ביטחון, סייבר, הייטק, ויהלומים: ההזדמנויות הגדולות של ישראל מההסכם עם איחוד האמירויות

ההכרזה על החתימה הצפויה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות מכשירה ומעלה את פני השטח את הקשרים העסקיים עימה, וצפויה לקדם אותם בקצב מהיר לאור הקשר הישיר שיפתח אפשרויות חדשות. איחוד האמירויות היא לא עוד נסיכות נפט זניחה - היא הבירה הכלכלית עסקית של המפרץ כולו ואחת מהמתקדמות בעולם. 

התואר סינגפור של המפרץ, המוענק לדובאי, אחת משבע הנסיכויות המרכיבות את איחוד האמירויות, מייצג אותה היטב. וכל המרואיינים לכתבה זו - אנשי עסקים ישראליים ואחרים, בעלי קשר לאיחוד האמירויות - מתארים את המדינה כמוקד של יזמות, חדשנות ורצון עז להתקדם ולהתפתח הרבה מעבר לנסיכות נפט רדומה.

"האנשים הם הנכס של המדינה הזאת", אומר דוד מידן, בכיר במערכת הביטחון של ישראל בעבר וכיום מעורב בקשרי מסחר עם מדינות המפרץ. על פי הרעיון הזה ניתנים השירותים במדינה - למשל, הבריאות, החינוך ורוב השירותים הם בחינם; אין מסים, למעט מע"מ על מקצת המוצרים. הקרקע לבנייה ניתנת חינם, והמשכנתאות נוחות במיוחד.

את המדינה מנהיג בפועל מוחמד בן זאיד אל נאהיאן, נסיך הכתר של אבו-דאבי (נשיא האיחוד, אחיו, לא מתפקד כבר שנים בשל מצבו הבריאותי) ויורש העצר. הוא זה שיזם והוביל, בדומה למקבילו הסעודי מוחמד בין סלמאן, את המהפכה הכלכלית של הקטנת התלות בנפט כגורם ההכנסה הבלעדי.

"החלטה לא קלה, אבל טובה לאיחוד האמירויות"

בשיחה עם "גלובס" אומר פקיד בכיר באיחוד, המעורה היטב בסחר עם ישראל, כי כל משרדי הממשלה קיבלו הנחיה לבחון היכן ואיך יוכלו לפתח קשרים עם ישראל ומה פוטנציאל מיסוד הקשר עימה. 

"אנחנו בונים בקצב מדורג תוכנית מפגשים עם הישראלים, ראשית הקשר המדיני שכלליו יקבעו את המשך הדרך, ובהמשך את המסגרת הכלכלית/מסחרית שתיתן חופש פעולה נרחב לעולם העסקים לבנות את הקשר עם מקבילו הישראלי", אומר הפקיד הבכיר. "אל תשכח שהקשר הזה קיים, ומבחינתו נחשב מוצלח".

לדבריו, המהלך האחרון שהוביל בן זאיד אל נאהיאן מאפיין אותו כפורץ דרך ומי שמוביל אחריו את העולם הערבי הסוני. "ההחלטה לא הייתה קלה, אבל התגובות שקיבלנו מהעולם - לרבות העולם הערבי - מחזקות אותה, ואנחנו בטוחים כי עוד מדינות יצטרפו. אנחנו רואים בישראל מדינה שהצליחה בתנאים קשים ובתחומים שקרובים לליבנו, ומעוניינים להביא את תחומי הקידמה של ישראל אלינו".

הוא מגלה, כי "יש כבר התעניינות של חברות מקומיות ובינלאומיות בקידום שת"פ עם חברות ישראליות - אבל צריך להתקדם בזהירות, ולבנות אמון אמיתי. הניסיון שלנו עם החברות הבינלאומיות והישראליות הוא בדרך כלל טוב. לפעמים הישראלים חושבים שהם יודעים הכל, אבל השיח בינינו לבינם נשען על הרבה דברים משותפים".

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אומר ל"גלובס" כי החלה כבר התארגנות  למשלחת של אנשי עסקים שתצא למפרץ בקרוב. "ישנה התעניינות עצומה", הוא אומר. אמיתי מציין את ענף היהלומים כאחד מהתחומים בעלי פוטנציאל גדול לעסקים עם האיחוד והמפרץ. ההסכם עשוי לסייע לכך גם לפתיחתו של אזור סחר חופשי בישראל ליהלומים, הצעה שנבחנת בימים אלה באוצר.

