הקורונה לא ריחמה על חברות כרטיסי האשראי: ספגו ירידה של כמעט מחצית מהרווח הנקי הרבעוני

2020 הולכת להיות שנה מאתגרת ובעייתית עבור מרבית ענפי הפעילות במשק, ובכללם הגופים נותני האשראי. משבר הקורונה, שפרץ במלוא עוזו במהלך מרץ, שינה סדרי עולם גם עבור חברות כרטיסי האשראי, שחוות תנועת מלקחיים הפוגעת בהן משני כיוונים: קיטון בהכנסות וגידול בהוצאות.

מציאות זו הובילה את חברות כרטיסי האשראי לירידה מצרפית חדה של 45% ברווח הנקי הרבעוני, בנטרול הוצאות והכנסות חד-פעמיות ושאינן נוגעות לפעילות הליבה השוטפת.

מזווית ההכנסות, מדובר בירידה במקור ההכנסות המרכזי של ישראכרט , שבניהול רון וקסלר, של כאל, שבניהול לוי הלוי, ושל מקס, שבניהול רון פאינרו - ההכנסות מעסקאות בכרטיסי אשראי, שנפגעו במידה ניכרת בשל הירידה החדה בפעילות במשק ובטיסות לחו"ל. מזווית ההוצאות, מדובר בגידול אדיר בהוצאות של בגין הפסדי אשראי - הפסדים שכבר קרו ושויכו ללווה ספציפי, ובעיקר ככרית ביטחון להפסדי אשראי, שברור כי יקרו בעתיד הקרוב.

 הקורונה חתכה את מקורות ההכנסה של חברות כרטיסי האשראי

המציאות המאתגרת הזו גם גרמה לחברות כרטיסי האשראי "לשים רגל על הברקס" בכל מה שנוגע למתן אשראי, כשבסוף יוני 2020 הן מחזיקות בתיק אשראי ביתרה שקטנה ב-4% ביחס לסוף הרבעון הראשון השנה. כלומר, לא רק שלא היה גידול בתיק האשראי של חברות כרטיסי האשראי בשקלול החודשים אפריל, מאי ויוני, אלא שממש היה קיטון בהיצע האשראי. מציאות זו משתלבת היטב באמירות שנשמעו באחרונה, ולפיהן הגופים החוץ-בנקאיים, בהכללה, עצרו בחדות את פעילותם ואת היצע האשראי מצדם, ורק הבנקים המשיכו לתת אשראי חדש.

בכל אופן, ההשפעה של תנועת המלקחיים כאמור פוגשת את חברות כרטיסי האשראי בנקודת זמן שבה הן דווקא היו אמורות לשנס מותניים כמתחרות של המערכת הבנקאית כנותנות אשראי, לפתוח מבערים וגם ליהנות ממעמדן הייחודי עדיין בעולם התשלומים המתפתח בישראל. זאת, בשנים שבהן חברות הביג-טק הבינלאומיות טרם הצטרפו למשק המקומי באופן שעשוי לשנות סדרי עולם גם בתחום זה.

התיזמון נכון בעיקר לשתיים שהפכו לעצמאיות לא מזמן: ישראכרט, שנפרדה השנה באופן סופי מבנק הפועלים (הליך שאותו התחילה באפריל 2019 עם הנפקתה בבורסה), ומקס (שבעבר נקראה "לאומי קארד" ושאשתקד עברה לשליטת קרן ורבורג פינקוס). לצדן יש את כאל, שנמצאת בבעלות הבנקים דיסקונט והבינלאומי, שלא נשארת מאחור בכל מה שנוגע לשאיפות התחרותיות החדשות שמציגות חברות כרטיסי האשראי העצמאיות.

הנה כמה מהמספרים שממחישים את מה שקרה עד כה השנה לחברות כרטיסי האשראי.

