הדוחות הכספיים האחרונים של אלדד פרשר כמנכ"ל בנק מזרחי טפחות מציגים רווח נקי של 360 מיליון שקל ברבעון השני השנה - ירידה של כ-37.5% ביחס לרווח של כ-576 מיליון שקל שרשם הבנק ברבעון השני אשתקד. הירידה נבעה בעיקר מהשפעות משבר הקורונה והגדלת ההפרשות להפסדי אשראי בעקבות המשבר.
הרווח הנקי של הבנק במחצית הראשונה של השנה הסתכם בכ-717 מיליון שקל - קיטון של כ-27% ביחס לרווח של כ-980 מיליון שקל שרשם במחצית המקבילה ב-2019. בבנק מציינים כי "רווח זה מבטא תשואה על ההון, במונחים שנתיים, בשיעור של 9% לעומת תשואה על ההון בשיעור של 13.3% בתקופה המקבילה אשתקד ו-11.9% בשנת 2019 כולה".
אבל הסיפור הגדול בדוחות מזרחי טפחות הוא הזעזוע שגרם משבר הקורונה לשוק האשראי בישראל. הבנק מחזיק בתיק המשכנתאות הגדול במשק - דבר שמרכז אליו עניין מיוחד בעיצומו של המשבר. היום מדווח הבנק כי "מתחילת המשבר בוצעה דחיית תשלומים של עד 4 חודשים ביותר מ-100 אלף הלוואות לדיור, והחל באמצע יולי יכולים הלווים לקבל דחייה נוספת, בהתאם למתווה בנק ישראל. היקף ההלוואות לדיור שנדחו, מסתכמות לסכום אדיר של כ-36.7 מיליארד שקל ומהוות כ-26.3% מסך תיק המשכנתאות של הבנק".
נכון ל-10 באוגוסט, יתרת החוב במשכנתאות שנעשתה בגינו דחייה עמדה על 22.2 מיליארד שקל.
תיק המשכנאות המשיך לצמוח ברבעון
בבנק מזהים מגמה שלפיה חלק ניכר מהלווים חוזרים לשלם, ומפרטים ביחס להיקפי הדחייה הניכרים של החזרי הלוואות - שהבנק אפשר ללקוחותיו, כמו יתר הבנקים ובמסגרת מתווה דחייה שסוכם עם בנק ישראל, כי "מתוך סך האשראי שהיה בדחייה, נכון ליום 10 באוגוסט 2020, לכ-7 מיליארד שקל ניתנה דחייה נוספת (מרביתם עד תום 2020)". מנגד, "לווים שהיקף חובם מסתכם בכ-14 מיליארד שקל, ויתרו על הצעת הבנק לדחייה נוספת של התשלומים, ואמורים לחזור ולפרוע את ההלוואות כסדרן החל באוגוסט". עוד מפרטים בבנק כי עבור לווים ש"חובם כ-16 מיליארד שקל, צפויה הדחייה להסתיים במהלך החודשים ספטמבר-דצמבר".
עם זאת, תיק האשראי לדיור - תיק המשכנתאות של הבנק - המשיך לצמוח גם ברבעון השני השנה, כשהיקפו גדל בחודשים אפריל עד יוני בכ-1.7%. בסוף יוני הסתכם סך האשראי למשכנתאות בבנק בכ-139.6 מיליארד שקל - גידול של כ-3.7% ביחס לסוף 2019, כשלכל אורך המחצית הראשונה השנה הוא גדל בכ-5 מיליארד שקל.
דוחות מזרחי טפחות ממחישים את גודל ההשפעה של משבר הקורונה על תיק המשכנתאות, אבל הם לא מלמדים על חשש מיוחד בבנק מפני הרעה ניכרת בתחום זה. בין השאר, הבנק מגלה כי "מאינדיקציות ראשונות שהתקבלו בגין לווים שחזרו לשלם, לא ניתן להצביע על בעיות חריגות בכיבוד התשלומים". נציין כי הכנסות הבנק ממימון בתחום המשכנתאות גדלו ברבעון ובמחצית, למול קיטון בשורה זו במגזרים אחרים.
גידול בהיקף האשראי לציבור
בשורה התחתונה, תחום המשכנתאות הניב כ-49.7% מהרווח הנקי של הבנק במחצית הראשונה של 2020, לעומת 37% במחצית המקבילה אשתקד, כשמנגד סך הפעילות העסקית של הבנק הניבה 35.4% מרווחי הבנק בתקופה זו. לצד זאת, נדגיש, שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי מתוך סך תיק המשכנתאות של מזרחי טפחות עמד בסיכום המחצית הראשונה השנה על 0.17% בלבד, בקצב שנתי - נתון שמשקף שיעור נמוך וביטחון גבוה בתיק. עם זאת, מדובר בגידול חד לעומת שיעור של 0.03% במחצית המקבילה אשתקד.
