הפסד של כרבע מיליארד דולר וחוסר ודאות לגבי העתיד: על התמונה העגומה העולה מדוחות אל על

בעוד שבשלב הנוכחי מתעכב יישום הפתרונות הפיננסיים העומדים על הפרק להצלתה של חברת אל על מחדלות פירעון, ממחישות תוצאותיה הכספיות של חברת התעופה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה את עומק המשבר שבו היא נמצאת, בעקבות התפשטות וירוס הקורונה שהובילה להקפאת פעילותה.

244 מיליון דולר  הוא ההפסד יוצא הדופן שעליו דיווחה אל על על בסיכום המחצית הראשונה של השנה - פי ארבעה וחצי מהפסד של 55 מיליון דולר שהציגה במחצית הראשונה של 2019, אחרי שבסיכום הרבעון השני הפסדיה הגיעו ל-105 מיליון דולר, לעומת שורה תחתונה מאוזנת ברבעון המקביל אשתקד.

לצד ההפסדים הנערמים, את דוחות אל על ממשיכה ללוות הערת "עסק חי" מצד רואי החשבון, בשל חוסר הוודאות לגבי הנפקת המניות, וגיוס חוב שהיא נדרשת לבצע עד סוף החודש כדי לאפשר את המשך פעילותה.

עוד מציינים רואי החשבון, כי "קיימת אי-ודאות" בקשר למו"מ שמנהלת החברה מול המדינה ומול הגופים המממנים, בקשר להלוואה של כ-400 מיליון דולר בערבות מדינה, או לחלופין קבלת הלוואה של כ-250 מיליון דולר בערבות מדינה והנפקת מניות בהיקף של כ-150 מיליון דולר.

כפי שרואי החשבון מציינים בדוחות, התפשטות הקורונה הובילה "להיעדר ביקוש ולהשבתה מלאה של טיסות הנוסעים הסדירות של החברה" שהובילו גם לגירעון של 135 מיליון דולר בהונה העצמי.

עוד מציגה אל על בדוחותיה קופת מזומנים ופיקדונות (כולל כאלה שהעמידה כבטוחה לעסקאות גידור) בהיקף מצרפי של 156 מיליון דולר בסוף הרבעון השני, מול התחייבויות שוטפות של 2.1 מיליארד דולר והתחייבויות לזמן ארוך של 1.2 מיליארד דולר.

מניית אל על איבדה יותר מ-20% מערכה מתחילת השנה, ומשקפת לחברה שווי נוכחי של כ-370 מיליון שקל.

9 מיליון דולר היו הכנסותיה הרבעוניות של אל על מהטסת נוסעים - סכום המשקף מחיקה כמעט מוחלטת ביחס להכנסותיה מסעיף זה ברבעון המקביל, שהסתכמו ב-511 מיליון דולר.

מול זאת, חלק מהנזק קוזז בזכות קפיצה של פי ארבעה בהכנסות מהטסת מטענים, שהגיעו ל-136 מיליון דולר (עיקרן במטוסי נוסעים), גם זאת בעיקר בשל צרכים של גורמים ממשלתיים ואחרים לשינוע מוצרים הקשורים לניסיונות להיאבק בהתפשטות הווירוס.

כך, סך הכנסותיה הרבעוניות של אל על צלל ב-74% ל-151 מיליון דולר, בעוד שבסיכום מחצית השנה נשחקו הכנסותיה ביותר מ-50% והסתכמו ב-472 מיליון דולר.

בהמשך לכך עברה אל על להפסדים גולמיים גם ברבעון השני וגם במחצית הראשונה, ובשורה התפעולית הציגה הפסד רבעוני של כ-40 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של 20 מיליון דולר ברבעון המקביל, בעוד שבסיכום המחצית ההפסד התפעולי שלה קפץ פי ארבעה, ל-134 מיליון דולר.

להפסדים אלה הצטרפה בדרך לשורה התחתונה עלייה חדה בהוצאות המימון שלה, בעיקר "בגין שווי הוגן שלילי של עסקאות גידור" בגין הדלק הסילוני (דס"ל) המשמש להטסת מטוסיה, וזאת משום הירידה בהיקפי הפעילות ביחס לזו שתוכננה.

99%-98% הם שיעורי הירידה שמציגה אל על בלא מעט מהמדדים התפעוליים שלה בסיכום רבעוני, בהם שעות הטיסה, מיליוני הקילומטרים המוטסים של נוסעיה, קטעי הנוסעים המשלמים ועוד. בסיכום מחצית השנה הירידות בפרמטרים אלה נעים בדרך כלל בין 60% ל-70%.