תחום נוסף בעל פוטנציאל עסקי הוא החקלאות המדברית, השקיה וניצול מים, שלדבריו של דובי אמיתי "גילו בו אנשי עסקים מהאיחוד התעניינות בכנס שהתקיים בנושא בגרמניה".

גן עדן לפעילות של סחר חופשי 

טלי זינגר, מומחית לכלכלת פיתוח שעבדה בקרן ריבונית של ממשלת דובאי, אומרת כי החזון המוביל באמירויות הוא של מדינה מנהיגה ומובילה באיזור, כלכלית עסקית ופוליטית, עם טיפוח עמוק של יזמות. "תפיסת העולם של האמירויות היא גלובלית יותר מכל מקום אחר, בוודאי בעולם הערבי, אבל גם בכלל", אומר זינגר.

ברמה המעשית, איחוד האמירויות משמשת מרכז עסקים וסחר בהיקפי ענק המקשרים את מדינות המפרץ עם העולם כולו. "וכאן טמון הפוטנציאל האדיר", כדבריה. האיחוד מנהיג אזורי מסחר ועסקים חופשיים (Freezone) שבהם הקלות של ממש ברגולציה. דובאי אינטרנשיונל ביזנס סנטר, נחשב לאחד מהמקומות הידידותיים ביותר בעולם לעסקים, פיננסים ומסחר. לפי זינגר, "האפשרות להקים חברה ולפתוח חשבון בנק עם דרכון ישראלי תהיה הקלה עצומה לחברות הישראליות".

בהקשר הזה אומר זאב לביא, סמנכ"ל לקשרים בינלאומיים באיגוד לשכות המסחר,  כי "ישנן כ-300 חברות ישראליות שפועלות באיחוד האמירויות, אבל רובן ככולן באמצעות שלוחות בינלאומיות. המגבלה הזו מקשה מאוד על חברות קטנות ובינוניות בשל ההוצאות והמאמצים הנדרשים לשם כך. המצב החדש פותח את הסכר לחברות, לתעשיה ולאנשי העסקים הישראליים, למדינה שבה פוטנציאל עצום. שכן גוש הסחר של מדינות המפרץ הוא קבוצת היבוא הרביעית בגודלה בעולם, בהיקף של טריליוני דולרים בשנה".

לפי לביא, "לרוב הצרכים הללו יש לישראל יש פתרונות - מים, חקלאות מדברית, אנרגיה סולרית, תעשיית המזון המתקדמת, וכמובן ביטחון על כל היבטיו, ממערכות נשק מתקדמות ועד תחום הסייבר". זינגר מוסיפה כי "הגישה היזמית הישראלית, החשיבה מחוץ לקופסה והיותה של ישראל סטארט-אפ ניישן, הם מהגורמים שאליהם נושאים עיניהם אנשי איחוד האמירויות".

ביטחון והייטק: חגיגה פוטנציאלית לעסקאות

קשרים ביטחוניים ענפים עם איחוד האמירויות קיימים מזה זמן רב. חברות ביטחוניות ישראליות בפיקוח משרד הביטחון מוכרות לאיחוד האמירויות מערכות נשק מתקדמות. התעשייה האווירית, רפאל ואלביט הן העיקריות מבחינת היקף העסקים.

פתיחת הקשר הישיר תאפשר הרחבה של ממש בעסקאות הללו, כמו לתחום המל"טים, מערכות הגנה אקטיביות מפני טילים ועוד מערכות שכבר מיוצאות למדינות ידידותיות אחרות.

תחום אחר הוא ההתמחות הישראלית בהשבחת מערכות נשק קיימות - רובן אמריקאיות, לרבות טנקים, מטוסי F-16 ומערכות אחרות. גורם ביטחוני ישראלי אומר, כי התחום הזה חסך לאיחוד האמירויות ומפרציות אחרות הוצאות ענק על רכש של מערכות נשק חדשות.

