מכרז התדרים לדור החמישי (5G) בסלולר הסתיים ואולם נראה שהוא מותיר אחריו טעם רע בין המתמודדים. באופן רשמי קיימת שביעות רצון במשרד התקשורת ובקרב המפעילים על כך שבסך הכל המכרז לא גלש למחירים מופרזים, ושכל המתמודדים קבלו את התדרים בחלוקה שווה מבחינה כמותית אם כי לא שווה מבחינת איכותם. הדור החמישי מאפשר קיבולות יותר גבוהות ברשת, מהירויות יותר גבוהות, ושיהוי נמוך - אלו שלושת היתרונות המשמעותיים של הטכנולוגיה החדשה.
המכרז הסתיים בתוצאה סבירה כאשר כל המפעילים משלמים בסך הכל 265 מיליון שקל. מתוך סכום זה, כ-200 מיליון שקל יוחזרו למפעילים בדרך של הקלות ומענקים. קבוצת סלקום-גולן-אקספון משלמת במכרז 115 מיליון שקל, פלאפון משלמת 88 מיליון שקל, ופרטנר והוט מובייל משלמות 62 מיליון שקל. בהשוואה למיליארדים ששולמו בחלק ממדינות אירופה, מצבם של המפעילים בישראל טוב מאד.
מה צפוי מכאן וכמה זה יעלה לנו?
באופן כללי המשחק עכשיו עובר ליישום בשטח וכאן למרות הריצה של פלאפון שהודיעה שהטמיעה דור חמישי ב-250 אתרים, צפוי משחק חדש לחלוטין. ישנה אווירה ששוק הסלולר מתעורר אבל אסור לשגות באשליות. המפעילים אמנם ירוצו עכשיו לספר מי פרס יותר, ולמי יש תוצאות טובות יותר במבחני המהירות וכו' אבל אסור לטעות. בסופו של דבר המפעילים ישפכו מאות מיליוני שקלים בהשקעות כדי לקבל מענקים אך הם כרגע לא רואים את החזר ההשקעה. באף מקום בעולם עדיין לא פירקו לגמרי את הדור החמישי למנועי צמיחה שאפשר לומר עליהם בבטחה שיביאו תמורה, ובישראל הדבר נכון שבעתיים.
ברגע שאף מפעיל לא גובה פרמיה על הדור החמישי, כי תחת תחרות קשה ביותר זה פשוט בלתי אפשרי, התוצאה היא שכולם ימשיכו ויספקו דור חמישי במחירים של דור רביעי ושלישי. כלומר חבילות של 30 שקל לחודש ימשיכו לשלוט בדור החמישי בזמן הקרוב וזה מייצר דיון אחר לגמרי. אם מדינת ישראל לא תעזור למפעילים (ויש מספיק דרכים לעשות זאת), ספק אם לאופוריה שיש עכשיו יהיה המשך לאורך זמן. זכרו שהמדינה מסייעת לכל רשת אופנה או חברת פלסטיק. במצב הזה, איזו סיבה יש לכך שמפעילים שמשקיעים בתעשיות שמביאים תפוקה ומגדילים את התמ"ג, ומקטינים פקקים וזיהום אוויר, לא יוכלו לקבל תמריצים, כאשר מנגד אותה מדינה כבר דאגה לכך שהמחירים לא יעלו?
מתי נראה כאן דור חמישי אמיתי?
צריך להנמיך ציפיות. הדור החמישי מאפשר קיבולות יותר גבוהות ברשת, מהירויות יותר גבוהות, ושיהוי נמוך - אלו שלושת היתרונות המשמעותיים של הטכנולוגיה החדשה. אבל מי שמצפה לשינוי מהיר יתאכזב, רשתות נבנות בצורה מדורגת לאורך שנים. המפעילים מדברים על ארבע שנים לכיסוי מלא אך נדמה שזה מעט אופטימי לנוכח מצב המפעילים, אבל אין לדעת. כיסוי מלא כולל אלפי אתרים משולבים עם אתרי מיקרו ובקיצור זו עבודה מתמשכת שנפרסת על פני שנים והיא תלויה רבות ביכולת הכלכלית של המפעילים להשקיע לנוכח המשך השחיקה ברווחיות הסלולר ובכל שוק התקשורת באופן כללי. צריך לזכור שמי שרצה קבוצות תקשורת בישראל גרם לכך שלא משנה אם יש שוק אחד שמרוויח בסל השירותים, השאלה מה קורה בשאר התחומים כמו הטלוויזיה והסיבים ולא רק בסלולר.
ולכן כדי לא להתאכזב, כדאי שהציבור יראה בדור החמישי סוג של שדרוג של הדור הרביעי ולא מעבר, לפחות לא בשנתיים הקרובות. עיקר תשומת הלב של המפעילים צריכה להיות מופנית כרגע לטובת השוק העסקי ומציאת מנועי צמיחה דווקא שם. בעניין זה יש למשרד התקשורת תפקיד קריטי והוא חייב לשלב כוחות עם משרד ממשלה נוספים כי זו הדרך לתמרץ את התעשייה בצורה הטובה יותר.
