בכנס שיתוף ציבור, שנערך הערב באמצעות זום, הציגו אנשי מנהל ההנדסה של עיריית ת"א-יפו מסמך מדיניות למקטע החוף שבין המרינה ובריכת גורדון, כולל בתי המלון. תושבים וגם יזמים חיכו בקוצר רוח לאירוע זה שחשף למעשה, בפעם הראשונה, את המדיניות העירונית ביחס לפיתוח האורבני של אחד המקומות המרכזיים בתל אביב - חוד החנית של ממשק השדרות החוצה את לב העיר, "הטבעת הירוקה", עם הים. כמובן שבמוקד התוכנית עומדת כיכר אתרים, שהקידום שלה הוקפא עד לחשיפת מסמך זה. החלופה שהוצגה הערב על ידי העירייה מאשרת למעשה את הגרסה האחרונה של תכנון התחדשות כיכר אתרים, כפי שנחשפה כבר לפני כשנה.
כיכר אתרים, שעוצבה בראשית שנות ה-70 ע"י האדריכל יעקב רכטר, משתרעת על פני כ-27 דונם, וכוללת מבנים וכיכר ציבורית שהוקמו כמבנה רב-תכליתי בין מספר מפלסים, הכוללים מבנה מלון, קומת חניה, תחנת דלק, קומות מסחר ורחבה ציבורית להולכי רגל. גישת הולכי הרגל לרחבת הכיכר העליונה מתאפשרת דרך רמפה משדרות בן-גוריון, שחוסמת את המבט לים מכיוון השדרה. במשך שנים רבות, ולמעשה עד היום, מצבו הפיזי של המתחם ירוד והוא כולל שטחים נטושים ואטומים.
הריסה ובנייה מחדש של המתחם
מהנדס העיר תל אביב יפו הדגיש שמדובר במסמך מדיניות ולא בתוכנית. העקרונות שהוצגו הערב יהוו מסגרת לקידום תוכנית בניין עיר, שתובא לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ומכוחה ניתן יהיה להוציא היתר בנייה: "אין כאן פרוייקט סגור, לעוס, מוסכם, אלא עקרונות שחשובים לנו מאוד. אנחנו שופטים את הדברים דרך הפריזמה הציבורית. היה לנו מאוד חשוב לשים את מכלול הידע שצברנו במשך השנים על השולחן". יש לציין שלפרזנטציה הערב קדמו מפגשים רבים עם תושבים ואנשי מקצוע.
אדריכל אלון מטוס, מצוות מרכז ממנהל ההנדסה של עיריית תל אביב, הציג 3 חלופות. הראשונה מדברת על שימור הכיכר הקיימת תוך שידרוג הגישה לשדרת בן גוריון ולים, החלופה השנייה כוללת הארכת הכביש התת קרקעי שעובר כרגע מתחת לכיכר אתרים עד רחוב גורדון ומעליו יצירת חיבור רגלי של העיר עם הים. שתי החלופות האלה נפסלו על ידי העירייה משיקולים של אפקטיביות, מורכבות הנדסית ומשיקולי עלות.
החלופה שנבחרה דומה עד מאד לגרסה האחרונה של התוכנית, שקודמה על ידי היזמים וכוללת הריסה ובנייה מחדש של מתחם הכיכר, העברת רחוב הרברט סמואל לגובהו הטבעי, בניית מבנה ציבורי בגובה 6.5 קומות בדופן המערבית של שדרות בן גוריון, הקמת כיכר מדורגת ומגוננת לכיוון הים, חניון ציבורי בתת הקרקע, ובניית שני מגדלים בגובה 25 קומות משני צידי הירידה לים בגודל של בין 1,200-1,400 מ"ר. התמהיל יכלול מחצית מהשטח הבנוי לטובת מגורים והשאר למלונאות.
מאבק על מתווה ההתחדשות
מסכת התחדשות הכיכר התחילה לפני כעשר שנים, כשקרן JTLV, בהובלה של עמיר בירם, ויעקב שלום פישר, רכשה באופן שיטתי את הבעלות על רוב שטחי הכיכר במגמה לקדם בה פרוייקט מגורי יוקרה, מסחר ומלונאות. התוכנית המקורית, עליה חתום האדריכל הבריטי הנודע נורמן פוסטר, הציעה הריסה של הכיכר הקיימת, כולל מבנה הדיסקוטק שבמרכזה, החנויות ובית המלון, והקמה של ארבעה מגדלים: שניים בגובה של 26 קומות, אחד בגובה 31 קומות ועוד אחד נוסף בגובה 36 קומות. הפרויקט כלל כ-80 אלף מ"ר שטחי מלונאות ומגורים, 4,000 מ"ר של שטחים ציבוריים, שטחי מסחר ועשרה דונמים של שטחים פתוחים.
בחודש אפריל 2018, בעיקבות מחאה של עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים", החליט בית המשפט המחוזי להחזיר את תוכנית הפרוייקט לדיון בוועדה לשמירה חופית (ולחו"ף). העמותה טענה כי התוכנית שקודמה בכיכר סותרת את תוכנית המתאר תא/5000 ולא הובאה לאישור הולחו"ף.
בחודש יוני 2018 אישרה הולחו"ף תוכנית הכוללת שני מגדלים בני 40 קומות, ולא 3-4 בניינים נמוכים יותר ותמהיל השימושים במגדלים הפך ל-70% מלונאות, 30% מגורים. בין היתר ניקבע שיהיה מרווח רחב בין המגדלים כדי לייצר מבט פתוח מרחוב בן גוריון לים ושרחוב הירקון לא יהיה יותר משוקע אלא יעלה אל פני הקרקע.
בחודש דצמבר 2019 ערכה העירייה כנס שיתוף ציבור, שבו ניתנה לכל הצדדים האפשרות להביע את דעתם על הכיכר ועל האפיון העתידי שלה. אנשי JTLV שרכשו את מרבית שטחי הכיכר הביעו את רצונם לקדם את התוכנית לפי המתווה שתואם מול מנהל ההנדסה. מאידך, מתנגדי התוכנית טענו כי מדובר בפגיעה אנושה בציבור, בקו הרקיע ובגישה לים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