בן זאיד אל נאהיאן היה בעבר מפקד חיל האוויר של האמירויות, והוכשר באקדמיה המלכותית הבריטית כטייס מסוקים. הוא היה הגורם העיקרי להצטרפות איחוד האמירויות לצד האמריקאים במלחמת עיראק ב-1991, ומאז בנה את צבא האיחוד עד שהפך לאחד מהחזקים ובעיקר המתקדמים בעולם הערבי. ככזה, הוא מעריך מאוד את היכולות של צה"ל ובעיקר חיל האוויר הישראלי, וכקניין נשק וטכנולוגיה צבאית מומחה, מכיר גם ביכולות של התעשיות הישראליות בנושא.

לפי גורמים בנושא, יש פעילות לא מעטה של קשרי סחר בין חברות ותעשיות ישראליות לאיחוד, עם מעורבות של משרד הביטחון הן כגורם מדרבן והן כגורם מפקח. הקשרים הללו נשמרים בדרך כלל בחשאיות, אבל הודעה מפתיעה בחודש שעבר בישראל ובאיחוד שפכה מעט אור - הסכם שת"פ בין קונצרן גרופ 24 לרפאל והתעשייה האווירית לפיתוח טכנולוגיות למאבק בקורונה. ההסכם הזה מבוסס על קשרים קיימים קודמים בין הגורמים הללו.

בשנים באחרונות, מתרחב שיתוף הפעולה גם לתעשיות אחרות, למשל לתחום הסייבר ההגנתי, עוד תחום התמחות ישראלי. גורם מעורה בתחום אומר כי עשרות חברות סייבר ישראליות נכנסו בשנים האחרונות לפעילות באיחוד האמירויות, "ולא מופרך לומר כי כמעט כל מערכת דיגיטלית באיחוד האמירויות מכילה לפחות רכיב ישראלי אחד, וברבות מהן כל המערכת מקורה בחברה ישראלית גם אם לא בשמה המפורש".

עו"ד יאיר גבע ממשרד הרצוג פוקס נאמן שמכיר את הקשרים העסקיים עם המפרציות מקרוב, אומר כי הפעילות הקיימת כיום היא ברובה דרך חברות בת בקפריסין או סינגפור, כעת עם הפתיחה החברות הישראליות יוכלו להתחרות בגלוי בחברות הגדולות בעולם בתחום הסייבר, ישראל נחשבת מהמובילות בעולם בתחום אנטי פרוד בפיימנט - זיהוי רמאויות בעסקות אשראי דיגיטליות בתחום הלוגיסטיקה והשינוע באבטחת מידע כללית ונקודתית למסחר בלוקצ'יין למשל, ועוד.

הוא מספר כי מזה מספר שנים חברות ישראליות עובדות עם קרנות הון סיכון מהאיחוד על השקעות בסטרטאפים ובחברות הייטק ישראליות. לדבריו נעשו כבר השקעות של ממש בהיקפים גדולים בלא מעט חברות ישראליות - בין היתר בתחומי המסחר המקוון (ecommerce), פינטק, בינה מלאכותית ולוגיסטיקה. הוא צופה זרימה דרמטית של הון מאיחוד האמירויות הערביות למגזר ההייטק הישראלי.

בנוסף, יש לזכור מזה מספר שנים שחברות ישראליות עובדות עם קרנות הון סיכון מהאיחוד על השקעות בסטרט-אפים ובחברות הייטק ישראליות. קרנות מהאיחוד הן שחקניות לגיטימיות למדי במרחב הבינלאומי, והמדינה היא מבעלות הברית הקרובות של ארה"ב במזרח התיכון. המשמעות: חברות ישראליות החוששות מלחץ עד כדי חרם אמריקאי על קשרים פיננסיים עם סין או רוסיה, יכולות למצוא ערוץ חדש ובטוח בהרבה באיחוד האמירויות.

ולא רק שם. חברות הייטק ישראליות יוכלו לפעול בצורה ישירה וגלויה דרך איחוד האמירויות הערביות אל שאר מדינות הגולף. כל אלו מייצרים הזדמנות אדירה בעולם המסחר המקוון, הפינטק והתשלומים, הסייבר ההגנתי, תוכן אינטרנטי ומשחקים, הבינה המלאכותי ורפואה דיגיטלית - תחומים בהם חברות ישראליות הן מהמובילות בעולם.