למה היה צריך מכרז בכלל?
המכרז מאחורינו אך השאלה המרכזית כנראה תרחף עוד זמן רב באוויר: למה היה צריך מכרז כאשר התדרים בסופו של דבר חולקו שווה בשווה? מבחינה כמותית כל מפעיל קיבל את אותה כמות התדרים בדיוק, ולמרות הפערים באיכות התדרים הרי שלדעת כל המפעילים הבעיה היא לא קריטית. אם המכרז היה נערך בהגרלה כאשר המדינה קובעת את מחיר המינימום, כולם היו יוצאים מרוצים כולל אלו שקבלו רצועות תדרים "מלוכלכות" (תדרים אותם הזוכה ייאלץ לחלוק עם צה"ל או עם הרשות הפלסטינית בעתיד ועבורם שולמו סוכמים מעט יותר נמוכים).
עמדת המדינה בנושאים האלה ידועה: לא מחלקים משאב של המדינה ללא שממצים את התמורה בעדו. הטענה הזו באופן כללי היא אולי נכונה אבל במצב של שוק הסלולר ולאור החשיבות בהכנסת הדור החמישי, קשה להבין מדוע ההתעקשות. עכשיו כשמסתכלים אחורה במיוחד רואים שניתן היה להקצות את התדרים כבר לפני מספר שנים והיום להיות במקום אחר לגמרי. מה גם שבתוך כל הדחיות וההיערכויות נפל נגיף הקורונה שהרע עוד יותר את מצב המפעילים. לכך צריך להוסיף את המורכבות של המכרז, שלהגיד עליו מורכב זה לשון המעטה. המכרז כל כך מסובך שבחברות אומרים כבדיחה שהפרופסורים שחיברו אותו בעבור משרד התקשורת פשוט דואגים לעבודה לחברים שלהם באקדמיה ששימשו כיועצים לחברות, ורק הם מבינים בינם לבין עצמם את שפת המכרז.
למה אמסלם לא הכניס שינויים במכרז למרות שהיה יכול?
כאן המקום לגלות ששר התקשורת לשעבר דודי אמסלם היה קרוב כפסע מלבטל את המכרז בגלל השיטה המורכבת שבו. אמסלם לא ראה צורך במכרז המסובך והמורכב והוא רצה להקצות את התדרים באופן מהיר ויעיל. בשלב מסוים הוא אף הטיח בבכירים במשרד שהם שוכחים שמדובר במשרד שהוא משרד הנדסי ביסודו, רוצה לומר שהם פשוט מסבכים את החיים. אמסלם ידע שהוא לא יישאר במשרד התקשורת ולכן לא רצה להתערב ולשנות את המכרז באמצע הכנתו ובמיוחד על רקע הקורונה. אך אם הוא היה יודע שיישאר המכרז היה מסתיים בהקצאה מהירה במחירי מינימום.
איך קרה שסלקום גולן אקספון שילמה מחיר גבוה יותר?
התוצאות של המכרז מיד מעוררות שאלה כיצד קרה שסלקום-אקספון-גולן משלמת פי 2 יותר מאשר פרטנר-הוט מובייל. התוצאות אכן מתסכלות מבחינתה של סלקום אבל היא יוצאת מהמכרז בהרגשה שמתחרותיה, ובעיקר פלאפון, פעלו נגדה בעוד היא נשארה "שוחרת שלום".
במלים אחרות, בסלקום סבורים כי בשל שיטת המכרז יש אפשרות למפעילים לגרום נזק למתחרים וזה מה שהזהירה מפניו ואף עתרה לבג"ץ בנושא ונדחתה. בסופו של דבר חששותיה התגשמו, והיא יוצאת מהמכרז כאשר היא משלמת עבור אותה כמות תדרים מחיר כפול מפרטנר-הוט מובייל. בסלקום נוקבים בפלאפון כמי שהובילה לכך שהיא תשלם מחיר יקר יותר, בעוד שהיא עצמה יכלה לעשות את אותה פעולה ולייקר למתחרותיה את המחיר, אך נמנעה מכך כדי לא לשחק מלוכלך.
האם מישהו מהמפעילים שיחק מלוכלך?
לאור המורכבות של המכרז והטענות ההפוכות מצד חלק מהמתחרים שאומרים שהם שיחקו נקי ודאגו רק לאינטרסים שלהם, קשה להבחין מי כאן שיחק מלוכלך ובאיזה שלב. בסלקום מעריכים שבחלוקה בין מתחרותיה דווקא פלאפון הייתה זו שפגעה בה יותר, ופרטנר פחות. בשורה התחתונה ברור שקבוצת סלקום יוצאת וחצי תאוותה בידה, אך שם דווקא לא לוקחים את התוצאות קשה מדי ומוסיפים בחיוך שנקמה מגישים כשהיא קרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
