סכסוכים עסקיים בצל הקורונה: לא להעמיס על מערכת המשפט

נהרות רבים של דיו נשפכו בערוצי התקשורת, המחקר והפרשנויות למיניהן ברחבי העולם בתיאור משבר הקורונה שפקד בזעף את כדור הארץ בתום הרבעון הראשון של שנת 2020 - ולצערנו, ידו עוד נטויה. המשבר פגע ללא רחם בתשתיות של טריליוני דולרים בתחומי התעופה, התיירות, המסחר וההשקעות בענפים רבים, הוציא מיליוני עובדים ממעגל התעסוקה אל אבטלה שאיש אינו יודע לחזות את קיצה. יודעי דבר אומרים כי ההשלכות העקיפות תהיינה לא פחות קשות על המשק, החברה והאדם וברור כבר כיום כי סדר עולמי חדש הולך ומתגבש.

דבר אחד ברור לכל: בעת משבר כה קשה על הממשל לנהוג באחריות ומתוך מנהיגות נבונה ואמיצה. דקלום של סיסמאות ריקניות איננו תחליף להחלטות וניהול המשבר באופן ביורוקרטי איננו נסלח. בעת הזאת הציבור מצפה שהממשלה שלו תשכיל לנקוט בשני מהלכים נדרשים: קבלת החלטות נכונות - וביצוען באופן יעיל ומהיר. מתברר שלאתגר המנהיגותי קיימת רגישות סימטרית גבוהה: ניהול מוצלח של המשבר מרגיע את הציבור וגורם לו לתמוך בממשלה, לעומת דחיינות בקבלת החלטות וגרירת רגליים בביצוען - יוצרות כעס עצום בציבור.

לאחרונה התבשרנו כי הצוות הבין-משרדי של משרד המשפטים שבחן את השלכות משבר הקורונה על התקשרויות חוזיות, קבע כי מגפת הקורונה אמנם נמצאת בקטגוריה של "כוח עליון", אך היא לא בהכרח מבטלת חוזים והסכמים. הצוות החליט שעל משרד המשפטים לא להתערב בסכסוכים העסקיים שנולדו בשל הקורנה והמליץ לצדדים להגיע ביניהם להבנות ולהתאים את החוזים לנסיבות החדשות שנוצרו בעקבות המגיפה העולמית שלצערנו, לא פסחה על ישראל.

החלטה זו זכתה לתגובות מעורבות מצד חוגים שונים במשק. היו כאלה שראו בהחלטה זו ניסיון התחמקות של הממשלה מאחריותה לדאוג ליציבות המשק בשעת משבר כלכלי כה קשה. אחרים, ואני בתוכם, רואים בהחלטת הצוות הבין-משרדי עמדה ראויה, נכונה ואף אמיצה.

קל היה לצוות לקבל החלטה פופוליסטית לפיה על הממשלה לטפל ישירות בגל התביעות העצום שנוצר כתוצאה מהשלכות הסגר, הבידוד החברתי ושאר האילוצים והמגבלות שהטילה הממשלה על המשק. הנחיות משרד הבריאות אכן גרמו טלטלה אדירה לכל המשק, נוצר גל אבטלה חסר תקדים והפסדי עתק נגרמו לחברות ולענפים רבים. למרות כל זאת, יש להפנים את העובדה הבסיסית שאין כל טעם להטיל על מערכת בתי המשפט העמוסה להתמודד עם מטלה שאין כל סיכוי שהיא תעמוד בה. בתי המשפט בישראל פועלים כיום בקצה גבול היכולת שלהם וכל החלטה להוסיף להם מטלות - ממילא לא תתממש ותיצור תסכול מוצדק.

מאידך גיסא, ניתן להתמודד באופן יעיל עם הגידול העצום בהיקף התביעות העיסקיות באמצעות מערכת מקבילה של שופטים בדימוס ומומחים מתחומים שונים שלהם ידע וניסיון בפתרון סכסוכים עסקיים ברמה מקצועית גבוהה ובפרקי זמן קצרים יחסית. מערכת זו צריכה "להיקרא לדגל" בשעת חירום זו כדי לגבות את מערכת המשפט בישראל, בדומה לקריאת החירום אל קציני מילואים בזמן מלחמת ההתשה, שהתבקשו להתגייס לקבע לתקופות קצרות ולסייע בכך לצה"ל שהתקשה לעמוד ביעדים המבצעיים שלו, בגלל המחסור ששרר אז בקצינים.

מבחינה מאקרו כלכלית, פתרון סכסוכים עסקיים במסלול "עוקף בתי משפט" הוא הדרך הנכונה והיעילה להתמודד עם גל התביעות האדיר שיצרה עד כה המגיפה (ועוד תיצור בעתיד). השימוש במומחים וותיקים ומנוסים תרחיב את צוואר הבקבוק של היכולת לפתור משברים - היא תעשה זאת ברמה מקצועית שאיננה נופלת מזו של מערכת בתי המשפט, אך בלוחות זמנים קצרים בהרבה, בגלל הגמישות שבה פועלת מערכת פרטית לעומת נוהלי העבודה הנוקשים של מערכת בתי המשפט.

זאת ועוד: הכנסת מומחים מחוץ למערכת הממשלתית לתהליך זה של מציאת פתרונות לסכסוכים עיסקיים, לא תהיה כרוכה בעלויות הכשרה שהרי מדובר במומחים שזה היה עיסוקם בעבר וחלקם אף עוסקים בבוררויות גם בהווה. בנוסף, להרחבת "התפוקה" של מציאת פתרונות לסכסוכים עיסקיים יש חשיבות רבה ביכולת המשק לחזור מוקדם, כל שניתן, לשגרה ויש בכך מתן סיכוי להחזרת המשק להתאוששות מהירה שתתבטא בהגעה למסלול של צמיחה, הרחבת התעסוקה והבראה של החברה הישראלית. הפעלת מערך בוררויות באופן "עוקף בתי משפט" לא רק שלא תפגע במערכת הממשלתית, אלא בדיוק להיפך: מהלך זה יציל את בתי המשפט מקריסה וודאית.

טיפול מהיר ונכון בהיקף העצום של סכסוכים עיסקיים חייב להתגבש במהירות ולצאת לדרך ללא שיהוי נוסף. לעניין זה ראוי לצטט את מארק טוויין שאמר פעם: "The secret of getting ahead is getting started" או בתרגום חופשי: "אם לא נתניע - גם לא נגיע". 

הכותב הוא יועץ כלכלי למרכז הישראלי לגישור ובוררות. לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר