חוק הסדרים גדול: פתרון ולא בעיה

שר האוצר, ישראל כ"ץ, הצהיר באחרונה על כוונתו להביא חוק הסדרים רחב. לדבריו, "חוק ההסדרים יהיה חוק חזק ועוצמתי, שיביא תחרות במקומות שבהם לא הייתה תחרות". 

על אף שמועד הגשת תקציב המדינה טרם הוסדר בין הליכוד לכחול לבן, וייתכן כי ידחה במספר שבועות, מובן כי הנחת התקציב וחוק ההסדרים בהקדם הכרחית. דחיית ההליך, אינה מפחיתה מאומה מכך ששר האוצר צודק בכוונה עליה הכריז.

למרות שעד כה טרם אושרו פרטי התוכנית הכלכלית שתקדם הממשלה, חשוב להדגיש כי אין היתכנות למחזור צמיחה חדש, להאצת המשק, לצמצום האבטלה, בלי חוק הסדרים גדול ובלי רפורמות כלכליות משמעותיות, שיביאו לתהליכי התייעלות ולהפחתת יוקר המחיה. כך נעשה בעבר בכל משבר כלכלי, וכך נכון לעשות היום, במשבר הקורונה.

"חוק ההסדרים" בעגה הכלכלית שבה משתמשים אנשי האוצר, מתאר שלושה תהליכים המקודמים בו-זמנית: הראשון, התוכנית הכלכלית - אוסף רפורמות וצעדים בשלל תחומי חיים. החל מייעול ההליכים לקבלת האישורים הנדרשים להקמת עסק, דרך קידום הרישיונות להקמת רשת G5 בסלולאר, ועד לשינויים בסמכויות מנהלי בתי-ספר ובתי-חולים. מדובר במגוון רפורמות ונושאים שמשפיעים על חיינו, ושללא חוק ההסדרים היה לוקח שנים לקדמם.

לכל רפורמה השפעה על רובד אחר בחיינו, וכולן נועדו לייעל תהליכים, לצמצם ביורוקרטיה ולקדם תחרות וצמיחה.

התהליך השני הוא תקציב המדינה - שכולל את מספרי התקציב וההוצאה בכל סעיף. אלו מקודמים באמצעות חוק התקציב, שתהליך אישורו תקוע וטרם הושגה הסכמה על מבנה התקציב שיוגש, חד-שנתי - לשארית 2020, או דו-שנתי שיכלול את 2020 ו-2021. זהו מסמך כלכלי-חשבונאי שלפיו בונה אגף התקציבים באוצר את תקציבי משרדי הממשלה וגופים נוספים, באמצעות הוספת הוצאות "טייס אוטומטי" שנגזרות מגידול טבעי של האוכלוסייה, התייקרויות ועוד לתקציבי השנה שעברה.

לכך מתווספים שינויים בסעיפי התקציב בהתאם למדיניות הממשלה ולסדרי העדיפויות. למשל, החלטה על הגדלת תקציבי החינוך או הבריאות, מעבר להוצאות ה"טייס".

התהליך השלישי הוא "חוק ההסדרים" - הכולל את שינויי החקיקה הדרושים ליישום ה תוכנית הכלכלית של הממשלה, והמצריכים את אישור הכנסת. בימים כתיקנם משמש חוק ההסדרים את כל משרדי הממשלה לקידום רפורמות מורכבות ומאתגרות, מבחינה פוליטית וציבורית.

מאז 1985, אושרו רוב הרפורמות הגדולות והמאתגרות, בעלות התרומה הכלכלית הגדולה למשק, באמצעות חוק ההסדרים. מכאן נגזרת הביקורת הציבורית נגד החוק, המוצג לעיתים ככלי דורסני שפוגע בדיון-שיח הציבורי בנושאים אלו. הכנסת וגורמים נוספים נהגו בשנים האחרונות 'למרוט' את חוק ההסדרים על-ידי פסילת רפורמות שיזמו האוצר והממשלה. זאת ע"י הוצאתן מהמסלול המהיר של החוק והעברתן למסלול החקיקה הנפרד והארוך בiועדות הכנסת.

באוצר ידוע כבר, שרפורמה ש"נשלפה" מחוק ההסדרים, לרוב דינה להיקבר בכנסת ולעיתים למות סופית. זאת, מאחר שהרפורמות המקודמות באמצעות החוק עלולות להיות מורכבות ושנויות במחלוקת. כך שאם הן לא יעברו כ"מקשה" אחת עם אישור התקציב בחוק ההסדרים, סביר שלא יאושרו כלל.

בזמני שגרה, ביקורת משפטית על חוק ההסדרים וצמצומו למען הדיון הציבורי, והימנעות מצעדים פזיזים, היא חשובה ביותר. אולם אנו מצויים היום בזמן חירום, בעיצומו של משבר כלכלי ובריאותי קריטי. ללא חוק הסדרים גדול ומשמעותי, שיביא ליישום רפורמות כלכליות חשובות, המשק ימשיך לדשדש ולהידרדר. בלי יוזמות יחריף-יעמיק המשבר. ומי שטוען אחרת, אינו מבין את חומרת המצב ואינו מפנים את לקחי העבר ממשברים.

למשבר הקורונה התווספו נסיבות חריגות נוספות כמו שלושה מחזורי בחירות, ששיתקו את הממשלה והכנסת. אם בימי משבר רגילים היה צורך בתוכנית כלכלית ובחוק הסדרים משמעותיים, היום הם נדרשים שבעתיים. לאחר שנה וחצי של שיתוק משקי בעייתי, יש צורך אקוטי לשחרר שלל רפורמות וחוקים ש"נתקעו" בצנרת הממשלתית, ומשוועים להעברתם ולביצועם, ללא צורך בהליכי חקיקה ארוכים-נסחבים שייקחו שנים.

כפי שידעו הכנסת, הממשלה ושומרי-הסף לאשר הוראות חריגות מבחינה משפטית להתמודדות עם משבר הקורונה, כמו איכוני שב"כ לזמן קצוב למניעת הדבקות, כך נכון לעשות היום באמצעות אישור חוק הסדרים גדול ורחב, ללא התערבות שתצמצם ותגביל את היקפו.

מדובר בחוק שבא להציל את המשק מנזקי המגפה הכלכלית והבריאותית. מצב חריג מצריך כלים חריגים, וחוק הסדרים גדול הוא צו השעה. 

הכותב הוא מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות. כיהן בעבר כראש מטה שר האוצר