הפורשה טייקן היא התשובה של תעשיית הרכב הגרמנית לטסלה

נפתח במסר אישי לקורא אלון מאסק. קודם כל - ברכות. הוכחת לכל הספקנים וקטני האמונה בעולם העסקים שאפשר להפסיד במצטבר שישה מיליארד דולר, להסתכסך עם הרשות לניירות ערך, להרגיז את המשקיעים, לקבל את המקום האחרון בסקר ג'יי.די פאואר ועדיין להפוך לאחד האנשים העשירים בעולם - עוד לפני האקזיט.

ועכשיו, כשאתה כבר לא צריך לישון על רצפת מפעל הייצור כדי להבטיח שהלקוחות יקבלו מכוניות תקינות (או יקבלו מכוניות בכלל), את יכול לרכוש לעצמך כל מכונית חשמלית יוקרתית שתרצה. אז תרשו לנו להמליץ לך על פורשה טייקן.

נכון שזה לא מנומס להיראות במכונית של המתחרים ואולי גם עלול לשדר מסר שגוי למשקיעים, אבל אנחנו מבטיחים לך שתיהנה מכל רגע. על הדרך תיחשף למכונית יוקרה חשמלית מתוצרת גרמניה, שלא מתפשרת על איכות ייצור והתנהגות כביש ואינה זקוקה לגימיקים כמו מסך טאבלט ענק או שיגור בטיל לחלל.

ספק אם הטייקן הייתה באה לאוויר העולם אלמלא אלון מאסק. ה"באזז" העצום שיצרה סביבה טסלה S בעשור הקודם והצלחת המכירות המרשימה בקרב עשירי ארה"ב העניקו לפורשה מוטיבציה לרתום משאבי הנדסת רכב מעוררי השתאות כדי לייצר תצוגת תכלית בנוסח "גם אנחנו יודעים לעשות חשמלי".

מי שיחפש רמזים לטסלה ימצא אותם גם בעיצוב עם מראה "GT" אווירודינמי וספורטיבי, אבל שקט ותכליתי יחסית. לטייקן יש פרופורציות נמוכות-רחבות נוסח הפנאמרה, אבל לא קיצוניות מדי, שזורמת בקו חלקלק מהפגוש הקדמי ועד לקצה הזנב "המהיר". מכיוון שאי אפשר בלי כמה גימיקים עתידניים, צוידה המכונית בפנסי הייטק זעירים בחזית, חישוקי ענק "חלולים" ומרשימים, ידיות פתיחה חשמליות שקופצות החוצה אוטומטית וכונסי אוויר גדולים מסביב לפנסים בצידי הגלגלים הקדמיים.

למרות כל אלה, שימו את הטייקן ליד ב.מ.וו I8, שגם היא נולדה בתור "תצוגת תכלית סביבתית", ותגלו שמעצבי פורשה הפגינו איפוק מרשים. כצפוי, ברחוב הישראלי היא יוצרת סנסציה אם לשפוט על פי כמות הבקשות בנוסח "שים גז, שנשמע את המנוע" שקיבלנו בעת עמידה ברמזור. אבל נראה שרוב הצופים מחמיצים את הפואנטה.

תא הנוסעים הוא כל מה שניתן לצפות מפורשה עתידנית: שילוב של אלמנטים מסורתיים עם טכנולוגיה עילית ואיכות ייצור מרהיבה. אמנם לוח המחוונים הדיגיטלי הרחב והקעור מזכיר קצת יותר מדי משחקי וידאו וכך גם מתג העברת ההילוכים הזעיר שלצד ההגה. כצפוי יש גם שלל מסכי מגע עם כמות תפריטים שיכולה להעסיק אתכם בפקקים ארוכים. אבל התחושה הכללית היא של ישיבה במכונית ספורט עם מושבים חובקים, תנוחת ישיבה נמוכה, הגה קטן ומתגי שליטה מלוטשים שנמצאים כולם בטווח הנפת אצבע. הכל עטוף בעור ועץ ברמה עילית ומבודד טוטאלית מהנעשה בחוץ.

רכב ההדגמה שלנו גם צויד בלא מעט מהאופציות שפורשה מציעה ללקוחותיה במחירים שיכולים לגרום לאנשים "רגילים" לפרוץ בצחוק או בבכי. כמו, למשל, מערכת קול אופציונלית, שעולה קצת יותר מ-60 אלף שקל. במחיר הזה היינו מצפים לקבל, לכל הפחות, גם חדשות פחות מדכאות ברדיו ופלייליסט יותר איכותי.

למרות התכלית הספורטיבית מהנדסי פורשה לא ויתרו על שימושיות. מרחב הראש מלפנים נדיב דיו עבור מבוגרים גבוהים, סף הכניסה נמוך אבל לא בצורה שדורשת גמישות של נערת גומי (כמו בב.מ.וו I8) ושתי דלתות רחבות מוליכות לספסל אחורי שיכול לאכלס שני מבוגרים בגובה ממוצע עם מרחב רגליים וכתפיים מכובד.

יש אופציה למושב אמצעי שלישי אבל הוא מתאים בעיקר לילדים. למרות הזנב הנמוך יש גם תא מטען שימושי, שאמנם אינו ענק כמו בטסלה S, אבל עדיין הולם מטען משפחתי.

