הזדמנות חינוכית בצל הקורונה: תוכנית להפעלה גמישה של מערכת החינוך

בעוד פחות משבועיים תתרגש עלינו שנת לימודים השונה בתכלית מכל קודמותיה. לפי תכנון משרד החינוך הילדים מכיתה ה' ומעלה ילמדו בקפסולות של 18 ילדים, אבל רק יומיים בשבוע. שלושה ימים בשבוע הם אמורים ללמוד מהבית. בינתיים, משרד הבריאות אישר למשרד לקיים כיתות רגילות לגיל הרך ולכיתות א-ד. זאת התוכנית, אך לצוותי ההוראה ולהורים עדיין לא ברור כיצד היא תעבוד בפועל.

מהר מאוד יגלו ההורים כי ילדים בכל הגילאים ובוודאי בכיתות הנמוכות מתקשים ללמוד מרחוק בצורה אפקטיבית אפילו בחלק מהימים. על כן, שעות ההוראה יצטמצמו באופן משמעותי: אי אפשר ללמד יותר מארבע שעות ביום באמצעות מחשבים, אולי חמש שעות בכיתות העליונות. מישהו יצטרך להחליט מה מלמדים ועל מה מוותרים, וגם זה בהנחה שהקורונה לא תתפרץ מחדש ותגזור על כל המערכת להיסגר מחדש. יותר סביר שהיא תתפרץ בחלק מהיישובים ותיצור מצב בו חלק מילדי ישראל לומדים, חלק מההורים עובדים, וחלק מהילדים תקועים בבית עם ההורים ובלי לימודים.

הפתרון המתבקש הוא הענקת מקסימום גמישות לרשויות מקומיות, למורים ולמנהלים להתאים את ההוראה לנסיבות הספציפיות של הרשות, בית הספר והאוכלוסייה. רק כך נוכל להפיק משנת הלימודים הבאה את המירב. בתוכנית אותה פרסמנו במסגרת "הקואליציה לאוטונומיה בחינוך" הכוללת ארגוני חינוך, מנהלים, הורים ומומחים מכל רחבי הארץ, מפורטים מספר עקרונות ליישום מיידי:

1. גמישות פדגוגית: צוותי ההוראה ישוחררו מהנחיה נוקשה של שיטות ההוראה ויוכלו ללמד בדרכים המתאימות להם ולאוכלוסייה בבית ספרם. הם יחליטו, יחד עם ההורים, איזה מקצועות לתעדף ועל אלה חייבים לוותר השנה. יצירת חופש חינוכי יאפשר למקסם התועלת מזמן הוראה מוגבל ויקר.

2. גמישות תקציבית: משרד החינוך מתקצב המון "שעות לימוד" למכסה קבועה של שעות שבועיות שממילא לא ינוצלו השנה, ומעבר לכך מיליארדים רבים בצורת "שעות תוספתיות" - תכניות מיוחדות שגם הן לא ינוצלו. המפתח טמון בהמרת משאבים אלה לשקלים. גמישות תקציבית תאפשר למנהלים לתעדף את השימוש בשעות הוראה פרונטליות ורחוקות, לגייס צוות הוראה תוספתי ואיכותי, וגמישות לרשויות לקיים לימודים, כשאפשר, במקומות לא שגרתיים ובהסדרים לא-שגרתיים. אפשר גם לעזור להורים המבקשים ללמד ילדיהם בחינוך הביתי להרכיב קפסולות רב-גילאיות ולחלק את ההוראה ביניהם.

3. גמישות בכוח אדם: החלוקה לקפסולות יוצרת צורך בכוח אדם נוסף למערכת החינוך. מאיפה תבוא תוספת כוח האדם? למשרד החינוך אין תשובות, אבל מנהלי בתי ספר ומחלקות חינוך בשטח יכולים לפתור את הבעיה אם יתנו להם את המושכות. אפשר לגייס סטודנטים באוניברסיטאות ובוגרי מסלולים אקדמאים אחרים. דרושה רק גמישות כדי לבחור את הטובים ולשלם להם שכר שימשוך אותם לתפקיד.

4. גמישות בלוח הלימודים: מיד לאחר הסגר המוחלט בגל הראשון של הקורונה, יצאו התלמידים שזה עתה שבו משהות ממושכת בבתים לחופשת ל"ג בעומר. אנו מציעים שבשנת הלימודים הבאה משרד החינוך לא יפרסם לוח חופשות. מנהלים, מורים והורים יקבעו את לוח השנה הלימודי כך שיותאם לצרכיהם בהתאם לעקרונות מנחים ממשרד החינוך ומבלי לפגוע בשכר המורים. שאלות של לימוד בימי שישי, התאמת ימי החופש ושעות הלימודים יהיו נתונות להכרעת השטח על פי צרכי התלמידים והצוותים בבתי הספר.

באמצעות גמישות וביזור סמכויות לגורמי החינוך בשטח אפשר לפתור בעיות אקוטיות שנראות כעת כנטולות פתרון ברמה המערכתית, ואף לשפר את איכות ההוראה לעומת רמתה הדלה למדי בשנים קודמות. ובאותה הזדמנות, אין סיבה שלא למסד מודל זה גם לימים שלאחר הקורונה. 

הכותב הוא ראש המחלקה למחקרי מדיניות ב"פורום קהלת" וחבר ב"קואליציה לאוטונומיה בחינוך"