13% מינוס. זהו שיעור הירידה במחזור הכספי של העסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי האשראי של חברות כרטיסי האשראי המקומיות ברבעון השני השנה. הרבעון השני התאפיין בסגר חריג וארוך, שהותיר ישראלים רבים בבתים תוך בלימת הכלכלה, וזה בא לידי ביטוי באובדן של 11.9 מיליארד שקל במחזור הרבעוני של החברות לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

לולא המשבר החריף, היתה השורה הזו מציגה גידול, כך שריאלית הפגיעה "האמיתית" של הקורונה בעסקאות בכרטיסי אשראי היתה בשיעור גבוה בהרבה מהאמור. למשל, בהנחת צמיחה של 4% ביחס לרבעון השני אשתקד, מדובר בקיטון של עוד 3.6 מיליארד שקל ש"נעלמו" ממחזור העסקאות בכרטיסי אשראי במשק (ובסך הכל, 15.5 מיליארד שקל). הקיטון הכי חד ברבעון היה בכרטיסיה של מקס, בעוד שכרטיסי כאל רשמו את הירידה הכי מתונה במחזור העסקאות ברבעון השני (ביחס לרבעון המקביל).

אגב, מחזור העסקאות ברבעון הראשון היה גבוה יותר מזה של הרבעון השני, הודות לינואר-פברואר "השגרתיים", שהראו גידול בהמשך למגמה מהשנים שקדמו. כך, בסיכומו של הרבעון השני מחזור העסקאות בכרטיסי האשראי הסתכם בכ-76.8 מיליארד שקל "בלבד". במחצית הראשונה של השנה נרשם מחזור עסקאות של 163.5 מיליארד שקל - קיטון של כ-6% ביחס למחצית הראשונה ב-2019.

היבט נוסף להשלכות משבר הקורונה על שוק כרטיסי האשראי ניכר מכך שברבעון השני השנה חלה ירידה של 2% במספר כרטיסי האשראי הפעילים. למעשה, בסוף יוני היו 180 אלף כרטיסים פעילים פחות מ-9.15 מיליון כרטיסים שהיו בסוף הרבעון הראשון השנה. השינוי קרה בשל הקיטון ברכישות שהוביל לירידה בצורך בשימוש בכרטיס הנוסף שבארנק.

למחזור העסקאות חשיבות משקית, אבל, מבחינת חברות כרטיסי האשראי מדובר במציאות שמשפיעה במישרין ולרעה על השורה העליונה של ההכנסות.

171 מיליון שקל. זהו היקף הקיטון בהכנסות המצרפיות של חברות כרטיסי האשראי ברבעון השני. מדובר בשיעור קיטון דומה לזה שנרשם במחזור העסקאות באמצעות כרטיסי האשראי, כאשר ישראכרט הציגה את שיעור הקיצוץ הכי מצומצם, ואילו מקס רשמה את שיעור הקיטון הכי חד.

הקיטון נרשם בגלל ירידה של 12% בהכנסות מעסקאות בכרטיסי האשראי, שהצטמקו בכל שלוש החברות, כשמנגד חלה עלייה של 15% בכנסות של שלוש החברות מריבית, בגין האשראי שהן מעמידות לציבור.

אגב, הירידה בהכנסות לא הורגשה ממש ברבעון הראשון, בגלל ינואר ופברואר ותחילת מרץ "השגרתיים". כך, ההכנסות ברבעון השני של 2020 מציגות ירידה חדה גם ביחס להכנסות שנרשמו ברבעון הראשון, בשיעור של 10%. במחצית הראשונה כולה רשמו שלוש החברות הכנסות מצרפיות בהיקף של כמעט 2.5 מיליארד שקל לעומת כ-2.65 מיליארד שקל שנרשמו כהכנסות במחצית הראשונה ב-2019.

הירידה בהכנסות היא לא רק תולדה של משבר הקורונה, אלא גם תוצאה להפחתה נוספת שחלה בתחילת השנה בעמלה הצולבת. אחרי שבתחילת 2019 ירדה העמלה הצולבת מ-0.7% ל-0.6%, הרי שבתחילת 2020 היא הופחתה לשלב הבא של 0.575%. צעד זה הוביל לירידה בהכנסות מעמלת מנפיק וכן השפיע על הכנסות מבתי עסק.

17.3 מיליארד שקל. זהו היקף תיק האשראי ששלוש חברות כרטיסי האשראי העמידו לציבור, נכון לסוף הרבעון השני. 86% מהסכום נזקפים לאשראי ללקוחות פרטיים, והיתרה לבתי עסק. מדובר במנוע צמיחה משמעותי עבור שלוש החברות, שמשקיעות משאבים רבים לצמוח בו.

