הציון המביש, היצירתיות המופלגת של יו"ר הוועדה וההתפטרות הרועמת: 4 הערות על הדרמה החדשה בבנק הפועלים

לרגע נראה היה שבנק הפועלים עולה על דרך רגועה לאחר תקופה סוערת שעברה עליו לאורך מרבית 2019. המירוץ האינטנסיבי והתוקפני להחלפת המנכ"ל הקודם אריק פינטו נגמר, מועמד חיצוני נבחר, שרשרת ההורשה בבנק נגמרה אף היא וכל מה שנותר לבנק היה לסגור את פרשת העלמות המס בארה"ב.

השקט לא נשמר לזמן רב. היו"ר עודד ערן נפטר במפתיע, ראובן קרופיק מונה לתפקיד מקרב הדירקטוריון הקיים ואז בעוד שזה קרה ולרגע נראה היה שהעסק נרגע ונכנס לתלם נכנס הבנק שוב לסערה חדשה. 

בשעות שחלפו מאז הרוחות בבנק הפועלים סוערות. מאוד. מי בוחש, מה עומד מאחורי המינוי של פישר, איזה לקח היסטורי מרחף מעל הפרשה והאם ועדת המינויים נהגה לפי ככלי מנהל תקין - 4 הערות לסיכום המצב.

1. סטנלי פישר הוא איש וכלכלן רב זכויות. אין הרבה כמוהו בישראל, ובכלל. גם בארה"ב, וגם אם הוא מעבר לשיאו הוא בא עם ניסיון אדיר, ככלכלן מאקרו מוביל ברמה עולמית. למרות שרשמית התפקיד בפועלים לא מובטח לו, נראה שסיכוייו להפוך לדירקטור בבנק טובים מאוד בגלל שהמשקיעים הזרים (וכאלה יש הרבה בבנק הפועלים) וגם המוסדיים יראו בו כאחד מהשניים שישרדו את ההצבעה. אולי רק הגיל יעמוד לו לרועץ.

ככל שהוא יגיע לתפקיד ברור שהוא לא יהיה דירקטור רגיל, וסביר להניח שבהמשך הוא לוטש עיניים גם לתפקיד היו"ר. (כאן המקום להדגיש כי היו"ר הנוכחי - קרופיק מונה לתפקיד רק לאחרונה לאחר שזכה לאמון חברי הדירקטוריון ובנק ישראל - ולא ברור מאליו שחברי הדירקטוריון יבחרו להדיחו, כשהסמכות לבחירה ביו"ר היא של הדירקטוריון ולא של הרגולטור או של האסיפה הכללית).

קשה בהקשר זה גם להתעלם מהאירוניה ההיסטורית. לפישר יש קשר מעניין להתנהלות הנוכחית של בנק בעולם של "ממשל תאגידי ראוי" וללא גרעין שליטה. כנגיד בנק ישראל הוא היה זה שנתן גב של ממש למפקח על הבנקים דאז - רוני חזקיהו, להדחת יו"ר אחר של הבנק - דני דנקנר. בעלת השליטה האחרונה בבנק, שרי אריסון, אף ניסתה לקפל את פישר, ולא הצליחה. גם חזקיהו כבר הספיק מאז לכהן כיו"ר בנק בישראל - הבינלאומי שבשליטת צדיק בינו, עד שעבר לתפקיד החשכ"ל, שאותו יעזוב בקרוב.

2. המאבק הנוכחי הוא לא רק על מינויו של סטנלי פישר ולא רק איום על הדומיננטיות של היו"ר הנוכחי ראובן קרופיק. המאבק הוא גם על הרכב הדירקטוריון במובן הרחב יותר. הוועדה לבחירת דירקטורים שתחת בנק ישראל לא העבירה את השם של דליה לב, במה שהוא הדחתה בפועל מהדירקטוריון. זו דרמה בפני עצמה. לב הובילה מהלכים רבים בהם הבחירה בקוטלר וחציית שרשרת הירושה בבנק, לצד הטיפול המתמשך שסוף סוף נפטר מול האמריקאים. היא נחשבת לקרובה ליו"ר הבנק הנוכחי. האם גם זה אומר שהפועלים בדרך למאבק שליטה דה פקטו, על תפקיד היו"ר?

3. כך או כך, ההתנהלות של השופט בדימוס משה גל, יו"ר הועדה לבחירת דירקטורים נראית על פניו כדוגמה נוספת ל"נאה דורש אך לא נאה מקיים" מצד גורמים שאמונים על ממשל תאגידי ורגולציה, שקובעים כללים לאחרים, אבל שוברים את הכללים כשזה נוח להם. גם אם אין מחלוקת על המעמד המוביל והייחודי של לפישר, נראה כי אולי הייתה כאן דריסת כללי ממשל תקין לשם העברת מועמדותו - גם אם היא "חוקית". במה מדובר? הוועדה הוציאה אתמול הודעה שגרתית למראה שבה לכאורה היא מספרת על המועמדים ומגלה בין היתר, כלאחר דבר, שדוד אבנר, חבר בוועדה מטעם בנק הפועלים, התפטר. רק לאחר שהחל להיווצר גל של ביקורת הוועדה שבראשות שופט בדימוס החליטה לנקוט בשקיפות לכאורה וגילתה במידת מה על מה נסב הוויכוח שפרץ בין אבנר לבין יתר חברי הוועדה, תוך שחברי הוועדה הקבועים גם הלבינו מהלך תמוה אחר שלהם שבו העלו את הנושא להצבעה ללא שמינו מחליף לנציג השני של בנק הפועלים, ראובן קרופיק שמונה ליו"ר הבנק.

4. כמה מלים על דוד אבנר עצמו - הוא טוען ל"פגמים חמורים". לדבריו, לאחר שתוצאות ההצבעה לא התאימו לנציגים החיצוניים (שאינם דירקטורים בבנק ואין להם אחריות על תפקוד הדירקטוריון שלו), יו"ר הוועדה, בגיבוי שני נציגים חיצוניים, שינו את כללי ההצבעה בדיעבד, כדי להתאימם למועמד המועדף עליהם, תוך ביטול למעשה של דעתו של דוד אבנר דח"צ בבנק ונציג הבנק היחיד שהיה חבר וועדה. הוא צודק. מדובר בהתנהלות תמוהה של הוועדה, אלא ששאלות אפשר לשאול גם על התנהלותו של אבנר עצמו, כפי שחברי הוועדה הקבועים (השופט בדימוס משה גל, פרופ' מומי דהן ועו"ד אורית קורן) שאלו את עצמם והחליטו עם עצמם, כנגד עמדת אבנר. האם מועמד ברמתו של סטנלי פישר באמת ראוי לציון כה נמוך כפי שנתן לו?

עם זאת, מבחינת אבנר לא מדובר בהחלטה תמוהה משום שאין להסתכל רק על עברו של המועמד, אלא גם ביחס לחלופות. ובהקשר זה מציינים בסביבתו כי הייתה מועמדת אחרת שקיבלה ציונים טובים מכולם, והיא כנראה הייתה מועמדת מועדפת לדידו.