הדרך למימון הגירעון העמוק שנוצר במשבר הקורונה – העלאת המע"מ

"הארכת דמי אבטלה לשנה"; "סיוע לחברות אשר מחזירות עובדים לעבודה"; "סיוע לעצמאים" ; "הגדלת התקציב של מערכת הבריאות" - כיצד מתכוונת המדינה לממן את הגירעון בתקציב שייווצר כתוצאה ממתן חבילת התמריצים למשק שמסתכמת בעשרות מיליארדי שקלים, שלא לדבר על מימון הגירעון הנגרר משנים קודמות?

תשובה אפשרית לכך היא העלאת המע"מ מ-17% ל-20%. תאמרו: "איך יתכן? איך ניתן בתקופת מצוקה שכזו להעלות את המע"מ?"; "הרי מדובר בפגיעה אנושה בשכבות המוחלשות".

תשלומי מע"מ מהווים את אחד המרכיבים החשובים בתקציב המדינה. בשנת 2019 גבתה המדינה כ-100 מיליארד שקל מתשלומי מע"מ וסכום זה היה קרוב ל-30% מסך הכנסות המדינה.

המע"מ הינו מס פרוגרסיבי ראוי לפיו ככל שמוציא האזרח יותר הוא משלם יותר מס. המע"מ הוא דרך צודקת למסות את בעלי ההון אשר בד"כ נהנים מתשלומי מס נמוכים על הון ולא משלמים מס הכנסה. הדרך למסות את בעלי ההון היא דרך תשלומי המע"מ שגדלים ככל שתגדל ההוצאה שלהם.

גם ההון השחור ממוסה כאשר הוא מתורגם לצריכה וככל שהוא יוצא יותר בעליו משלם יותר מע"מ. רוצה פלוני לקנות רכב ב-500 אלף שקל שיואיל לשלם 100,000 שקל מע"מ.

מס ערך מוסף הינו לפיכך מס פרוגרסיבי צודק והינו גבוה ככל שגבוהה ההוצאה.

ברוב מדינות אירופה שיעור המע"מ הינו כ-20% ובמדינות מסוימות מגיע המע"מ אף ל-24% (יוון) ו-25% (סקנדינביה). צריך לציין עם זאת שבמדינות בהם שיעורי המע"מ גבוהים במיוחד יש מע"מ מוקטן על מזון ומוצרי יסוד מסוימים.

הגדלת המע"מ בישראל ל-20% תכניס למדינה כ-15-20 מיליארד שקל נוספים בשנה, סכום מכובד שיוכל לסייע בצמצום מהיר של הגירעון ולהבטיח רשת בטחון לטווח הארוך. תוספת ה-3% תוכל לייתר קיצוצי רוחב במשרדי הממשלה שלחלקם כבר היום תקציב רזה אשר עלול להיפגע אנושות מקיצוצים שאינם מבחינים בין צרכים, וגם למנוע מהממשלה את הצורך לקושש סכומים קטנים מכל מיני מקורות שהפגיעה בהם מיותרת.

העלאת המע"מ תוכל גם למנוע את הצורך בפתרונות כמיסי ירושה, מיסוי רכוש והון וכיו"ב אשר ניסיונות חקיקה שלהם נכשלו בעבר וככל הנראה לא יצלחו גם עתה. העיתוי הנוכחי כאשר סביבת האינפלציה היא שלילית הינו עיתוי מצוין ובמצב הנוכחי העלאת המע"מ לא צפויה לגרום ללחצים אינפלציוניים משמעותיים.

ולגבי משפחות נזקקות - אין לזלזל בתוספת של כ-150 שקל לחודש שתיפול על משפחה נזקקת לאחר ההעלאה המוצעת. עם זאת, ניתן לפצות כ-250 אלף משפחות נזקקות בסכום זה, בצורת תשלומי העברה או מס הכנסה שלילי. סך ההוצאה שתידרש למדינה לפיצוי כזה, תסתכם בכ-500 מיליון שקל בשנה בלבד - סכום זעום בהשוואה לתוספת ההכנסה הצפויה מהעלאת המע"מ.

לאור המשבר הכלכלי והחברתי העמוק בו נתון המשק לא יהיה אפשר מבחינה ציבורית להוביל כרגע מהלך זה. עם זאת בסופו של דבר לא יהיה כנראה מנוס מלהעלות בשנה הבאה את המע"מ על מנת לממן חלק מהגירעון בתקציב וזו תהיה הזדמנות לשקול האם ליישר קו עם מדינות אירופה. 

הכותב הוא מרצה בתחום תורת ההשקעות ויועץ פיננסי