מזרחי טפחות מדווח כי רשם ברבעון השני השנה הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף של 53 מיליון שקל על תיק המשכנתאות, כשבמחצית דובר על הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף של כ-118 מיליון שקל. אלה סכומים נמוכים בהרבה מאלה שפרסם בנק הפועלים, שדיווח כי ברבעון השני השנה רשם הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף של 244 מיליון שקל על תיק משכנתאות בהיקף כולל של כ-93.8 מיליארד שקל - הנמוך משמעותית מזה של מזרחי טפחות.
אגב, ברבעון הראשון הפועלים היה פחות שמרן ביחס לתיק המשכנתאות כך שבמחצית הראשונה של השנה כולה הוא רשם הוצאות בגין הפסדי אשראי על תיק המשכנתאות בהיקף של 276 מיליון שקל. כלומר, הפועלים נקט ברבעון השני בשמרנות רבה בהרבה מזו של המזרחי טפחות, הגם שברבעון הראשון היה פחות שמרן ממנו בהקשר זה.
בבנק מציינים כי "נתוני המחצית הראשונה של 2020 משקפים את המשך ההתרחבות בפעילות הבנק". ואכן, ברבעון השני, בצל משבר הקורונה, הגדיל הבנק את האשראי שהוא העמיד לציבור בכ-2% (כ-4.3 מיליארד שקל). בבנק מסבירים בהקשר זה כי "הגידול באשראי הושפע, בין היתר, מהלוואות בסך של כ-3.5 מיליארד שקל במסגרת הקרנות בערבות המדינה לעסקים, ומהצורך הגובר של לקוחות הבנק, בעיקר עסקיים, לאור משבר הקורונה, בניצול קווי אשראי קיימים שעמדו לרשותם, וכן מגידול בהיקף האשראי לדיור".
כאמור, ההשפעה הניכרת ביותר על תוצאות הבנק ברבעון השני, ולמעשה בכל המחצית הראשונה (יותר מהשפעות המדד השלילי), היא ההוצאות התופחות בגין הפסדי אשראי, שבמזרחי טפחות לא מאמירות לשיעורים גבוהים.
לאחר שברבעון הראשון רשם הבנק השלישי בגודלו במשק הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף של 345 מיליון שקל, הרי שברבעון השני חלה התמתנות בשורה זו, עם הוצאות בהיקף של כ-270 מיליון שקל. עם זאת, ההוצאות האלה גבוהות כמעט פי שלושה מהוצאות בין הפסדי אשראי "שגרתיות" של הבנק, קודם למשבר הקורונה. כך, בשקלול המחצית הראשונה של 2020 רשם הבנק הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף של כ-615 מיליון שקל - זינוק של יותר מ-250% ביחס למחצית המקבילה ב-2019, כשרוב ההפרשה נזקפת להפרשות הקבוצתיות.
בבחינת שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי ביחס לתיק האשראי, עולה כי מזרחי טפחות מפריש עדיין סכומים נמוכים מאלה של המתחרים הגדולים ממנו, בין השאר, בשל תמהיל התיק השונה שלו. כך, במחצית הראשונה השנה הסתכם שיעור ההפרשה כאמור בכ-0.57% (בקצב שנתי), לעומת 0.17% במחצית המקבילה אשתקד.
מזרחי טפחות מדווח כי רשם ברבעון השני הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף של 53 מיליון שקל על תיק המשכנתאות, כשבמחצית השנה דובר על הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף של כ-118 מיליון שקל. אלה סכומים נמוכים בהרבה מאלה שפרסם בנק הפועלים, שדיווח כי ברבעון השני רשם הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף של 244 מיליון שקל על תיק משכנתאות בהיקף כולל של כ-93.8 מיליארד שקל - הנמוך משמעותית מזה של מזרחי טפחות. במחצית הראשונה של השנה כולה הוא רשם הוצאות בגין הפסדי אשראי על תיק המשכנתאות בהיקף של 276 מיליון שקל.
לדברי המנכ"ל היוצא פרשר, שייצא מלשכתו בעוד כחודש מהיום בתום כהונה של 7 שנים, "הצלחתנו לייצר במחצית הראשונה של השנה תשואה להון של 9% ולהציג, הודות לשליטה בהוצאות, יחס יעילות איכותי של 52.6% - טוב מהיעד שהצבנו לעצמנו בתוכנית האסטרטגית ומיחס היעילות של המחצית הראשונה אשתקד - וזאת על רקע תנאים מקרו-כלכליים מאתגרים במיוחד, מהווה הישג ומעידה על חוסנו של הבנק". פרשר ציין בדברים שמסר עם הדוחות את תוצאות בנק יהב, שרשם במחצית הראשונה של השנה רווח נקי של 85 מיליון שקל.
מזרחי טפחות מקדם בימים אלה את העסקה למיזוג של בנק אגוד לתוכו, כשפרשר עצמו מציין כי בשלב הבא, "שצפוי להתקיים בשבועות הקרובים, יפרסם הבנק הצעת רכש למניות בנק אגוד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
