רשות ניירות ערך פרסמה בחודש שעבר מסמך התייעצות עם הציבור בנושא גילוי אודות אחריות תאגידית ו-ESG ( Environmental, Social and Governance, - השקעות אחראיות). מדובר במסמך מקצועי המציג בצורה טובה מקצת מהדילמות של הרגולטורים בעולם ובישראל בנושא.
אחריות סביבתית, אחריות חברתית וממשל תאגידי משופר הופכים בהתמדה בשנים האחרונות לגורמים חשובים בקבלת החלטות ההשקעה של מוסדיים ברחבי העולם. אולם בארץ הנושא עדיין לא מגובש דיו, ועיקר תשומת הלב מופנית לאיכות הממשל התאגידי.
בתחום האחריות הסביבתית נדרשת בין השאר התייחסות לנושאים כגון: פליטת גזי חממה, הפחתת שימוש באנרגיה מזהמת, עידוד מחזור וכו'. בתחום החברתי ישנו דגש על נושאי גיוון תעסוקתי ושוויון מגדרי, הכשרות עובדים, בטיחות במקום העבודה, מדיניות תרומות, ואילו בתחום הממשל החברתי נדרשת הרחבת הדיווח הקיים בדיני ניירות ערך לנושאים של סביבה וחברה.
מעבר לרצון הערכי לנתב השקעות לחברות אחראיות יותר, הרי שעוד ועוד מחקרים מצביעים על כך שהשקעה בחברות בעלות דירוג ESG גבוה מייצרת ערך מוסף ביחס למדדי השוק, כשהיא תואמת באופן מלא את תכלית החברה לפעול על פי שיקולים עסקיים למקסום רווחיה. מנגד קיימת הגישה המסורתית הטוענת כי ESG הוא מעמסה מיותרת שכן הדוחות הכספיים צריכים לכלול מידע על פי עיקרון המהותיות ולא על בסיס ערכים אחרים. כלומר, אם המידע המדובר מהותי למשקיע, יש להכלילו בדוחות הכספיים, ואם לא אז הוא מיותר, מכביד ועשוי אף לגרום לכך שמרוב דובים, קוראי הדוחות לא יוכלו לראות את היער.
להערכתי, הקרב הזה כבר הוכרע בעולם, וישראל לא תוכל להיות חריגה בנושא לאורך זמן. מדיניות ה-ESG של החברות תהווה בשנים הקרובות חלק אינטגרלי מהדיווח הכספי. במקביל לדרישה הרגולטורית להרחיב את הדיווח בנושא ESG בדוחות הכספיים, תגבר הדרישה של המשקיעים, ובראשם המוסדיים, לדירוג ESG גבוה. זו תהפוך לסטנדרט עולמי, ונכון יהיה מבחינת החברות הציבוריות להיערך לכך.
עמידה בסטנדרט ESG גלובלי גבוה אינה טיול בפארק והיא דורשת משאבים כספיים וניהוליים נכבדים.
הרגולטורים צריכים לנסות ולמצוא את שביל הזהב בין טובת המשקיעים והכלכלה לאינטרס העסקי של החברות הציבוריות, על מנת לא לפגוע אנושות בתמריץ להיות חברה ציבורית, שכן הכבדת יתר עליהן תביא לפגיעה בשוק ההון.
להתאים את סטנדרט הדירוג לעולם, ואת הדוחות לאנגלית
אחת הבעיות הקשות בתחום ה-ESG היא היעדר סטנדרט דירוג אחיד, שכן שורה של גופי מקצוע מנסים להתוות את המתודולוגיה שלהם, בתחום שבו מעורבים לצד ערכים משופרים גם מזומנים רבים ליועצים שהמתודולוגיה שיתוו תהפוך לסטנדרט. הרגולטורים עצמם מגרדים את פדחתם בשאלה כיצד נכון להסדיר את הטיפול בתחום. במציאות שכזו גופים רבים עלולים למצוא את עצמם משקיעים מאמץ כספי וניהולי במדיניות ESG אשר אינה עומדת בסטנדרט הגלובלי מקובל. מכאן שלחברות מצדן ישנו תמריץ להמתין ולראות כיצד מתפתחת הרגולציה והדרישה הציבורית, בטרם ישקיעו בתהליכים עסקיים יקרים.
ככל שיונפקו בעולם עוד ועוד מדדי ESG, ויצברו כספים רבים, יגדל האינטרס של החברות להיכלל במדדים אלו ויהווה על ציר הזמן תמורה למאמץ. עבור חברות ישראליות התרות אחר משקיעים זרים, זו היא הזדמנות ייחודית למשוך משקיעים לא רק על בסיס החזון העסקי אלא גם באמצעות דירוג ESG גבוה, שבקרוב עתיד להוות תנאי סף חשוב למשקיעים, ודאי הגלובליים.
טוב תעשה מדינת ישראל אם תגדיר מסגרת זמן של שנתיים-שלוש עבור דיווח וולונטרי של סוגיות ESG, ובמקביל תממן את היערכות החברות לדיווח הרצוי למשך התקופה הוולונטרית, תוך מתן קדימות לחברות בינוניות וקטנות. המדינה תרוויח חברות ציבוריות איכותיות יותר, מבלי להכביד על החברות.
חייבים לתמרץ ולסייע לח ברות הציבוריות בישראל ליישר קו עם הסטנדרטים הגלובליים המקובלים, באופן שיועיל לכולם, ולא לייצר סטנדרט מקומי חיוור אשר משקיעים זרים יתקשו להבין ואף יתעלמו ממנו.
הבעיה בישראל חמורה כפליים שכן המדרגים הגלובליים של ESG דורשים כתנאי סף דוחות כספיים בשפה האנגלית, בעוד שהרוב המכריע של החברות בתל אביב מדווחות רק בשפת הקודש. על רשות ניירות ערך למצוא דרך להעניק תמריצים כספיים ואולי אף הקלות בדיווח לחברות שתפרסמנה את דוחותיהן הכספיים בשפה האנגלית.
על מנת לחבר בין שוק ההון המקומי לשווקים הגלובליים חייבים לבנות גשר של שפה וסטנדרט דיווח גלובלי מקובל, הכולל הרחבה מהותית בסוגיות ESG. מדובר בתהליך ממושך וסיזיפי אולם מועיל וכזה שיש להתחיל בו בהקדם למרות אתגרי הקורונה, ובעידוד הרשויות.
הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
