התובעת רצתה בלעדיות על הלוגו, אך בסוף תשלם 200 אלף שקל פיצוי

לאן דוהר הסוס? בית המשפט המחוזי לוד פסק כי חברת Lifestyle Equities C.V תשלם 200 אלף שקל לחברת Greenwich ולמשווקה בישראל אותם היא תבעה בטענה לשימוש בלוגו דומה לשלה ועל כן טענה בין השאר להטעיית צרכנים ולגזל מוניטין. השופט רמי אמיר שהעמיק בלוגואים של החברות שהוגשו בפניו פסק כי טענת התובעת אינה מוצדקת ועל כן היא תשלם על הוצאות המשפט המורכב שהוא ניהל.

במרכז הזירה המשפטית הזו מככבת דמותם של שחקני משחק הפולו הרוכבים על סוסים שהפכו לסמלי אופנה מוכרים. בפסיקה מפרט השופט רמי אמיר כי יצרנים וסוחרים רבים השתמשו בסמל הרוכב למיתוג מוצרי ביגוד ואביזרים נלווים. "נרשמו גם סימני מסחר, הכוללים את דמות הרוכב על הסוס כשמחבט בידו. בהמשך לכך, לא איחרו להגיע גם תביעות רבות בעניין השימוש בסימנים אלו. התביעה שלפניי היא אחת מהן".

 דמותם של שחקני משחק הפולו הרוכבים על סוסים בלוגואים השונים / צילום: צילום מסך

התובעת, חברת לייף סטייל אקוויטיז היא חברה זרה המאוגדת בהולנד מייצרת ומפיצה פריטי אופנה תחת המותג "Beverly Hills Polo Club" שסימנו מורכב משחקן פולו הרוכב על סוס, כשמחבט פולו מונף בידו; הסוס נראה דוהר ימינה (ובהמשך נבין מדוע זה חשוב); מעל הסוס ורוכבו מופיע הכיתוב "BEVERLY HILLS"; ומתחת לסוס ורוכבו מופיע בשורה ישרה הכיתוב "POLO CLUB". סימן המסחר הזה נרשם בישראל. הנתבעת הראשונה היא החברה האמריקאית Greenwich Polo Club Inc. שהיא גם הבעלים של מועדון הפולו GREENWICH POLO CLUB מאז 1982 ותחתיו היא משווקת פריטי אופנה הנושאים את שם המותג GPC. גם פה, מככבת בסמל המותג דמותו של שחקן פולו הרוכב על סוס, כשמחבט פולו מונף בידו - פה הסוס נראה דוהר שמאלה. בסימן אחר שלה נראים שני רוכבים על שני סוסים, כשהסוסים פונים קדימה. הכיתוב הנלווה הוא של מועדון הפולו גרינוויש. נתבעת נוספת היא החברה הישראלית המחזיקה בזיכיון המותג GPC בישראל ומנהל החברה בישראל. טענת התובעת הייתה להפרת סימן מסחר רשום "מוכר היטב, גניבת עין, גזל מוניטין, תחרות בלתי הוגנת, הטעיית הצרכן, עשיית עושר"

השופט הדגיש כי המקרה מושתת על "מבחן הדמיון" כאשר לב המחלוקת הוא האם סימני GPC מפרים את סימן המסחר של התובעת ודומים עד כדי חשש הטעיה לסימן המסחר של התובעת והאם היה בהם כדי להטעות. עוד לפני שהעמיק בכיוון דהירת הסוסים הדגיש השופט כי בכל הנוגע לסימנים שבמרכזן ניצבת דמות שחקן הפולו "לא יכולה להיות בלעדיות על מוטיב כזה; ואם היינו נותנים כזו בלעדיות, הרי שהיא לא הייתה ניתנת לתובעת כי אם לגורם אחר, פולו ראלף לורן". השופט הסכים כי קיימת חפיפה במוצרים ובקהל הלקוחות של שתי החברות אולם התמקד בסוגיית מראה הסימן לרבות מיקום הסוס והרוכב וזווית הנפת מחבט הפולו, כיתוב שם המותג ואפילו הפונטים. "התבוננתי בסימנים רבות; גם במבט ראשון, וגם בהתבוננות חוזרת ומעמיקה; גם במבט על וגם בירידה לפרטים. כשלעצמי, בכל עת בה התבוננתי בסימנים היה ברור לי מיהו הסימן של התובעת ומיהם הסימנים של הנתבעים. הגבולות היו ברורים. ובכל הכבוד, לא ראיתי כל דמיון, בוודאי לא דמיון מטעה, מסוג כזה שיש למנוע אותו", כך פסק השופט. "אין לדעתי כל מקום לתת הגנה ובלעדיות לכל גורם עסקי בשוק האופנה ביחס לדמותו של שחקן פולו הרוכב על סוס ומניף מחבט פולו, בדיוק כשם שאין לתת בלעדיות על דמותו של שחקן כדורגל או כדורסל או של גולש סקי. כמובן, שאם מדובר בעיצוב או באיור מיוחדים, או בצירוף מיוחד של עיצוב ואיור כאלה עם כיתוב מסוים, אזי יכול ותינתן הגנה כזו. כך למשל, ההגנה על דמותו של שחקן הכדורסל עם הכיתוב NBA. ואולם עצם משחק הפולו, גם אם יש לו סממנים אריסטוקרטיים ותכונות - על נוספות המקושרות אליו בתודעה הציבורית, כמו גם הדמויות "המככבות" בו, קרי הרוכב והסוס - אין הם נחלה פרטית של כל מאן דהוא, כי אם נחלת הכלל".

מסקנת השופט היא כי "סימני GPC של הנתבעת אינם דומים לסימן המסחר של התובעת, לא בכלל, ובוודאי שלא במידה היוצרת חשש להטעיה". לפיכך דחה את התביעה פסק כי התובעת תשלם לנתבעים 200 אלף שקל - סכום שמכסה את ההוצאות המצטברות של התיק שכלל הטסת עדים לישראל, הוצאות המשפט ואת שכר הטרחה.