 פורשה טאייקן 4S

כמו סימולטור של רכב מרוצים

כמקובל ברכבי יוקרה חשמליים, כל לקוח יכול "לתפור" לעצמו בטייקן חבילת ביצועים/טווח על פי העדפתו ועומק כיסו. נטולי התקציב והעכבות יכולים להזמין את הטייקן גם בגרסה עם כ-740 כ"ס שמאיצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-2.8 שניות אבל האמת היא שזה באמת די מיותר. גם גרסת "הבסיס", טייקן 4S, שבה נסענו, עם 530 כ"ס "בלבד" ותאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-4 שניות, מספקת יותר פרצי אדרנלין ומהירות ממה שרוב הנהגים והסובבים אותם יכולים להכיל על כביש ציבורי.

עם שני מנועים שמניעים ישירות את ארבעת הגלגלים ומומנט מפלצתי, שזמין כבר מעמידה, כל לחיצה בריאה על דוושת התאוצה, כמעט בכל מהירות, מותחת את שרירי הצוואר, זורקת את הראש אחורה וגורמת לסביבה להפוך לכתם מטושטש. העובדה שהתאוצות הללו לא מלוות בשאגת צילינדרים, שסתומים ומפלטים אלא רק בשריקה מרוחקת, מעצימה את ההרגשה הבלתי-מציאותית.

התנהגות הכביש קצת מזכירה את הסימולטורים, שבהם משתמשות קבוצות מרוצים כדי להכשיר נהגי פורומולה 1. ההגה חד, מהיר ומגיב ברמה, שיכולה לגרום קנאה לנהגי פורשה פנאמרה. מרכז הכובד האולטרה-נמוך מעניק למכונית הרגשה של מכונית מסלול והיא נכנסת לפניות הדוקות ויוצאת מהן במהירויות לא שפויות ללא שמץ של אובדן אחיזה או נטיית גוף.

המחיר: 900 אלף ש', לפני תוספות

רכב המבחן שלנו צויד באופציות של היגוי אחורי וחישוקי 21 אינץ' עם צמיגים ספורט קיצוניים, שמקצינות את היכולת הדינמית של המכונית בפניות (ומוסיפות מעל 100 אלף שקל למחיר). אבל אפשר להניח שגם ללא התוספות הללו היא עדיין מכונית נהיגה מלוטשת. באופן מפתיע גם נוחות הנסיעה מצוינת ומאפשרת נסיעות ארוכות מבלי לאתגר את חוליות הגב תודות למתלי אוויר מכוילים כהלכה.

אופציה (יקרה מאוד) שבהחלט היינו ממליצים עליה לבעלי התקציב היא סוללה מוגדלת. הסוללה התקנית מציגה טווח מוצהר של כ-410 ק"מ בין טעינות בתקן WLTP המחמיר. בפועל אפשר להשיג כ-350 קילומטר בנהיגת קיץ ממוזגת ומתונה ומכיוון שהמילה "מתונה" לא נמצאת בלקסיקון של פורשה, אפשר לצפות לביקורים בעמדות הטעינה בתדירות של אחת לכ-300 ק"מ בממוצע. הסוללה הגדולה מוסיפה עוד כ-30% לטווח.

בשורה התחתונה הטייקן היא מכונית שטסלה הייתה שמחה להסתיר מבעלי המניות שלה. זו מכונית יוקרה מרגשת ופורצת דרך שבנויה היטב ומהונדסת ברמה מעוררת השתאות. היא תענה על כל הדרישות של טהרני מכוניות הספורט-טורינג-וקרה בעולם פלוס ידידותיות לסביבה שמוצעת בה כבונוס ולא כמהות. היא עולה אמנם כ-900 אלף שקל לפני אופציות, אבל מי שמתוסכל מהמחיר הזה יכול להתנחם בכך שעם הכסף שיחסוך על הדלק בתחנות הוא יוכל להחזיר את ההשקעה בקלות בתוך 15-17 שנה. 

חלק מהמתחרות

מרצדס EQS

מרצדס אמורה להשיק בשנה הבאה את ה-EQS ומדיווחים ראשונים עולה שהיא מכוונת ישירות לעבר הטסלה S עם מרכב סדאן זורם, אבל פחות ספורטיבי מהטייקן ותא נוסעים עתידני. תצורת הבסיס תציע הספק של כ-450 כ"ס וסוללות גדולות יספקו טווח של עד 700 קילומטרים בין טעינות.

יגואר I-PACE

ליגואר יש בקנה חשמלית ספורט-סאלון על בסיס ה-XJ החדשה, שתושק בשנה הבאה. בינתיים הנציגה שלה בפלח היא ה-I-PACE שקרובה יותר בתכנונה לקרוס-אובר. ב-508 אלף שקל מקבלים תא נוסעים מרווח ומאובזר, צמד מנועים חשמליים עם 400 כ"ס, תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-4.8 שניות.

טסלה S

עם קצת מזל עד סוף השנה הנוכחית יפתחו בישראל ההזמנות הרשמיות של טסלה ולכבישים תצטרף ה-S . מדובר אמנם במכונית ותיקה אבל עדיין נאה, מצוידת בטכנולוגיות מתקדמות ומציעה מגוון רחב של תצורות הנעה כולל גרסאות ביצועים סופר-חזקות עם טווח נסיעה של עד 647 ק"מ בתקן האמריקאי.