המהלך המפתיע של הבורסה והנתון התמוה של אפל: השבוע בהייטק

ביום שני הקרוב אנחנו עורכים כנס וירטואלי יחד עם ארגון "צופן" שעוסק בשילוב עובדים מהחברה הערבית בהייטק הישראלי.

נקיף את הנושא מכל הכיוונים - נדון בשאלה מאיפה בכלל מתחילים הפערים - מחינוך, מפערים בתשתיות הטכנולוגיות, מהיעדר מודלים להשראה או מסיבות נוספות; נשאל מה התפקיד של הממשלה ומהי האחריות של התעשייה עצמה (מסטארט-אפים ועד חברות ענק); ננסה להבין מה השלכות הקורונה על האופן שבו תיראה תעשיית ההייטק בשנים הקרובות ואיך זה ישפיע על שילוב עובדים מהחברה הערבית; ונדבר על שילוב ערבים באופן כללי, מתוכנית 922 ועד תוכניות החומש שמגבשים בימים אלו (למשל, תוכנית ש"צופן", ועד ראשי הרשויות המקומיות ודלויט גיבשו בעבור תעשיית ההייטק - לכתבה בנושא). אל תפספסו, יהיה מעניין. להרשמה לכנס

לקבלת הסיכום השבועי במייל

האם יש צורך במהלך המפתיע של הבורסה?
בשנים האחרונות מנסה הבורסה בדרכים שונות (ולא בהכרח מוצלחות) להתקרב לתעשיית ההייטק ולהפוך עצמה רלוונטית - למשל על ידי משיכת סטארט-אפים להיסחר בה. הרצון להיות רלוונטית עומד גם מאחורי מהלך נוסף עליו הודיעה הבורסה בתחילת השבוע - הקמת פלטפורמה שמכונה TASE UP, שתחבר בין חברות טכנולוגיה וביומד פרטיות לבין משקיעי הון סיכון, קרנות אשראי וקרנות השקעה זרות. הבורסה מחפשת את דרכה שלה כדי לתרום להתפתחות התעשייה, כשהמטרה בהמשך היא שחלק מהחברות יבצעו הנפקה בתל אביב (מי שרוצה להבין כמה הבורסה מנותקת מההייטק יכול לקרוא את הכתבה של אביב לוי שמתייחסת לנושא).

איך הפלטפורמה החדשה תעבוד? חברות יוכלו לרשום את המניות שלהן (או חלקן) למסחר על גבי הפלטפורמה מבלי שיש להן חובת דיווח. למעשה הבורסה יצרה פה יצור כלאיים - פלטפורמה שמאפשרת מסחר רציף במניות, אך בלי השקיפות הנהוגה בחברות ציבוריות. את היקף חשיפת המידע משאירים בבורסה לשוק החופשי - לחברות עצמן ולמשקיעים שלהן, שיוכלו להחליט אם יש להם מספיק מידע כדי לקבל החלטת השקעה. מכיוון שמדובר בהשקעות מתוחכמות, המסחר מוגבל רק למשקיעים כשירים או גופי השקעות. בבורסה רוצים שגם גיוסי ההון יתבצעו דרך המערכת ולא רק המסחר עצמו. המהלך כולל גם את רשות החדשנות, הרשות לניירות ערך, ורשות שוק ההון.

מאחורי המהלכים האלו יש כמעט תמיד את אותו הסבר - הרצון להשאיר כמה שיותר חברות עצמאיות, לתת להן אורך רוח ולהרחיק ככל שניתן את האקזיט. הבעיה אולי קיימת, אבל בעבר - לפני שהיה הרבה כסף בשוק הפרטי והיה פחות נהוג להקים פה חברות גדולות - הבעיה הייתה יותר חמורה. מצד המוסדיים, הפלטפורמה החדשה מספקת נזילות מסוימת לבעלי המניות הקיימים והחברות מקבלות גישה למשקיעים פוטנציאליים נוספים, אך כמו תמיד - צריך לשאול מה התועלת לחברות עצמן. אלו צריכות לרשום חלק מהמניות שלהן בפלטפורמה, לחשוף את השווי שלהן וגם את העסקאות שנעשות בחברה (באמצעות הפלטפורמה). האם יהיה שווה להן לעשות זאת? לא בטוח בכלל.

