התוצר המקומי של המשק ברבעון השני של 2020 צלל ב-28.7% לעומת הרבעון הקודם - כך לפי האומדן הראשוני לנתון הצמיחה שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר צמיחה שלילית הנמוכה בקצת מהצפי שעמד על כ-30%, וההתכווצות הרבעונית החדה ביותר של כלכלת ישראל מעולם.
בכך כלכלת ישראל נכנסה באופן רשמי למיתון, המוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, לאחר התכווצות של התוצר ב-6.8% ברבעון הראשון. במונחי רמות התוצר, ההתכווצות במשק מחזירה אותנו אחורה לרבעון הרביעי של 2016 (במונחים ריאליים מנוכי עונתיות). עם זאת, המשק הישראלי לא חריג מבין כלכלות המערב. לשם השוואה, בארה"ב נרשמה ירידה של 33% ברבעון, ובאירופה של 40%.
ההתכווצות החדה נגרמה כתוצאה מנקיטת הצעדים של הממשלה לבלימת התפשטות משבר הקורונה. צעדים אלו כללו, בין היתר, הגבלת מספר העובדים במקום העבודה ל-10 עובדים, או 30% מכלל העובדים למעט מקומות עבודה חיוניים, סגירת מוסדות החינוך וכל מקומות הבילוי והפנאי. כל אלו היו בחודש אפריל כאשר במאי החלו במתן הקלות וחזרה לשגרה חלקית בכפוף לעמידה בתנאי 'התו הסגול'.
במחצית הראשונה של 2020, שהושפעה רק בחלקה ממשבר הקורונה שפרץ במלואו בחודש מרץ, ירד התמ"ג ב-10.1% בחישוב שנתי, לעומת המחצית הקודמת, וזאת לאחר עלייה של 3.4% במחצית השנייה של השנה שעברה.
הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-44.2%
בניכוי השפעת העונתיות, התוצר העסקי צנח ב-33.4% ברבעון השני של השנה, ובמחצית הראשונה איבד 11.9% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של 2019. ברבעון השני נרשמה ירידה של 43.4% בהוצאה לצריכה פרטית, בהמשך לירידה של 24% (בחישוב שנתי) ברבעון הראשון של 2020, כך שבמחצית הראשונה של השנה ירדה הצריכה הפרטית ב-22.4% (בחישוב שנתי) לעומת המחצית השנייה של 2019.
הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-44.2% (בחישוב שנתי). הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השני משקפת ירידה של 44.7% (בחישוב שנתי) בצריכה פרטית לנפש (כמו ההוצאות למזון, משקאות וטבק, שירותים אישיים, דיור, דלק, חשמל ועוד). ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש נפגעה באופן משמעותי מהסגר וההגבלות שנכפו בתקופה זו. צריכת השירותים ירדה ב-79.5% בחישוב שנתי, כשאת עיקר הירידות הובילו שירותי ההובלה, האירוח, התרבות והפנאי. בתוך כך, ההוצאה לצריכת מזון משקאות וטבק לנפש ירדה ב-7.9% ברבעון השני של 2020.
ההוצאה למוצרים בני קיימא למחצה לנפש (הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים ועוד) ירדה בכ-53% ברבעון השני (בחישוב שנתי). ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-56.1%.
ההוצאה למוצרים בני קיימא לנפש ירדה ב-47.3% (בחישוב שנתי). ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי צנחו ב-84.9% (בחישוב שנתי), וזאת בהמשך לירידה דומה ברבעון הקודם, אם כי ברבעון הראשון הירידה ברכישת מכוניות נגמרה מהקדמת הקניות לרבעון הרביעי של 2019 בשל השינוי במדיניות המיסוי.
בנוסף נרשמו ירידה של 31.6% בהשקעות בנכסים קבועים ברבעון השני של 2020, ירידה של 29.2% בייצוא הסחורות והשירותים וירידה של 41.7% בייבוא הסחורות והשירותים. כמו כן, נרשמה עלייה של 25.2% בהוצאה לצריכה ציבורית. ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-8.4% כאשר הקניות נטו עלו ביותר מ-80% (בחישוב שנתי) ומשקפת בין היתר את הוצאות הממשלה החריגות עבור הצטיידות רפואית.
התמורה לשכירים, שמשקפת את שעות העבורה בפועל וכלולה בהוצאה לצריכה האזרחית, ירדה ב-34.3% (בחישוב שנתי) בעקבות החופשה החרידה שאליה הוצאו העובדים במהלך חודש אפריל.
ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב-41.6% (בחישוב שנתי), אבל ההשקעה בתשתיות במשק עלתה משמעותית בעקבות ההחלטה לנצל את הירידה בתנועת הנוסעים ולהאיץ את העבודה בפרויקטים הלאומיים.
יבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון השני ב-41.7% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 22.4% ברבעון הקודם. ירידה זו מבטאת ירידה של 74% ביבוא השירותים, שמשקפת את עצירת התיירות היוצאת מישראל וגם ירידה משמעותית של יבוא השירותים האחרים, שירד ב-31% בחישוב שנתי. נזכיר כי לאורך כל התקופה נמשכה מדיניות של הגבלת כניסות ויציאות של תיירים מהמדינה.
אי הוודאות - "גדולה מהרגיל"
בלמ"ס מסבירים כי "הנתונים מנוכי העונתיות הינם בעלי מהימנות מוגבלת, שכן הניכוי מתבסס על גורמי העונתיות החזויים שחושבי על סמך הנתונים הידועים עד סוף הרבעון הרביעי של 2019, אך לא ברור אם ההשפעה העונתית בשנת 2020 מתנהגת בצורה דומה. נכון לעכשיו", מסבירים בלמ"ס, "אין מספיק נתונים שמתייחסים לתקופת המשבר המאפשרים לחשב השפעות עונתיות נכונות יותר בשל החריגות היחסית של נתוני הרבעון הראשון והשני של 2020 בהשוואה לשנים קודמות".
נוכח אי הוודאות "הגדולה מהרגיל", כותבים בלמ"ס, יתכנו עדכונים משמעותיים יותר מהמקובל בפרסומים הבאים, כאשר האומדן הבא שיתבסס על נתונים שלמים יותר יפורסם ב-16 לספטמבר.
ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, התייחס לפרסום נתון הצמיחה ברבעון השני של השנה, ואמר: "הירידה החדה בפעילות משקפת את הסגרים ואת החששות של הציבור שלא אפשרו פעילות כלכלית סדירה. אנו רואים שהפגיעה דומה מאוד בכל המדינות המפותחות, ואף בשוודיה שכלל לא הטילה סגר על האוכלוסייה.
ההוצאה הציבורית גדלה ברבעון זה בשיעור שנתי חד של כ- 25%, נתון שמיתן מעט את התכווצות התוצר. היכולת של הממשלות להשפיע בטווח הזמן הקצר על הצמיחה היא מוגבלת בכל העולם.
"החל מחודש מאי אנו רואים שהמשק עבר לשגרה כלכלית של חיים בצל הקורונה. לאור זאת, אנו צופים שברבעון השלישי נראה זינוק חד בצמיחה, ובעיקר בצריכה הפרטית. במסגרת השגרה החדשה המסתמנת, רמת הפעילות הכלכלית לא שבה לזו של טרם הקורונה, ואנו צופים שהתוצר יתכווץ השנה בכ-7%", אמר בהר.
משרות פנויות: עלייה של 19% במשרות למפתחים במאי-יולי
במקביל, עדכנה הלמ"ס על מספר המשרות הפנויות בחודשים מאי-יולי השנה על רקע משבר הקורונה.
האומדנים החודשיים של מספר המשרות הפנויות, ואחוז המשרות הפנויות, מופקים החל ממרץ 2017 לפי מודל סטטיסטי, ולכן לא ניתן לבצע השוואות לנתונים בפרסומים הקודמים. בלמ"ס מסבירים כי בעקבות משבר קורונה אומדני החודשים מרץ-יולי חושבו ללא שימוש במודל הסטטיסטי, ובהודעה זו עודכנו אומדני חודש מאי ויוני.
עקב ירידה חדה בנתוני מרץ-יולי 2020, לסדרות "מספר המשרות הפנויות" לא חושבו אומדנים מנוכי עונתיות. עקב זאת, ההשוואות בין אומדן יולי לאומדן יוני, מסבירים בלמ"ס, הן תחת ההסתייגות ששינוי זה טומן בחובו גם מרכיב עונתי שאינו ניתן להפרדה.
חודש יולי 2020 אופיין בחזרה של הגבלות מסוימות על המגזר העסקי כתוצאה מהעלייה ברמת התחלואה. בחודש יולי היו כ-52.5 אלף משרות פנויות, לעומת 53.7 בחודש יוני. שיעור המשרות הפנויות ביולי היה 2.11% לעומת 2.22% ביוני, כך לפי הלמ"ס.
בהשוואה לנתוני אפריל-יוני נרשמה עלייה חדה של 41% במספר המשרות הפנויות בקרב עובדי מטבח וניקיון במוסדות ומשק בית; עלייה של 23% במשרות הפנויות במאי-יולי בקרב מאבטחים; עלייה של 27% בקרב הנדסאים וטכנאים; עלייה של 19% בקרב מפתחי תוכנה; עלייה של 22% במשרות הפנויות בקרב טבחים; ועלייה של 15% בקרב משרות פנויות לפקידים. מנגד, נרשמה ירידה של 12% במשרות הפנויות לנהגים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
