"לישראל יש קבלות מרשימות אבל חסרה לנו רגולציה מוסדרת, ניסיון, התמחויות מהעולם וכמובן הון"

"שמעון פרס אמר ש'ניווכח לדעת ששלום לא עושים במו"מ אלה מתוך חדשנות'. הסכם השלום עם האמירויות מוכיח את דבריו, ושיתופי הפעולה שנרקום יצמיחו שיתופי פעולה פיננסים וטכנולוגיה", כך אמרה היום ד"ר גתית גור גרשגורן, יועצת ומומחית לשוקי הון ויו"ר מועדון יושבי ראש דירקטוריון באיגוד הדירקטורים, בוועידה של "גלובס" לאור ההסכם עם איחוד האמירויות. ההרצאה של  גור גרשגורן הייתה בנושא "שיתופי פעולה פיננסים ופינטק".

היא המשיכה בהסבר קצר על הסקטור הפיננסי באמירויות: "איחוד האמירויות פיתח אסטרטגיה כלכלית שמטרתה להקטין את ההשענות על הנפט - להתכונן ל'יום שאחרי הנפט'. הם מצליחים בכך לא רע. ב-2009, בסביבות ה-85% מהכלכלה הייתה מבוססת על הנפט. כיום, רק שליש מהיצוא מושתת על הנפט. האסטרטגיה הזאת נועדה לפתח עוד ועוד סקטורים במדינה, כשהסקטור הפיננסי הוא אחד הסקטורים המשמעותיים ביניהם.

"הסקטור הפיננסי במדינה מהווה 12% מתרומתו לתל"ג, והאיחוד רוצה להגדיל ולפתח את הסקטור הפיננסי לחזית, ולתפיסתם הדרך לעשות את זה היא באמצעות החדשנות והטכנולוגיה ולהגביר את המעורבות של הזרים. בעבר זרים לא יכלו להחזיק ב-100% בעלות בחברות באמירויות, היום זה משתנה.

"מגמה נוספת במדינה היא האיזון בן רגולציה מקלה שמעודדת השקעה באמירויות לבין שמירה על סטנדרטים בינלאומיים מקובלים. אחד הזרזרים לדבר הזה היה הפיגוע ב-11 בספטמבר, בו המפגעים הסעודים העבירו חלק מהמימון דרך דובאי וזה יצר פגיעה קשה במוניטין של דובאי כמרכז פיננסי מהימן והם הבינו שהם חייבים להשקיע בטכנולוגיה ובאבטחה כדי לראות שדברים כאלה לא יקרו שוב. זה בא לידי ביטוי בשיעור מסים נמוך, באזורים פיננסים חופשיים, ובתשתית רגולטורית מתקדמת. הם גם משתמשים בטכנולוגיה כדי לייעל, לפקח ולהוריד עול מאותם מפוקחים". 

"האיחוד חזק בהון, ברגולציה, ובטכנולוגיה"

הד"ר דיברה גם על הכלכלה האסלאמית, ומה זה אומר. "מדובר על כלכלה שמבוססת על חוקי השריעה, חוקי הדת המוסלמית. יש בעולם בסביבות 1.8 מיליארד מוסלמים, להם נוח לעבוד ע"פ חוקי השריעה. למשל לא לגבות ריבית (יש דרך אחרת לקבל תשואה), וכמובן לא לממן פעילות שקשורה לדברים לא צנועים - סמים ואלכוהול.

"איחוד האמירויות מוביל את הכלכלה האסלאמית, ונמצאת במקום שני (אחרי מלזיה)  בסקטור הפיננסי. הבנק האסלאמי של דובאי הוקם כבר בשנות ה-70, והבורסה האסלאמית הגלובלית הראשונה הוקמה בדובאי עוד ב-2002. החל מ-2013 הוקמה תוכנית אסטרטגית מוגדרת לפיתוח מגזר הכלכלה האסלאמית בהובלת איחוד האמירויות, והם רואים את זה כמנוע צמיחה לכלכלה הדיגיטלית האסלאמית". 

גור גרשגורן המשיכה לתאר את המבנים הפיננסים במדינה: "יש שתי בורסות עיקריות בדובאי ואבו דאבי, שתיהן משדרות לשוק המרכזי. בנוסף להן יש אזורים פיננסים חופשיים. אנחנו רגילים לדבר על אזורי סחר אבל יש הבדל, מדובר באזורים עסקיים העוסקים בפיננסים - בנקאות, ביטוח וכו'. האזורים תחת רגולטור עצמאי שמקשיב לסטנדרטים בינלאומיים, וזה מאפשר הרבה מאוד גמישות לחברות שעובדות בתוך האזור. 

"חלק מהאסטרטגיה הכלכלית כלפי פינטק נובעת מהאסטרטגיה למהפכה התעשייתית הרביעית (המהפכה שתשלב את העולם הפיזי, הדיגיטלי והביולוגי). ברור לאיחוד שהדרך להגיע לשם היא דרך אימוץ חדשנות ואת זה לא יוכלו לעשות ללא אימוץ העולם הפיננסי. 

"אם מתייחסים למדד ההתנהלות הדיגיטלית, בעוד שישראל חזקה בכמות המדענים וההשכלה האיחוד חזק בהון, ברגולציה, בטכנולוגיה, בגמישות העסקית וביכולת להטמיע טכנולוגיה.