וגם בלי קשר, כמו תמיד יש הרגשה שהגופים האלו רוצים להפוך את עצמם לרלוונטיים, יותר מאשר באמת יש צורך בשוק מהצד של החברות עצמן. הרבה כסף זורם לשוק הפרטי, גם לעסקאות סקנדרי, ולא ברור למה שחברות הייטק יסכימו שייכנסו לחברה בעלי מניות חדשים, מבלי שהחברה תאשר זאת (בחברות אוהבים לשלוט על זהות בעלי המניות כדי שלא תהיה להם בעיה לאשר עסקאות עתידיות).

הבעיה הכי גדולה בצעדי מדיניות היא שהבעיה שמנסים לפתור לא מוגדרת כמו שצריך. אם רוצים לפתור בעיה מימונית, צריך להוכיח שאכן היא קיימת. סביב משבר הקורונה אכן נעשים צעדים של המדינה כדי לנסות למנוע מצוקה כזאת, על סמך נתונים ממשברים קודמים, אך הפלטפורמה הזאת אמורה להיות רלוונטית גם בזמנים אחרים. כאן נכנסת שאלה מהותית יותר - האם באמת יש חברות שנמכרות מהר מדי בגלל בעיה מימונית, האם הן חברות מספיק טובות כדי להתפתח בישראל, והאם המשקיעים שיירשמו לפלטפורמה של הבורסה הם אלו שיאפשרו זאת. לפרשנות המלאה.

איך יכול להיות שאפל שווה 2 טריליון דולר
בשבוע האחרון עלתה חברת אפל לכותרות פעמיים - היותה החברה הראשונה שהגיעה לשווי של 2 טריליון דולר והמחלוקת הפומבית עם חברת אפיק גיימס על חנות האפליקציות. אפל ואיתה גם גוגל העיפה מחנות האפליקציות את המשחק הפופולרי פורטנייט לאחר שבאפיק גיימס יצרו משבר מכוון סביב "מס אפל", אותה דרישה של אפל וגוגל לקבל 30% מההכנסות של האפליקציה. באפיק גיימס ניסו לעקוף את התשלום הזה, תוך הפרה מודעת של מדיניות אפל וגוגל. בחברה נערכו מראש עם פרסומות מתריסות ועם כתב תביעה נגד השתיים על התנהלות מונופוליסטית.

אורי פסובסקי ואני ניהלנו שיחה בנושא בפודקאסט "הצוללת" כדי להסביר על מה בדיוק הוויכוח ולמה הוא לא קשור לעולם הגיימינג ומשפיע על כל אחד מאיתנו. תרגמנו גם כתבה מ"וול סטריט ג'ורנל": המנכ"ל שמאחורי פורטנייט יוצא למלחמה נגד אפל וגוגל, והוא מגיע אליה מוכן.

לגבי השווי של אפל - לחברה לקח 42 שנה להגיע לשווי של טריליון דולר ועוד שנתיים להגיע לטריליון השני (כל מיני נתונים על החברה - באינפו מתחת לטקסט). אולם גם במרץ השנה החברה נסחרה בשווי של טריליון דולר, כלומר בתוך חמישה חודשים שווי החברה הוכפל. למען האמת, היה ניתן לחשוב כי דווקא אפל לא תהיה המרוויחה הגדולה מהקורונה, מבין חמש הענקיות - אמזון נהנית מגידול במכירות האונליין וצריכת שירותי הענן; גוגל ופייסבוק מתמודדות עם ירידה בפרסום אך יש מעבר של עסקים לדיגיטל והיקף הגלישה עולה; ומיקרוסופט מספקת שירותי ענן, פתרונות סייבר, כלים לעבודה מרחוק ועוד.

