אם יש יום שהגדיר את העידן שבו אנו חיים היה זה ה-15 באוגוסט 1971, היום לפני 49 שנים. ללא ספק יום שגזר את גורלו של הקפיטליזם באמריקה ועמו את גורל האימפריה האמריקאית כולה. אך לקומץ האנשים שהתכנסו בקמפ דיוויד בסופשבוע באוגוסט 1971 לא היה מושג שהם מציתים אש שעתידה לשנות בתוך פחות מ-50 שנה את אמריקה מן הקצה אל הקצה.
בסוף מלחמת העולם השנייה התכנסו המדינות המנצחות במלון ציורי מצפון לבוסטון והסכימו על שיטה מוניטרית לעתיד. השיטה כונתה על שם העיירה בה התקיים הכינוס "ברטון וודס", ובמרכזה הקביעה כי כל המטבעות יהיו מקובעים בשער קבוע לדולר וזה יהיה מקובע לזהב בשער של 35 דולר לאונקיה. להבטחת ההסכם התחייבה ארה"ב להמיר דולרים לזהב במחיר האמור.
בשנות השישים המאוחרות השיטה החלה לחרוק, הממשלה האמריקאית נכנסה לגירעונות גדלים והולכים, ובמקביל הכלכלות ההרוסות לשעבר של גרמניה ויפן החלו לפרוח. שווי הדולר כ-1/35 האונקיה לא התאים עוד למציאות, ובנקים מרכזיים החלו לשלוח דולרים לוושינגטון ובצדם בקשות להמירם לזהב. כדי שארה"ב תוכל להשתמש ביתרות הזהב שלה ולעמוד בהתחייבות ההמרה על פי הסכמי ברטון וודס, ביטל הקונגרס ב-1968 את חובת הכיסוי בזהב לכל דולר שהונפק, שעמד על 25%. אך הדרישות להמרת דולרים לזהב רק גברו. במחצית 1971 נראה היה כי בקרוב מלאי הזהב שבפורט נוקס יאזל.
הנשיא ניקסון אץ לפעול והמפגש הגורלי באוגוסט 1971 בא לעולם. וויליאם ספייר כותב הנאומים של ניקסון סיפר בזיכרונותיו: "המפגש החל בפגישה קצרה ביום שישי אחר הצהריים. הנשיא ניקסון היה הראשון לדבר, הוא הדגיש את חשיבות החשאיות. אחרי ניקסון דיבר שר האוצר קונלי שהציג את התוכנית... כל הפגישה כולה לקחה פחות משעתיים... אף אחד לא ידע בדיוק מה משמעויות המהלך". וכך בתוך שעתיים, מבלי באמת להבין את המשמעויות, קומץ של אנשים לא רק שינו לתמיד את מהותו של הכסף כפי ששרר בעולם במשך 6,000 שנה, אלא שהם גם חתמו וגזרו את גורל הקפיטליזם באמריקה ובעקבותיו את גורל האימפריה כולה.
ההלם של ניקסון
ביום ראשון בלילה, באוגוסט 15, 1971, עלה הנשיא ניקסון לאוויר ושידר לאומה את מה שיכונה מכאן ולעולם ההלם של ניקסון (Nixon shock) . "הורתי לשר האוצר קונלי להשעות באופן זמני את ההמרה של הדולר לזהב" הוא הצהיר בפאתוס, והדולר האמריקאי שינה באחת את מהותו מין הקצה לקצה. הדולר "יצא לחופשי" מכלוב הזהב וכל מגבלה על כמותו וייצורו הייתה כלא הייתה. תקופה חדשה באה לעולם, כמוה טרם נוסתה באלפי שנות היסטוריה. עולם של כסף "פיאט", כזה שהממשלות והבנקים יכולים לייצר מין האוויר כמות בלתי מוגבלת ממנו בדמות אשראי, ואחר כך גם בהדפסה ישירה כ"נכסים במאזן הבנק המרכזי". עם ניתוק ההצמדה לזהב, המוגבל בכמותו הפיזית, נעלמה כל מגבלה על ייצור הכסף, והקפיטליזם, המבוסס על קפיטל המבטא את האמיתי והקיים, הוחלף בקרדיטיזם, המבוסס על עושר שעדיין לא בא לעולם.