עוד בסיכום רבעוני, נתח השוק של אל על עמד על 15%, לעומת יותר מ-25% ברבעון המקביל, ותפוסת הנוסעים במטוסיה עמדה על פחות מ-38%, לעומת יותר מ-83% ברבעון המקביל.

גם בנתונים אלה הפגיעה במחצית השנה דרמטית פחות, עם נתח שוק שעמד על קצת יותר מ-23%, לעומת קרוב ל-26% במחצית המקבילה, ותפוסת נוסעים במטוסיה שעמדה על 74.5%, לעומת קצת יותר מ-82% במחצית הראשונה ב-2019.

כיוונים דומים בנתונים נוספים המעידים על הסערה המושלמת שפקדה את פעילות התעופה והתיירות מישראל לחו"ל, ובכיוון ההפוך, כמו גם על מצב הענף בעולם, הם ירידה רבעונית של 99% במספר התיירים הנכנסים לישראל והתושבים היוצאים ממנה, לכמה עשרות אלפים בודדים, ובסך הכול ירידה בשיעור דומה בתנועת הנוסעים הרבעונית בנתב"ג.

בהשפעת הקורונה, אל על צמצמה כבר מתחילת השנה את פעילותה, תחילה ליעדים בודדים, עד שבסוף חודש מרץ הפסיקה לחלוטין את טיסות הנוסעים שלה, וכרגע מתכננת לחזור לפעילות בסוף חודש ספטמבר, אחרי שדחתה מועד זה כבר כמה פעמים.

 תוצאות-אל-על-27

בוחנת הנפקת אג"ח בערבות מדינה

ומה הלאה? לפי מתווה הסיוע שבחרה אל על מול משרד האוצר, היא אמורה להשלים הנפקת מניות בשווי של 150 מיליון דולר עד 31 באוגוסט, ולאחריה היא אמורה לקבל אישור להלוואה של 250 מיליון דולר בערבות מדינה בשיעור 75%. המדינה התחייבה לרכוש את כל המניות שהציבור לא יקנה בהנפקה. אל על מדווחת כי עד כה טרם הושגה הסכמה עקרונית עם הבנק המממן, ובמקביל היא בוחנת גיוס רכיב החוב בדרך של הנפקת אג"ח לציבור בערבות מדינה של 75%.

בדוחותיה מציינת אל על, כי "בימים אלה היא נערכת להנפקת מניות" על פי המתווה האמור, ובאוצר אף מדגישים לפניית "גלובס" כי "הצעת המדינה מותנית בהנפקה עד סוף אוגוסט (תחילת השבוע הבא). אם לא תתבצע הנפקה, הצעת המדינה לא תהיה בתוקף".

בכיר באל על טוען, כי "תהיה הנפקה. זו לא שאלה. האם היא תקרה בשבוע הבא? בזה אני לא משוכנע". לדבריו אל על כבר ביקשה מהאוצר לדחות את המועד, "ואני מאמין שזה יתקבל על-ידי הדרגים הגבוהים ביותר".

ברקע ממתחינים להתפתחויות שלושה רוכשים פוטנציאליים שהביעו עניין באל על. אלי רוזנברג (27) בנו של איש העסקים קנת' רוזנברג, שעוסק בתחום השירותים הרפואיים בארה"ב; מאיר גורביץ (65), שעוסק בנדל"ן בארה"ב ובבריטניה; ודוד ספיר (61), שעוסק בתקשורת ובתיירות ברוסיה.

רוזנברג קיבל היתר מרשות החברות, ובהצעה האחרונה שהעביר לאל על, הוא העלה את היקף ההשקעה שהוא מוכן להעביר לצורך קבלת השליטה בחברה ל-101 מיליון דולר, על פי מחיר מניה של 67 אגורות, המחיר שלפיו התחייבה המדינה לרכוש את מניות אל על בהנפקה. רוזנברג אף העביר מכתב לאוצר, שבו הוא מציע למדינה להפחית את השקעת כספי הציבור, ולאפשר לו להזרים שני שלישים מהיקף ההנפקה.

