מאיפה הילדים שלכם יודעים מה זה חור שחור ואיך עובד משתיק קול?

כשאנחנו מביטים על השמים בלילה ניתן לחשוב שהכוכבים מפוזרים בצורה אחידה לכל רוחב השמים, אבל בפועל גלקסיות נוטות להתקבץ בגושים גדולים - וביניהם יש שטחים גדולים ללא כלום.

בשנת 1981 גילה מדען בשם רוברט קירשנר חור בגודל 250 מיליון שנות אור שבתוכו הצליח לספור רק 60 גלקסיות. זה אולי נשמע הרבה, אבל זה קצת כמו למצוא 60 גרגירי חול בשטח בגודל מדינת ישראל. את ההסבר הזה על חורים שחורים שמעו למעלה מ-400 אלף צופים, כנראה ילדים, בפרק מספר 12 של סדרת הרשת "דברים שלמדתי היום". הפרק בן שלוש וחצי דקות עוסק גם במשחקי מחשב ובציורים על מדרכות.

מאז התפרסמו כבר 118 פרקים בסדרה. האחרון שבהם עלה ליוטיוב לפני כשבוע וכבר צבר למעלה מ-140 אלף צפיות. הסרטון מתאר במשך שש דקות קצרות ודחוסות כיצד עובד משתיק קול, סוקר פיתוח ישראלי חדש שעוזר לכבדי ראייה לראות טוב יותר, מספר על ערוץ יוטיוב שמפרסם חידות על מסלולים מכאניים המורכבים מלבני דומינו ולסיום מספר על אמנית צעירה שמייצרת פסלים באמצעות שיער ראשה.

"דברים שלמדתי היום" היא סדרת מדע פופולרי ביוטיוב - וכמעט כל סרטוני הסדרה זוכים למאות אלפי צפיות. הסרטונים הללו מוכרים לא רק לילדים ולהורים אלא גם למורים רבים במערכת החינוך שבוחרים להקרין בכיתה את הסרטונים האלה. סוד קסמם: הם מהירים וקצביים ומצליחים גם להעביר מידע וגם לרתק את הילדים.

"אנחנו מבחינתנו לא הכרזנו על עצמנו כמורי העתיד וברור לי שאנחנו לא יכולים להחליף מורים בבית ספר. אבל אנחנו מפתחים אצל הילדים את יצר הסקרנות שקצת נתקע בבית ספר. שם הרבה יותר משעמם להם, ככה הם אומרים לנו", אומרת קרין אלדאה (42), שיחד עם בן זוגה נמרוד (43) מלמדת מאות אלפי ילדים וילדות בישראל, ביוטיוב. והם אפילו לא התכוונו.

הסרטון הראשון של "דברים" עלה לאוויר באוגוסט, לפני שמונה שנים - הוא עסק בקיווי, הציפור הלאומית של ניו זילנד וזכה ל-430 אלף צפיות. אחריו הגיעו סרטונים שעסקו בין היתר בארנבי ענק, חרקים, דיונוני ענק, אטומים, מונו-מיתוס, סלעים, קלפים, בהיסטוריה של האינטרנט, הסוואה, עכבישי מים, גלי קול ושרשראות מרחפות - רשימה ממש חלקית והגענו עד פרק 14 בלבד.

מאז הפכו זוג היוצרים של הסדרה קרין (42) ונמרוד (43) אלדאה לאימפריית יוטיוב תחת השם "טופ גיק", עם שני ערוצים בעברית וערוץ באנגלית, רבע מיליון רשומים בערוץ הראשי לערוץ בעברית, קצת יותר מ-150 אלף בשניים הנוספים ו-160 מיליון צפיות. לזה מצטרפים גם שני פודקאסטים ושני ספרים רבי מכר שיצאו תוך פחות משנה. האחרון שבהם יצא לאור ממש לאחרונה, בשיאה של הקורונה.

וכן אם תהיתם מדובר גם בעסק. איך מתפרנסים מיוטיוב? קודם כל מחלוקת רווחים עם יוטיוב עצמה על בסיס הקלקות אבל גם באמצעות מנויים משלמים ומשיתופי פעולה מסחריים וחשיבה יצירתית.

התחיל כהרפתקה רומנטית

אבל כאמור, הכל התחיל כמעט בטעות, כהרפתקה רומנטית: "היינו שלושה חודשים במערכת יחסים אז, לא מה ממש ידענו לאן החיים לוקחים אותנו", מספרת אלדאה, ונמרוד מוסיף: "את טופ גיק במקור כתבתי כפיילוט לטלוויזיה, רציתי לעשות תוכנית שהיא קצת כמו "טופ גיר" התוכנית על המכוניות, רק לגיקים. אבל הפיילוט יצא רחוק מאוד ממה שרציתי שהוא יהיה, ואז הכרתי את קרין וסיפרתי לה על הרעיון והיא אמרה למה שלא תנסה לעשות את זה ליוטיוב?".

את העסק שלהם מנהלים בני הזוג במרתף ביתם באחת מהשכונות הצפוניות של תל אביב. משם הם חולשים על אולפן צילומים והקלטות, עמדת עריכה משוכללת, משרד קטן, שני ילדים בני שש וארבע וגם כלב. אבל יתר התפאורה הביתית מבהירה שגם הם עצמם קצת עדיין ילדים: צעצועים, פסלוני פופ, משחקים ופוסטרים של סרטי קולנוע נמצאים בכל פינה בבית. באולפן מתנוסס שלט ישן של "זומביט", תוכנית הטכנולוגיה המיתולוגית של הטלוויזיה החינוכית שנמרוד השתתף בה.

כשאולפני החינוכית נסגרו הם נסעו במיוחד לאסוף אותו מהאולפנים. על הדרך, לא התאפקו ולקחו אתם גם תמונה ענקית של ויצמן (שי קפון) מהסדרה "עניין של זמן". "כל הדברים פה מסביבנו זה לא תפאורה - אלו אוספים", הבהירה קרין "אנחנו ילדים נצחיים. באמת מספיק להסתכל על הבית שלנו בשביל להבין את זה. אני חושבת שזה גם סוד ההצלחה שלנו - כי אנחנו יוצרים תכנים שבאמת מעניינים אותנו".

הם עצמם לא היו תלמידים מצטיינים ושניהם סובלים מהפרעת קשב: "בבית הספר אני בעיקר שוטטתי במסדרונות", סיפרה קרין, "למדתי מהטלוויזיה הלימודית מקריאת ספרים ומקולנוע. היסטוריה למשל התחלתי לאהוב הרבה אחרי שסיימתי ללמוד". לאורך שנים תלמידים שכל הזמן אומרים לנו 'הלוואי שהמורה שלי הייתה מלמדת בצורה כל כך מעניינת'. והעניין הוא, שאני חושבת שלא צריך לפחד מווידאו. יש מורים שחשים מאוימים מעזרים כאלה אבל וידאו הוא כלי לימודי. "אנחנו מגדלים דור של ילדים מאוד מאוד חכמים אם אנחנו כילדים השתמשנו באנציקלופדיות כי זה מקור מידע שהיה לנו, היום יש להם מקורות מידע באמת מעולים, אני חושבת שאם אני מצליחה לגרום למישהו שצופה בסרטון ללכת לגוגל ולקרוא עוד זו מבחינתי הצלחה".