סיוע מחו"ל? באל על בוחנים מינוי של בנק ג'פריס כחתם ההנפקה כדי לעניין משקיעים זרים

לקראת הנפקת המניות המתוכננת של חברת התעופה אל-על, בחברה בוחנים אפשרות כי את המהלך יוביל בנק ההשקעות האמריקאי ג'פריס וזאת כדי לנסות לעניין בהנפקה משקיעים מחו"ל - כך נודע ל"גלובס". באל על מסרו היום כי טרם נבחר חתם להנפקה וכי ג'פריס הוא אחד מהחתמים שנבחנים .

מועד ההנפקה, לצוך גיוס של 150 מיליון דולר,  נקבע לסוף חודש אוגוסט, אך בשלב הנוכחי נראה כי בשל חוסר הוודאות ההולך וגדל באשר למצב החברה, וסימני השאלה המתרבים סביב המתווה להצלתה, גיוס ההון המתוכנן יידחה, והמועד בו יוכל לצאת לפועל לוט בערפל .

כאמור, כדי לאפשר את הצלחת ההנפקה המתוכננת, נבחנת באל על  האפשרות כי מי שיוביל את הגיוס יהיה ג'פריס, וזאת במטרה לייעד את עיקר המניות שיוצעו במסגרת הגיוס למשקיעים זרים. ג'פריס היה הבנק שהוביל את הנפקת המניות הראשונית (IPO) המוצלחת שביצעה הבורסה לני"ע בתל-אביב בשנה שעברה, יחד עם לידר הנפקות, השותף הישראלי של ג'פריס בפעילותו בארץ .

באחרונה נודע כי הבנק האמריקאי הוא גם הגוף הצפוי להוביל את הנפקת המניות הראשונית (IPO) שמתכננת רשת המוצרים המוזלים מקס סטוק, בשליטתה של קרן אייפקס, שוב,  במטרה לעניין משקיעים זרים ברכישת המניות .

בשוק ההון היו מי שהעריכו היום כי במצב הדברים הנוכחי, האפשרות להוציא לפועל הנפקת מניות באל על לא גבוהה, וזאת "כל עוד המדינה לא תחליט באופן סופי וחד-משמעי מה היא רוצה בנוגע לחברה. כדי שהנפקת מניות תצא לפועל, המדינה צריכה לקבל החלטות".

בינתיים, לפי אותם גורמים, "כל פעם עולה רעיון אחר על השולחן, אבל מצבה של אל על דורש מהמדינה לנהל את האירוע ולקבל החלטות, כל זאת בהנחה והיא לא רוצה שהחברה תגיע לפשיטת רגל".

עוד לדברי גורמים בשוק, "אמנם יש רצון לפנות למשקיעים זרים, אבל במצבה הנוכחי של אל על קשה לראות איך החברה מבצעת הנפקת מניות. קשה לגייס כסף לחברה בלי שאף אחד יודע איך היא תיראה לאחר ההנפקה. כל עוד לא תיסגר ההלוואה בגיבוי המדינה לאל על העומדת על הפרק, יהיה קשה לבצע את ההנפקה ".

לפי מתווה החילוץ שבו בחרה אל על, הנשלטת כיום ע"י חברת כנפיים אחזקות של תמי מוזס בורוביץ', החברה אמורה להנפיק מניות בשווי של כ-150 מיליון דולר עד לסוף חודש אוגוסט. המדינה התחייבה לרכוש את המניות שיוצעו בהנפקה, במקרה בו לא יירכשו על-ידי הציבור. לאחר מכן, לפי התכנית, אל על תקבל אישור לערבות מדינה בשיעור של 75% להלוואה בנקאית של 250 מיליון דולר. גם כאן הדברים עדיין לא סגורים ובבנק לאומי, שעמו הייתה אל על אמורה להתקשר, סרבו להתייחס לאפשרות כי חזר בו מכוונתו להעמיד את ההלוואה .

גם מאיר גורביץ מתעניין בחברה

לקראת ההנפקה האפשרית של מניות אל על מתברר כי ישנו לפחות עוד מתעניין אחד ברכישת נחת משמעותי ממניות החברה - מאיר גורביץ, בעל השליטה בחברת הנדל"ן המקרטעת ארזים .

גורביץ הגיש בקשה להיתר החזקה, המהווה תנאי מקדים לרכישת מניות החברה, ובקשתו הועברה על-ידי החברה לרשות החברות הממשלתיות. גורביץ לא הגיש לאל על הצעה בה הוא נוקב בסכום ובמחיר למניה .

ההיתר שמבקש גורביץ נמצא במדרגת שליטה של 25% ועד 39.9%, בשונה מהמתעניין הוותיק אלי רוזנברג, אשר שמו נמצא כבר שבועות ארוכים על הפרק בקשר לרכישת מניות אפשרית של אל על, שהגיש הצעה להנפקה פרטית במסגרתה ישלם כ-260 מיליון שקל תמורת כ-45% מהחברה .

פעילותו של גורביץ', בעצמו בעל רישיון טייס, מתמקדת בעיקר בנדל"ן מניב, ובשוק ההון המקומי הוא מוכר בעיקר בשל החזקתו בשליטה בחברת ארזים, העוסקת בנדל"ן מניב באנגליה, ומצבה הפיננסי הולך מדחי אל דחי כבר שנים ארוכות .

