חובה להשאיר את ניהול משק המים בידיים מקצועיות

בימים אלה מקדם השר למשאבי המים, זאב אלקין, שינוי ברשות המים, שבמסגרתו ייפגעו סמכויותיה ומעמדה העצמאי של הרשות, כך שהיא תהפוך מגוף מקצועי מתכנן, מנהל ומאסדר לגוף מייעץ בלבד. השינוי יגרום לביטול ההישגים והיתרונות שהושגו ברפורמה הקודמת, שבה הוקמה רשות המים.

לפי ההצעה שתקודם כחוק ממשלתי, סמכויות שרוכזו במאמצים רבים בידי הרשות למים ולביוב, והביאו לניהול מקצועי בר-קיימא ונטול שיקולים פוליטיים של משק המים, יחזרו וישלטו בידי הדרג הפוליטי.

כך, נושאים מקצועיים שהם פרי עבודה מאומצת של כלל חטיבות המקצוע ברשות המים, כמו תוכנית-האב ארוכת הטווח למשק המים, תוכנית פיתוח רב-שנתית ופיתוח מפעלי ההתפלה וייצור המים הנוספים, ייקבעו על ידי השר. שינוי כזה יחזיר את משק המים שנים לאחור, לתקופת המשברים והמחסור במים, דבר שיפגע באספקה ובשירותים הניתנים לציבור.

סכנה ליכולת של ישראל לספק מים

בשנת 2006 אישרה הממשלה את הפיכת נציבות המים ל"רשות המים והביוב" הממשלתית, כך שתהיה רשות מקצועית עצמאית וחזקה, שתרכז את הניהול המקצועי של משק המים הכולל תכנון ורגולציה. הקמת רשות המים נבעה ממשברי מים קשים עוד משנות ה-80, שבהן הגיעה מדינת ישראל לסיכון יכולת אספקת המים, אפילו לצרכים בסיסיים.

המשברים נחקרו על ידי מבקרי המדינה לדורותיהם וועדות חקירה פרלמנטריות וממלכתיות. מסקנת כל דוחות הביקורת הייתה, שיש להקים רשות חזקה ומקצועית שתקלוט את כל גופי האסדרה במשק המים, ותרכז את כל הסמכויות הניהוליות שלו במנותק מהדרג הפוליטי.

בבסיס הקמת רשות המים עמדו ארבע מטרות: ריכוז כל גופי הרגולציה לעבודה מתואמת תחת קורת גג מקצועית אחת; העברת הסמכויות הניהוליות דוגמת תעריפי המים מהשרים השונים לרשות המים, ובראשה מועצת הרשות ומנכ"ל הרשות. הוגדר קו ברור בין הניהול המקצועי של משק המים לבין המדיניות שנשארה בידי הדרג הפוליטי, כמו גודל החקלאות, פרק המים בהסכמי השלום, החזרת מים לטבע ועוד, כל הנושאים שבאים לקדם אינטרסים לאומיים וקשורים במים.

מטרה שלישית הייתה הקמת "מועצת רשות המים" הכוללת את מרב בעלי העניין במשק המים, לרבות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים נציגי ציבור, והשתתפותם בתהליך קבלת ההחלטות. המטרה הרביעית הייתה לבסס את תעריפי המים על עלויות ייצורם האמיתיות, הולכתם ואספקת שירותי מים וביוב במדינה, כדי להשיג בכך את הקיימות בפיתוח משק המים, ללא צורך בסיוע מתקציב המדינה.

כך, קיימת ופועלת כבר כ-14 שנה רשות חזקה ומתפקדת, ששינתה את משק המים, והעמידה אותו על עקרונות ניהול בני-קיימא. והראיה לכך היא, שלאחר חמש שנות בצורת חריפה שפקדו את ישראל, לא הורגש מחסור באספקת המים ולא הייתה כמעט פגיעה באמינות האספקה. מערכות המים מפותחות בהתאם לצרכים ובהתאם למדיניות הממשלה.

שיבוש ניהול ופיתוח משק הבית

ביצוע הצעת הממשלה הנוכחית לגבי הסמכויות שיעברו מרשות המים ל"משרד למשאבי מים", יביא לפגיעה חמורה בניהול משק המים, ולהרס מה שמשק המים השיג ב-20 השנה האחרונות. כל הנושאים - תוכנית-האב, תוכניות הפיתוח וההתפלה שיישללו לפי ההצעה מרשות המים ויעברו למשרד החדש שהוקם - הם תוצאת עבודה מאומצת של כל חטיבות רשות המים. ניתוקם מהגוף המקצועי יביא לתוהו ולשיבוש ניהול ופיתוח משק המים.

פעילות משק המים בשעת חירום, שתועבר על פי הצעת השר למשרד החדש, אינה מנותקת מהפעילות בשעת רגיעה. כלל בסיסי בניהול הוא, שמי שעוסק בנושא בשעת רגיעה חייב להיות המנהל בשעת חירום. ניהול משבר מים הוא רצף של הגברת מוכנות בשעת רגיעה, וניהול בזמני חירום. כדי להיות מעודכן בהחלטות במשק המים, יש דרכים רבות מלבד להעביר סמכויות ולהרוס מערכת מתפקדת.

חבל לסכן את אשר נבנה והושג במאמצים רבים. על השר למשאבי המים לשאוף לרשות חזקה שתוריד את נושא המים מסדר היום - כפי שאכן קרה בשנים האחרונות. לא מאוחר מדי. 

הכותב כיהן בעבר כנציב המים. הוא מספק שירותי בקרת פרויקטים עבור אגף ביוב והשבה ברשות המים