אלא שב-2020 חל שינוי בתוכניות. היקף תיק האשראי של חברות כרטיסי האשראי הצטמק בכ-4% ברבעון השני, לעומת סך של כ-18.05 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון, שהציג המשך גידול בשורה זו, ביחס לסוף 2019. זה אומר שכל שלוש החברות שמו רגל על דוושת הברקס בפעילות מתן האשראי החדש. מי יותר (מקס, עם קיטון של 6% ביתרת תיק האשראי), ומי פחות (ישראכרט, עם קיטון של 2%).

הירידה בהיצע האשראי שהעמידו חברות כרטיסי האשראי, נרשמה גם באשראי לפרטיים וגם באשראי לבתי עסק, כשיתרת האשראי לבתי העסק הצטמקה ב-6% תוך רבעון.

שינוי זה נראה זמני בלבד. הוא קרה בשל התגברות האי-ודאות ביחס למצב המשק והלווים בעקבות משבר הקורונה. עם זאת, סביר להניח כי יימשך עוד זמן מה (ודאי בנטרול אשראי שהועמד בערבות המדינה). ואולם, לצד זאת יש עוד שינוי קבוע יותר בהתנהגות חברות כרטיסי האשראי כנותנות אשראי - ירידה עקבית במתן אשראי בשעבוד כלי רכב. האשראי הזה מתאפיין בסיכון נמוך יותר, ולכן גם בריבית נמוכה יותר - דבר שמניב לחברות הכנסה פחותה יחסית.

כך, בסוף הרבעון השני ב-2019 "האשראי לרכבים" הסתכם בכ-1.7 מיליארד שקל, ואילו בסוף הרבעון השני השנה הוא היה קטן בכ-22%. הירידה בשיעור האשראי הזה מסך האשראי שמעמידות חברות כרטיסי האשראי קרה בשלוש החברות, אבל הוא רלוונטי בעיקר למקס, שהיתה הכי פעילה בו (והיא עדיין הכי גדולה באשראי מסוג זה), ושירדה בתוך שנה מיתרת תיק של כמיליארד שקל לסל של פחות מ-720 מיליון שקל כיום.

142%. זהו שיעור הגידול החד בהוצאות בגין הפסדי אשראי שרשמו שלוש החברות כנגד האשראי שכבר העמידו ללקוחותיה, ביחס למחצית הראשונה של 2019. בשקלים מדובר בהוצאות בהיקף ניכר של 182 מיליון שקל שנרשמו ברבעון השני (לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל), ועוד 277 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה.

בדומה למה שקורה עם נותני אשראי אחרים במשק, ובראשם הבנקים, הגידול בהוצאות קרה במה שנקרא "הוצאות קבוצתיות", שנעשות כהכנה להרעה כללית במצב הלווים בכללותם, אך שעדיין לא אירעה במלוא עוצמתה. חברות כרטיסי האשראי מיישרות בכך קו עם הבנקים ועם הפיקוח על הבנקים, שצופים כי הרע מכל במשבר הקורונה עוד לפנינו ושיהיו לויים רבים - פרטיים, בתי עסק וחברות - שלא יעמדו בו. ההוצאות המאמירות האלה, יחד עם הקיטון בהכנסות, הובילו לקיצוץ אדיר בשורה התחתונה של חברות כרטיסי האשראי.

45% מינוס. זהו שיעור השינוי, הקיטון, ברווח הנקי המצרפי של שלוש חברות כרטיסי האשראי ברבעון השני השנה, שהסתכם ב-98 מיליון שקל. הקיטון הכי מתון נרשם בישראכרט, בעוד שבמקס הרווח הצטמק בשיעור הכי חד.

בשקלול ההפסד של כאל ברבעון הראשון, האיזון שהיה במקס והרווח הנמוך שרשמה ישראכרט, מציגות שלוש החברות קיצוץ של 68% ברווח הנקי למחצית השנה, שהסתכם ב-101 מיליון שקל. זאת, בנטרול הוצאות חד-פעמיות שישראכרט ומקס שילמו לעובדים במחצית הראשונה אשתקד בגין מענקי היפרדות מהבנקים, ובניכוי רווח חד-פעמי של 47 מיליון שקל שרשמה מקס ברבעון הראשון השנה, הודות לסגירה של ספיחי ההיפרדות מהמועדון של שופרסל.