במרכז הנפגעים מהתדרדרות מצבה של ארזים עומדים מחזיקי האג"ח שלה, למרות שכפי שהעיד גורביץ בפניהם לקראת הסדר החוב הראשון שביצעה החברה, "המפסיד הכי גדול בארזים הוא מאיר גורביץ ".

אחרי שהשתלט על ארזים בשנת 1997 כשרכש את השליטה בה כמשקיע אלמוני תמורת פחות מ-2 מיליון דולר, גורביץ הפך את ארזים לאחת מחברות הנדל"ן הישראליות הבולטות בהשקעותיה בחו"ל, כשבמוקד פעילותה ניצב השוק הבריטי, ואשר בשיאה שוויה הגיע ל-1.1 מיליארד שקל .

אולם בהמשך, מסע הרכישות האגרסיבי שהוביל גורביץ בארזים פגע בה, ועם פרוץ המשבר העולמי ב-2008 היא הפכה לאחד מסמלי המשבר, כשגררה אחריה התחייבויות של כ-1.6 מיליארד שקל והתקשתה להגיע להסדר מול מחזיקי האג"ח .

מאז ארזים לא התאוששה, ולאחר מה שהיה אחד מהמשאים ומתנים הארוכים ביותר בשוק ההון המקומי, במהלך שנת 2012 ביהמ"ש אישר סופית הסדר חוב בין מחזיקי האג"ח ובין ארזים, בהיקף של כ-400 מיליון שקל .

בהמשך, בשל חוסר יכולתה להתאושש, נאלצה ארזים לגבש הסדרי חוב גם בשנים 2016 ו-2017 - בהיקף של כ-400 מיליון שקל נוספים .

בתקופה האחרונה קיימו מחזיקי האג"ח של ארזים כמה אסיפות לדון במצב החברה, ולא מן הנמנע כי אם לא יירשם שיפור במצבה, ארזים עלולה להגיע להסדר חוב נוסף, וזאת כשאת דוחותיה הכספיים מלווה הערת "עסק חי", תוך הפניית תשומת לב המשקיעים לגירעון של כ-52 מיליון שקל בהונה העצמי .

כיום נסחרת ארזים בבורסה באמצעות שתי סדרות אג"ח בהיקף מצרפי של יותר מ-150 מיליון שקל, בתשואות "זבל" של 18%-29%, אחרי שמניותיה נמחקו מהמסחר לפני כמה שנים "עקב אי עמידת החברה בדרישה להון עצמי מזערי שבכללי השימור ".

מלבד פעילותו בארזים, שמו של גורביץ עלה בשנים האחרונות לכותרות במסגרת מאבק שניהל מול מי שנחשב ל"מלך השלדים הבורסאיים" ירון ייני, על חברת ההחזקות אולטרה אקוויטי, שהייתה אז נטולת פעילות עסקית .

גורביץ מיוצג בארץ ע"י עו"ד רונן ציטבר ממשרד ציטבר גלאור ושות '.

רוזנברג מאשים את דירקטוריון אל על ברשלנות

בתוך כך ממשיך המשקיע אלי  רוזנברג להאשים, באמצעות עוה"ד עדי זלדמן ויוסף בנקל ממשרד שבלת ושות', את חברי הדירקטוריון של אל על ברשלנות ובעיכוב מהלך שיכול להזרים לחברה 260 מיליון שקל, כשהוא מפקפק בהיתכנות של מבנה הסיוע לחברה כפי שרקח משרד האוצר .

לטענתו המדינה אינה יכולה לרכוש את מניות אל על בהנפקה שכן לפי המחיר שהצעיה היא עשויה להגיע להחזקה של מעל 60% מההון בעוד שפי חוק החברות רכישה של יותר מ-45% מהון המניות יכולה להיעשות רק בהצעת רכש מיוחדת. "לאור הסטנדרטים המחמירים להם נדרשת המדינה ובשים לב להצעת מרשנו (אלי רוזנברג) להזרמת כספים בשיעור 50% מהסכום המפורט במתווה המשולב לסיוע מכספו הפרטי, אנו מתקשים לראות כיצד המדינה תוכל להצדיק הזרמת כספי ציבור לאל על שנעשית ביודעין תוך הפרה של חוק ני"ע והראות חוק החברות ושאין בצידה רכישת השליטה באל על וקבלת זכויות ההצבעה". ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה .

בסביבת רוזנברג משוכנעים אגב כי הנפקה לא תצא אל הפועל וכי הצעתו היא היחידה הרלוונטית כיום להצלת אל על. מנגד, האחראי על אגף התקציבים באוצר שאול מרידור אמר בוועדת הכלכלה כי הנפקה תתרחש כמתוכנן .

יצוין כי הסכמי העבודה שאל על חתמה עם ועדי העובדים שלה (ההסכם עם הטייסים שנחתם על ידי ההסתדרות מצוי במחלוקת לאור דרישתם לבטלו) תקפים רק כאשר יבשיל המתווה שמפורט לעיל (הנפקה+הלוואה). כלומר שאם ייכנס רוכש לתמונה והנפקה לא תתקיים - ההסכמים ייפתחו לדיון מחדש .