכריע. סמכותם מוגבלת אך ורק ע"י הדין." אני, אומר מנדלבליט, רק מסייע למימוש מדיניות הממשלה במסגרת החוק. האומנם?

פרשת שלילת התושבות למחבלים שפרסם קלמן ליבסקינד לאחרונה היא בהחלט דוגמה מעוררת מחשבה, ומעשה שהיה כך היה. בשנת 2006 ביקש שר הפנים דאז לשלול מארבעה תושבי מזרח ירושלים, שהיו פעילים בחמאס, את מעמד תושב הקבע. מעמד זה מקנה להם את כל ההטבות שיש בדין הישראלי - ביטוח לאומי, רפואי ויתר הזכויות שיש לכל ישראלי. ארבעה שרי פנים מאז אישרו את החלטתו. אולם נגד ההחלטה הוגשה עתירה לבג"ץ, שלבסוף ביטל את שלילת התושבות. כמה מהשופטים התבססו על הטענה שהחוק לא מעניק סמכות מפורשת, והציעו למחוקק לתקן את החוק.

הכנסת הרימה את הכפפה והחליטה לתקן את החוק. התיקון קובע באופן הכי ברור שאפשר שלשר הפנים יש סמכות, באישור שר המשפטים, לשלול תושבות קבע מתושבי מזרח ירושלים שהפרו אמונים למדינת ישראל.

אבל כאן החלה מעורבותו של היועץ המשפטי לממשלה. כבר בשלב הצעות החוק הציעו אנשיו נוסח שמקנה לו עצמו, ליועמ"ש, זכות וטו על כל החלטה לשלול תושבות קבע ממחבלים. יתירה מזו - נציגי היועמ"ש בדיוני ועדת הפנים טענו שבלי זכות וטו ליועמ"ש החוק לא יהיה חוקתי (הרי היועמ"ש הוא-הוא התגלמות החוקה) והיועמ"ש לא יוכל להגן עליו בבית המשפט. הנקודה השנייה שהיועמ"ש ביקש לעגן בחקיקה הייתה שזכויותיהם הסוציאליות של המחבלים לא יישללו. כבר בשלב הזה עלו ספקות אם היועמ"ש באמת רק "עוזר לדרג הנבחר לקדם מדיניות."

אולם חברי הכנסת לא השתכנעו. מטרת הצעת החוק הייתה לאפשר לדרג הנבחר לשלול תושבות קבע ממחבלים, תוך שלילת כל זכויותיהם הסוציאליות. בסופו של דבר התקבל החוק כפי שרצו חברי הכנסת, כך שליועמ"ש לא ניתנה זכות וטו, ולשר ניתנה הסמכות לשלול את כל הזכויות הסוציאליות של המחבלים. לכאורה, בכך תמה הפרשה.

אבל היועמ"ש לא ויתר. יש חוק? אני אדע להסתדר גם איתו. בתפקידו כיועץ הוא פשוט הנחה את משרד הפנים להעניק למחבלים הללו מעמד שמקנה את כל הזכויות הסוציאליות שיש למדינת ישראל להציע, גם לאחר ביטול התושבות. היועמ"ש גם התנדב כמובן למשימת ניסוח הקריטריונים לשלילת תושבות כזו (למרות שחברי הכנסת התעקשו לשלול ממנו כל מעמד בהליך).

בשורה התחתונה, נכון להיום, מחבלים שנשללת מהם תושבות הקבע בישראל מכוח החוק ממשיכים ליהנות מהזכות להתגורר בישראל ולקבל ממשלם המסים הישראלי את כל הזכויות הסוציאליות שיש למדינה להציע.

אז מנדלבליט טוען ש"הייעוץ המשפטי לממשלה פועל יד ביד עם הדרג הנבחר לקידום המדיניות של אותו דרג נבחר" בפועל, כפי שהפרשה הזו מוכיחה, הייעוץ המשפטי לממשלה פועל נגד הדרג הנבחר, ולקידום המדיניות שלו עצמו. 

הכותב הוא חוקר במחלקה המשפטית בפורום קהלת