עד היום קיבל רוזנברג כתף קרה בניסיון לרכוש את החברה מבעליה (חברת כנפיים של תמי מוזס בורוביץ'). מטעמו נמסר, כי "אנו מאמינים כי החברה תעמוד בהתחייבויות שלה למשרד האוצר לבצע הנפקה בסכום של 150 מיליון דולר על פי המתווה שסיכמה עם המדינה. והרי רק אתמול הודיעה החברה לבורסה כי ללא ההנפקה וקיום המתווה היא עלולה לקרוס. אנחנו עדיין מאמינים שאפשר לסיים את התהליך עד 31/8/2020 במידה ודירקטוריון אל על יעשה את המוטל עליו ויקבל החלטה חיובית כמתבקש".

אל על חתמה על הסכמים עם ארבעת הוועדים של עובדיה כתנאי של המדינה להוציא את מתווה הסיוע אל הפועל. ההסכמים ייכנסו לתוקף רק אם ייושם מתווה ההנפקה וההלוואה כאמור. בימים אלה מצויה אל על במחלוקת משפטית מול ועד הטייסים שלה, שטוען כי יש לבטל את ההסכם הקיבוצי שנחתם "מעל ראשו" על-ידי נציגי ההסתדרות. ההסכם עם הטייסים משקף התייעלות של 105 מיליון דולר, ופרידה מכ-120 טייסים - ותיקים וחדשים.

אל על, המעסיקה כיום כ-6,300 עובדים, צפויה לצמצם 2,000 מהם, לצד הפחתות שכר בשיעור של 20% לדרג הניהולי. נכון להיום, כמעט כל עובדי אל על מצויים בחל"ת. אל על מדווחת כי בהנחה שהיקף הפעילות שלה יעמוד על 75%, היא תוכל לחסוך 260 מיליון דולר בשנה.

לא מפעילה טיסות - ונפגעת

העובדה שאל על לא מפעילה טיסות כיום פועלת לרעתה. כ-30 חברות תעופה כבר מפעילות טיסות לתל אביב, חרף המדיניות שעדיין אוסרת כניסת זרים לישראל, ולמרות שרק שלוש מדינות פתוחות לישראלים עם פטור מחובת בידוד בחזור ארצה (קרואטיה, בולגריה ויוון). על תנועת הנוסעים של חגי תשרי נראה שהחברה מוותרת.

הפיק הבא שאל על יכולה לכוון אליו הוא חופשת פסח 2021. במצב כזה מתעוררת לא רק בעיית כשירות הטייסים, שחלקם כבר כיום איבדו את הכשירות לטוס, אלא גם תודעתית - מול הנוסעים ומול המשקיעים - שיעדיפו לראות חברה פעילה וחברה שמשתדלת להפיק את מה שהיא יכולה מהמצב (דוגמת ישראייר), על פני חברה רדומה שכל 45 מטוסיה עומדים על הקרקע.

משמעות נוספת לעניין זה באה לידי ביטוי בחוב של אל על לנוסעים שהזמינו כרטיסים מראש, חוב שלפי הדוח מסתכם ב-280 מיליון דולר. ככל שהחברה לא תטוס, החוב הזה יגדל בהתאם לכרטיסים שנרכשו מראש גם לחגי תשרי.

לפי חוק התעופה, אל על תצטרך לפרוע את החוב הזה מול הנוסעים ב-1 באוקטובר. יו"ר ועדת הכספים, חה"כ יעקב מרגי, שהתחייב כי המועד להחזר הכספי לנוסעים לא יידחה (אחרי שנדחה מ-14.8), שיגר פנייה לשר האוצר ישראל כ"ץ, שבה הוא מבקש שיתייצב בפני ועדת הכלכלה וידווח על התקדמות הסיוע לחברה, שבו תלויים גם הנוסעים שממתינים לכספם. 

בתוך כך, מונה יו"ר חדש לדירקטוריון לאל על במקומו של אלי דפס שפרש לאחרונה מסיבות בריאותיות - יודי (יהודה) לוי, אשר שימש כסגנו של דפס בדירקטוריון מאז 2008. לוי (75) הוא שותף מנהל במשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן, ומכהן בין השאר כדירקטור בחברת כנפיים ובדורי מדיה שבבעלות משפחת בורוביץ'.

לאחרונה מונה דירקטור נוסף לאל על, מוטי גמיש (38), שהצטרף כדירקטור בלתי תלוי. גמיש שימש עד לאחרונה כדירקטור בחברת ממן שבה אל על הייתה שותפה והוא משמש כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי ברשת "זול ובגדול".