הגיע הזמן לתוכנית לאומית לדאטה סנטרים

רבים מאיתנו אינם יודעים כי חלק מכריע מכלכלת ישראל טמון במספר מצומצם של "דאטה סנטרים" (חוות שרתים) המאחסנים ומעבדים את הנתונים של אלפי ארגונים, כמו בנקים, חברות ביטוח, רשתות קמעונאיות, מפעלי תעשייה, מוסדות בריאות, חברות ביטחוניות ועוד. במרחב הגלוי, בנק או רשת קמעונאית כוללים עובדים, משרדים וסניפים, אך במהות החבויה מהעין, ארגון כלכלי "חי" ופועל במקום שהנתונים שלו חיים. והנתונים אכן חיים ורוחשים במספר דאטה סנטרים תת-קרקעיים במרכז הארץ, שמניעים את הכלכלה הישראלית.

פריחת הדאטה סנטרים שהוקמו בישראל ביוזמה ובמימון פרטיים, היא הישג לאומי. מרכזי הנתונים משקפים מעבר מאסיבי של המשק לעידן הדיגיטלי, והם הפכו למנוע של הטרנספורמציה הדיגיטלית החיונית לעתיד החברות ולכושר התחרות שלהן. ככל שגובר קצב גידול הנתונים, כך מתעצמת החשיבות הקריטית של הדאטה סנטרים כתשתית כלכלית.

המקום המרכזי של הדאטה סנטרים במשק מחייב התייחסות לאומית, בדומה להתייחסות המוקדשת לכל תשתית קריטית אחרת. זאת, על אף שמדובר במתקנים בבעלות פרטית המשרתים חברות פרטיות, אך גם ארגונים ציבוריים וממשלתיים. הבעיה היא, שדאטה סנטרים - בדומה למתקני חשמל, מים, גז ותשתיות אחרות - מאוימים כיום על-ידי מגוון של איומים חמורים, ובראשם מתקפות סייבר מתוחכמות, חלקן ביוזמת ארגוני טרור ומדינות. ישראל כבר נמצאת דה-פקטו במלחמה נגד איראן, שעלולה להתלקח למלחמה רחבת היקף בהשתתפות החיזבאללה והחמאס.

מגפת הקורונה הוכיחה עד כמה שברירית המציאות הבינלאומית, באילו קלות ומהירות גולשות מדינות לשיתוק כלכלי. בימים של משבר, התשתיות הן עוגן של ביטחון ובסיס חיוני לשיקום; ונראה שהקורונה לא תהיה המשבר העולמי האחרון. לדוגמה, משבר האקלים יחריף דרמטית בשנים הקרובות, והוא ישפיע ישירות על מעבר לאנרגיה חלופית, לרבות בדאטה סנטרים.

הדאטה סנטרים הישראליים נבנו בסטנדרטים הבינלאומיים הגבוהים והמחמירים ביותר, מבחינות טכנולוגית ובטיחות, אך הממשלה לא התייחסה אליהם כתשתית לאומית שמחייבת תכנון, רגולציה, התייחסות לפוטנציאל הכלכלי שלהם ולסוגיות של ביטחון לאומי. בניגוד לישראל, גיבשו מדינות מתקדמות אחרות, ויישמו, תוכנית לאומית לדאטה סנטרים. אפילו אירלנד הקטנה, שהפכה למרכז גלובלי של חדשנות, גיבשה תוכנית לאומית לדאטה סנטרים, מתייחסת אליהם כתשתית לאומית, ומתמודדת עם סוגיות מורכבות של השקעות, משיכת חברות רב-לאומיות, צמיחה כלכלית, תעסוקה, אנרגיה ועוד.

תוכנית זו השתלבה במלואה בתוכנית לפיתוח סקטור ההיי-טק Project Ireland 2040, והפכה למרכיב מרכזי בה. האסטרטגיה מזהה בבירור את התרומה של הדאטה סנטרים לתעסוקה, לתל"ג, למשיכת השקעות של חברות רב-לאומיות לאירלנד, וחותרת להגדיל בדרך מתוכננת את משקלם בכלכלה.

ישראל צריכה לאמץ גישה חדשה בנוגע לדאטה סנטרים, ולהתייחס אליהם כתשתית לאומית לכל דבר. היא תוכל ללמוד מתפיסות שהתגבשו במדינות אחרות בתחום זה, וליישם אותן בארץ, עם השינויים הנדרשים. על הממשלה להקים צוות בין-משרדי, שיכלול בכירים ממשרדי הדיגיטל הלאומי, המדע הטכנולוגיה, האוצר, האנרגיה, משרדים נוספים ונציגים מהחברות הפועלות היום בתחום, כדי לגבש רגולציה ואסטרטגיה לאומית.

תפקידי הממונה על הדאטה סנטרים יכללו בין היתר: הבנת התרומה הכלכלית, הפוטנציאל והמלצות על כיווני התפתחות; הגדרות מדויקות של המורשים להקים דאטה סנטרים; הפיזור הגיאוגרפי האופטימלי תוך התייחסות לסוגיות ביטחון ותעסוקה, שילוב אנרגיה חלופית, בדיקת סוגיות סייבר, השתלבות במדיניות של "מטה הסייבר הלאומי" ועוד.

אין מדובר בהשקעות מדינה בדאטה סנטרים שבבעלות פרטית, אלא באינטגרציה חכמה יותר שתאיץ את הצמיחה הכלכלית של המשק, ותבטיח הגנה טובה יותר על תשתית שהיא אחת מהחיוניות במדינה. 

משה לסמן הוא מנכ"ל ומייסד גלובל דאטה סנטר