עם הסרת ההגבלה על ייצור הכסף המשאבים הפכו לכאורה בלתי מוגבלים. ואף שהתהליך עצמו ימשך כחמישים שנה הרס התכונות הבסיסיות ביותר של הכסף עתידים לשנות את העולם כולו באופן מרחיק לכת.
ככל שייצור הכסף-חוב הלך וגבר, ולשם כך הלכה הריבית וירדה, הגידול בעושר, הצמיחה, הלכה והצטמצמה, וערך הדולר הן במונחי מחירים והן במונחי זמן עבודה הלך וירד. היום לפני 49 שנה היו נדרשים 35 דולר בכדי לקנות אונקיית זה. היום נדרשים כ-2000 דולרים, ירידה של מעל 98% בערך הדולר.
50 גוונים של קפיטליזם למקורבים
עם ההרס של הכסף החלו להיהרס גם מנגנונים כלכליים וחברתיים הזקוקים לכסף הגון ואמיתי לשם תפקודם. הגידול העצום בכמות הכסף-חוב, כמעט פי 80 מאז 1971, וזמינותו הבלתי מוגבלת, איפשר לממשלה לגדול ללא שיעור וללא בקרה, ולהרבות בחלוקת עשרות טריליונים למקורבים מסוגים שונים. מלחמות הממומנות בכרטיס אשראי, וחלוקת כספים ב-50 גוונים של "קפיטליזם למקורבים", הפכו את וושינגטון הבירה לביצה המושכת צבא לוביסטים ענקי, ואת הדמוקרטיה הראשונה בהיסטוריה לפלוטוקרטיה.
את הדולרים המיוצרים מהאוויר, היו מוכנים גם לקבל מעבר לים בתמורת סחורות קשות. וכך יכלה אמריקה לייצר גרעון גדל והולך במאזנה המסחרי. יבוא בלתי מוגבל זה שלח את רוב הבסיס התעשייתי של אמריקה לסין, עמו נעלמו רוב המשרות שפרנסו בכבוד את מעמד הביניים האמריקאי. היעלמותם תדרדר את "אמריקה התיכונה" למגפת "מוות מתוך יאוש" באמצעות אלכהול ואופיואידים, ולחלומות פופוליסטיים על "החזרת הגדולה", מבית מדרשו של הטראמפיזם. היבוא מסין היה זול, אך כל מה שלא ניתן היה לייבא מסין - משכר לימוד באוניברסיטה ועד שירותים רפואיים ובתים - התייקר ושחק (גם היום) את כוח הקניה של מעמד הביניים.
הגידול בייצורו של הכסף הביא גם ל"פיננסיאליזציה של אמריקה", תעשיות ענק העוסקות בכסף, אך אינן תורמות דבר לרווחת המין האנושי או שיפור חייו. פיננסיאליזציה זו גם ניפחה בועות נכסים אדירות ממדים שהעשירו את האלפיון והמאיון העליון, האוחזים ברוב נכסים אלו.
בשנת 2018 ,על פי מחקר של הפדרל ריזרב, העשירון העליון אחז ביותר מ-70% מהעושר באמריקה שעה שכל יתר אמריקה חלקו יחדיו את ה-30% שנותרו. מאז 1971 האחוזון העליון באמריקה זכה לגידול של פי 16 בעושר שבידיו, יותר מאשר כל ה-90% ה"תחתונים" יחדיו.
שיטת הפיאט-חוב יצרה גם מפלצת נוספת: מחזור של בועות אשראי גדלות והולכות אשר אין כל התכנות לפורען, אלא רק להגדיל את ניפוחן. אלה מעודדות השקעות סרק, השחתת הסביבה וצרכנות פרועה. כך נוצר משק מאני-דיפרסי הנע בין בועות ושפלים, המתגברים באלימותם והיקפם, שעה שהם קוברים תחתם את מעמד הביניים ואת הדור הצעיר.
שיטת כסף הפיאט נוסתה בעבר במקומות וזמנים שונים. הניסיונות הסתיימו בטרגדיה אנושית גדולה. אך לא הייתה מקבילה בהיסטוריה לעולם שלם שבוחר לעבור ולהשתמש בפייק-כסף. לפני 49 שנה הניסוי ההיסטורי הזה החל - בשנים הקרובות אנו נקבל את תוצאותיו הסופיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