"מבחינת האיחוד, המפתח לזה הוא הבלוקצ'ין. האיחוד שם לו למטרה שעד 2021, 50% מהעסקאות הממשלתיות יעברו עסקאות דרך בלוקצ'יין. גם החדשנות מהווה נדבך חשוב, ואנחנו רואים שהאיחוד יזם מספר מהלכים להוביל כלכלה אינטליגנטית חדשנית.

"אם אנחנו בודקים את כל הרעיונות האלה בשטח, אנחנו רואים שהפינטק באיחוד האמירויות מניב פירות, והאיחוד היא המדינה המובילה בעולם הערבי בכל מה שקשור לטכנולוגיה פיננסית.

"הנה דוגמה לחלק מהדברים שיש בשטח: החל מ-2016 יש מדיניות פינטק שמכוונת לפתח את התעשייה. מדובר בהקמת קרנות ייעודיות, הקמת מאיצי פינטק, טיפול רגולטורי הקמת משרד פינטק. יש רגולציה מתקדמת של תשלומים אלקטרוניים, כמו אצלנו בישראל, אבל רגולציה נוספת שהם קידמו וחסר אצלנו היא אסדרה של נכסים קריפטוגרפיים המתייחסים כסחורה ולא כנייר ערך, שזאת התייחסות יחסית מקלה.

"יש לא מעט יוזמות ממשלתיות, למשל, סמארט דובאי, משרד ממשלתי שנועד לספק ולקדם חוויית "עיר יעילה" עבור תושבים ומבקרים, ובה יש מעבדה של בינה מלאכותית ושם בודקים טכנולוגיות שונות בכל מיני היבטים וכיצד ניתן ליישם אותם. 

"הם גם רוצים להקים בית משפט שמבוסס בלוקצ'יין שיכול לזרז הרבה תהליכים ולחסוך טעויות, אך עדיין לא ברור איך זה יהיה. וגם, לראשונה בעולם ככל הידוע לי - האיחוד מינה שר לבינה מלאכותית. יש למדינה שיתופי פעולה רבים בעולם הפינטק עם מדינות מהאזור, כולל איגוד פינטק של המזרח התיכון וצפון אפריקה, שאולי בקרוב נוכל להיכנס אליו".

"חסרה לישראל רגולציה מוסדרת, ניסיון, וכמובן הון"

בשלב זה הפנתה ד"ר גור גרשגורן זרקור על עולם הפינטק הישראלי: "למרות ההשקעה הרבה של האמירויות, לפינטק הישראלי יש הרבה מה להביא לשולחן. בכל הנוגע לחדשנות ישראל היא המדינה השישית בעולם בתחום, לפי הנתונים ב-2020, וגם בתחום הפינטק ישראל הגיעה למקום 12. 

"לישראל יש קבלות מרשימות אבל חסרה לנו רגולציה מוסדרת, ניסיון, התמחויות מהעולם וכמובן הון. למרות שיש לישראל חברות רבות, אנחנו רואים ש-58% מההשקעות בעולם הפינטק מושקע רק ב-12 חברות. חברות קטנות לא מקבלות מימון בגלל מגבלת הון. אנחנו טובים בלייצר סביבה לחדשנות אבל פחות בלאמץ אותה במדינה עצמה.

"אז איך יכול להיראות שיתוף פעולה בתחום הפיננסים בין ישראל והאמירויות? תנועה חופשית של הון, כמובן תוך פיקוח ומניעת הלבנת הון ומימון טרור; הנגשת אפשרויות השקעה לציבור הרחב באמצעות פלטפורמות מסחר חדשות משותפות - זה יהיה פספוס אם רק החברות הגדולות ייהנו מההסכם הזה, וההשלכות הפיננסיות שלו צריכות להגיע גם לציבור הרחב. שהציבור פה יוכל להשקיע בקרנות שם, ושהציבור שם יוכל להשקיע בקרנות פה; ארגזי חול ומעבדות רגולטוריות משותפות; עידוד וטיפוח משותף של מחקר; וטיפוח וקליטה של הון אנושי דו צדדי.

"באמצעות האיחוד נצליח להרחיב את שיתוף הפעולה עם מדינות ערביות נוספות. נוכל לערב סקטורים שלא מעורבים מספיק בכלכלה, ופה אני חייבת להדגיש את ערביי ישראל, שהמעורבות שלהם לא מספיקה היום, והם יכולים להיות הגשר בין המדינות, לעזור ולתרום בהטמעת השת"פ.

"בנוסף, השיתוף פעולה הזה, המגע עם משהו חדש יכול לסייע לנו לחשוב איך עובדים אחרת בנושאים רגולטורים. איך עושים אחרת, ואיך עובדים אחרת - יש לנו הרבה מה ללמוד בתחום הזה. 

"יש כמובן גם אתגרים - אי הוודאות בהסכם שמאוד רגיש לנושאים גיאו-פוליטיים, הצורך בפעילות של הממשלה ביצירת תשתית דיפלומטית הכרחית, ומחסור בידע ופערים תרבותיים - וגם כאן, חשוב להדגיש את ערביי ישראל שיכולים להיות גשר גם בתרבות וגם בשפה. שיהיה לנו הסכם שלום מוצלח". 

***גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף בנק הפועלים ואיגוד הדירקטורים