דוחות הרבעון השני של אפל היו מפתיעים מאוד - במקום שההכנסות יירדו ב-3% כפי שצפו האנליסטים, הן עלו ב-11%. אולם נראה כי השווי של החברה התנתק מהביצועים הפיננסיים שלה - אפל מראה חוסן בזמן הקורונה וטבעי שהמשקיעים יהיו יותר אופטימיים, אך מספיק להסתכל על נתון אחד כדי להבין את העיוות - מכפיל ההכנסות (היחס בין שווי השוק של החברה להכנסות שלה). המכפיל עמד השבוע על 7.5 לאחר שבסוף 2019 עמד על 5 ובסוף 2018 עמד על 3. במילים אחרות, ההכנסות צומחות בקצב מתון, השווי מזנק בשיעור חד משמעותית. לפרשנות המלאה.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• ענייני תשתיות תקשורת: מכרז הדור ה-5 נסגר: למה עלינו לצפות, ומתי נרגיש הבדל בחוויית השימוש; משרד התקשורת: "השוק הסלולרי בישראל הידרדר במדדים הטכנולוגיים למדינות עולם שלישי"; בכירים בהייטק נפגשו עם שר התקשורת והתריעו על הפיגור בתשתיות תקשורת.
• ערן ברקת, שמנהל את השקעות ההייטק בקרן המשפחתית BRM, היה מהמשקיעים הראשונים בחברת מוביט, שרשמה באחרונה אקזיט מרשים. בראיון ל"גלובס" הוא מספר איך הצליח להפוך 10 מיליון דולר ל-135 מיליון דולר, מסביר למה טראמפ הציל את העולם ומתייחס למעורבות משפחתו בפוליטיקה ובכדורגל.
• ממחלקת ביזנס, מסעדות שוות והופעות חיות לזמן עם הילדים בבית והרבה שעות זום: אנשי ההייטק מנסים להתרגל לחיים בלי נסיעות עסקים - מהתאמה של תהליכי המכירה ללקוחות ועד השאלה אם זה תורם לחיי המשפחה שלהם או לא. כתבה של הדס מגן.
• המשקיע מהונג קונג שעשה סיבוב בהוליווד ועכשיו רוצה להפוך את ישראל למעצמת גנטיקה. כתבה של אורי ברקוביץ' וגלי וינרב.
• בדרך כלל אנחנו לא כותבים על חברות שגייסו 4 מיליון דולר. שילוב של כמות גיוסים בלתי נתפסת, חוסר יכולת להכריע אלו מבין הסטארט-אפים יותר מבטיחים ורצון להתמקד בניתוחים ופרשנויות. אולם יש יוצאים מן הכלל - למשל חברות שפועלות בתחום של מחשוב קוונטי, שברור לחלוטין שגם אם זה תחום עם אי ודאות גבוהה, זה תחום שצריך לעסוק בו והחברות שכבר פועלות בו הן מסקרנות. יסמין יבלונקו כתבה על אחד הסטארט-אפים האלו, קלאסיק, שמפתח תוכנה קוונטית, ובכלל על כל התחום והאתגרים שלו.
• התמודדות עם כישלון והשיחה המפתיעה עם גיל שויד: תומר לוי מספר איך הפך את Logz.io לסטארט-אפ מבטיח.
• רוכשת פוטנציאלית נוספת לטיקטוק? אורקל קיימה מגעים עם בייטדאנס. עוד לפני כן, יסמין ואני ניסינו להסביר: מה הופך את הרשת החברתית לכל כך אטרקטיבית (ושנויה במחלוקת)?
• "האם הרובוטים יחליפו אותנו?" זו תהייה ותיקה, מלאת הזדמנויות וחששות. כעת, זינוק במספר החבילות שנשלחות בעולם מחייבות את חברות שירותי משלוחים לשלב רובוטים בפעילותן, למשל כאלו שיודעים לחוש ולהרגיש. האם זה יבוא על חשבון העובדים? המומחים חושבים שלא בהכרח.
• השקעות באמזון, בגוגל ואדובי: הדרך החדשה של סופטבנק לצמצם סיכונים
• ישראל תופסת צד: הצטרפה לתוכנית של טראמפ להילחם בהשפעה של סין ברשת
• יוקר המחיה, הפקקים, ומחירי השכירות - במשך שנים עובדי ההייטק בעמק הסיליקון חלמו על עזיבה, אלא שהמחיר היה כבד מדי. כעת, עם השינויים שהקורונה יצרה בעולם העבודה, רבים עושים רילוקיישן לבתים מרווחים יותר וזולים יותר מחוץ לעמק.
• חלוצת מדעי המחשב וזוכת פרס טיורינג פרנסס אלן מתה בגיל 88.