תמיד חשוב להפגין חיוניות ואטרקטיביות כשרוצים לשמור על מקום העבודה, אבל הדבר נחוץ במיוחד בימים של משק במשבר. זה מה שמצופה מהעובד בימים אלה:
הבינו: מה הוא רוצה מכם
אם בימים כתיקונם חשוב, כעובד, לדעת מהן ציפיות המנהל כדי לבחור במסלול העונה עליהן, בימי משבר הדבר חשוב פי כמה. הן משום שהציפיות משתנות בהתאם למציאות המשתנה, ואז על העובד להתוודע אליהן מחדש, הן משום שפעמים רבות המנהל עצמו אינו מקפיד לנסח את ציפיותיו מחדש, ומותיר זאת לאחריות העובד לנסות לזהות ולהבין אותן.
ואם בימים כתיקונם חשוב, כעובד, להקשיב למשוב המגיע מלמעלה בנוגע לתפקודו, ולהבין מה עליו לשנות וכיצד ביכולתו להשתפר כדי להיענות טוב יותר לצורכי המנהל והארגון, אז על אחת כמה וכמה חשוב הדבר בימי משבר. גם כאן יהיו מנהלים שלא ייטיבו בעצמם לעצור כדי לספק משוב, ואז לעובד אחריות כפולה: הן לבקש משוב, הן להפנים את תוכנו - יותר מתמיד, בלא הפרעות כאגו, הרגלים או קיבעונות מחשבתיים.
איך למשל? אם המנהל אינו עושה זאת, על העובד לחקור ולבדוק מה באמת העבודה החשובה בימים אלה לחברה, לשם הישרדותה והצלחתה במצב החדש, ומהן המשימות שעליו לבצע כדי ליישם יעדים אלה. עליו ללמוד ולהתעדכן במתרחש בשוק הספציפי, לעמוד על האתגרים, לקרוא רשמים ממתחרים, לשוחח עם קולגות, ולדון בכך עם המנהל: "אשמח אם נסכם מה הציפיות שלך ממני בימים אלה, ונתעדף את הדברים בהתאם למצב הנוכחי בתחום שלי".
זַהוּ: מה הוא צריך שתעשו יותר?
בימים אלה מנהלים צפויים לבקש יותר עזרה. הבעיה היא שעל עובדים רבים מוטל כעת עומס רב. חלקם מחפים על עבודה של עובדים שאינם יכולים לעבוד כעת (כעובדים בסיכון גבוה) או על כאלה שהוצאו לחל"ת או קוצצו. אחרים נדרשים להשקיע זמן רב בביצוע התאמות במשימותיהם למציאות החדשה (כעריכת חומרים שיווקיים לפגישות מרחוק). וכמובן, עובדים רבים חווים קושי רב בהיותם עובדים מהבית, במיוחד אלה שילדיהם בחופשה.
במצב כזה, ליטול אחריות על עבודה נוספת עשוי להיות כמעט משימה בלתי אפשרית, אלא אם כן יוותרו על שעות השינה בלילות. ובכל זאת, המנהל זקוק לעובדים שמגדילים ראש. המנהל יעריך את מי שיתנדבו. המנהל אפילו לא מחכה שיבינו לבד למה הוא זקוק - הוא ממש אומר זאת. וכדאי לנצל את ההזדמנות הזו כדי להפגין אכפתיות, מסירות ונכונות להתגייס. למרות הקושי.
במקרים אחרים המנהל לא יבקש זאת. הוא יחכה להיווכח בהתגייסות עוד לפני שהביע את הצורך בה. לעתים אף לא יידע בעצמו מהו הצורך שלו, משום שיהיה עמוס וטרוד מדי בשביל להבין זאת, או משום שהוא עצמו אינו מצוי בשטח כמו חלק מעובדיו.
בהקשר זה, להיות עובד חיוני ומועיל בתקופת משבר משמע להיות פרואקטיבי: ליזום דרכים לסייע גם בלי שיתבקש, למצוא פתרונות לבעיות גם מבלי שדובר על כך עמו, ולייצר תוכניות פעולה חדשות לשיפור המצב הקיים, תוך הפגנת יצירתיות ויכולת ראייה קדימה - כמה צעדים לפני האחרים.
איך למשל? אפשר להתנדב, ולצרף לכך הבהרה באשר ללוח הזמנים העמוס ולאתגר שיש בהתנדבות זו. אחרי שייווכח ברצונו הטוב לסייע, אפשר יהיה במחשבה משותפת עם המנהל להגיע לפתרון אפשרי. למשל - ליצור תיעדוף מחודש של משימות העובד המתנדב, ובכך לאפשר לו ליישם את התגייסותו.
היו יותר גמישים, ובלי תירוצים
אתגרי התקופה דורשים גמישות רבה. שינויים מתרחשים מרגע לרגע, מטלות חדשות מתווספות, והתנאים הופכים פחות נוחים לרבים. בהתאם לכך, על המנהל להתמודד עם התנגדויות רבות מצד העובדים, כנגד ההנחתות וחוסר הנוחות, ועובד סתגלן ומסייע יהיה עובד שאינו מקשה על מנהלו בהקשר זה ("לא מתאים לי השינוי בשעות העבודה... לא על כך דובר כשהתחלתי לעבוד כאן").
גם האתגרים האישיים של העובד אינם בראש מעייניו של המנהל בימים טרופים. בין אם על העובד להתמודד עם ילדיו בבית, בין אם אשתו פוטרה והוא לחוץ - הוא זקוק לתפקוד מלא שלו, ויש לו די אתגרים משלו. הוא זקוק לגמישות ולהכלה, והוא אינו זקוק לתירוצים ולתלונות מצד עובדיו.
הלא בימי משבר תמיד יהיו יותר כאלה המצביעים על בעיות וקשיים מאשר כאלה המוצאים פתרונות לאתגרים. תמיד יהיו יותר מתלוננים מאשר כאלה המסוגלים להעלות על דל שפתיהם דווקא את מרכיבי חצי הכוס המלאה.
איך למשל? תרגלו יותר חיוביות, והפגינו גמישות. נסו לבלוט לטובה על ידי כך שתימנעו מלקטר על הקושי. מננו את השיח על האתגרים שלכם, ואם אתם כבר מדברים על קשיים ובעיות - הקפידו תמיד ללוות זאת בפתרונות אפשריים.
מילה לסיום
בכל הקשור לקורונה - היו שקופים וממושמעים. נחשפתם לחולה מאומת? דווחו למנהל. אל תסכנו את חבריכם לצוות, והפגינו מקסימום רצינות בנוגע לכללים, במיוחד לכללים שהמנהל עצמו דורש להקפיד עליהם: הוא מקפיד על שמירת מרחק של שני מטר בין עובד לעובד? כבדו את דרישתו והפגינו התנהלות מותאמת. ובכל מקרה - שמרו לעצמכם הערות על חוסר ההיגיון, כביכול, שבהחלטה כזו או אחרת.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית, מומחית לניהול ולקריירה, וכותבת הספר "המועמד הנבחר" והספר בערבית "העתיד הנבחר"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.