שנת 2020 תהיה קרוב לוודאי שנה קשה למערכת הבנקאית בישראל. זוהי שנה של זינוק בהוצאות בגין הפסדי אשראי ושל ירידה ברווחים, וזאת בעיקר כתוצאה ממשבר הקורונה שכבר היתרגם למשבר כלכלי ריאלי, הסוחף עמו מטה אנשים פרטיים ועסקים רבים בישראל.
למעשה, במחצית הראשונה של 2020 הציגו הבנקים בדוחותיהם הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף מצרפי חסר תקדים של כ-5.9 מיליארד שקל, שנגרעו מהשורה התחתונה ושגבוהים בכ-370% מההוצאות בגין הפסדי אשראי שנרשמו במחצית המקבילה של 2019, שהייתה "שגרתית".
בבנקים יש תפיסה רווחת, שלפיה ייתכן כי החלק הארי של ההפרשות בגין הפסדי אשראי שינבעו מהקורונה כבר נעשו דרך ההוצאות בגין הפסדי אשראי שנרשמו עד כה, ושרובם המכריע בכלל נזקף לכרית הביטחון של ההפרשות הקבוצתיות שנועדו לשמש "שלייקעס" להפסדים שאולי (וכנראה) יגיעו בהמשך השנה. ואולם, בנק ישראל, וגם חלק מהבנקים, משדרים שלא כך הדבר, ושסביר להניח שהרע עוד לפנינו.
ברבעון השני של 2020 רשמו שבע קבוצות הבנקאות רווח נקי של כ-1.6 מיליארד שקל, המהווה מחצית מהרווח שרשמו בתקופה המקבילה אשתקד. לצד השפעות משבר הקורונה על היקף תיקי האשראי לציבור, שקטן ברבעון השני בכ-1.1%, שהם כ-12.1 מיליארד שקל, נהנו הבנקים מהגאות שנרשמה בשוקי ההון ברבעון השני, כשכמו תמיד הם גם מושפעים מהתנודות במדד.
בסיכום המחצית הראשונה של 2020 מציגות שבע קבוצות הבנקאות העצמאיות בישראל רווח נקי מצרפי של כ-2.33 מיליארד שקל, המהווה קיטון של 62%.
המגמה העיקרית הניכרת מדוחות הבנקים היא הגידול החד בהוצאות בגין הפסדי אשראי, שרובו נזקף להפרשות הקבוצתיות, שכאמור, נסקו לסכום של יותר מ-5.9 מיליארד שקל במחצית הראשונה השנה, לעומת סך של כ-1.26 מיליארד שקל במחצית הראשונה אשתקד. זאת, בשל הוצאות בגין הפסדי אשראי של 3 מיליארד שקל ברבעון השני בלבד (לעומת 886 מיליון שקל ברבעון השני של 2019), ובהמשך להוצאות בגין הפסדי אשראי מצרפיות של כ-2.92 מיליארד שקל שנרשמו ברבעון הראשון השנה.
נזכיר כי משבר הקורונה התחיל לתת את אותותיו בדוחות הבנקים כב בדוחות לשנת 2019, שבהם הבנקים הפועלים ודיסקונט כבר הספיקו לבצע "הפרשות קורונה". בשקלול הרבעון הרביעי אשתקד עם המחצית הראשונה השנה עולה כי בתוך שלושה רבעונים ביצעו הבנקים הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף של כ-7.4 מיליארד שקל - וזה עוד לא הכל, כשסביר להניח כי עם הימשכות המשבר הריאלי יבוצעו עוד הפרשות מעבר לממוצע הרב-שנתי.
שיעור האשראי מהפקדונות הצטמק משמעותית
שיעור ההוצאה מהפסדי אשראי ביחס ליתרת האשראי מלמד כי ההפרשות הגדולות ביותר נעשו אצל הבנקים הפועלים ודיסקונט, כאשר בנק לאומי קרוב אליהם, ואילו מזרחי טפחות בקצה התחתון. ההבדלים האמורים נובעים מפערים בתיקי האשראי ובתמהיל הסיכון בבנקים, אבל גם מתפיסות ניהוליות.
ברבעונים הבאים נראה האם הפערים הם בגלל תיקים מסוכנים יותר מאלה של בנקים אחרים, או בגלל שיעור הפרשות לא שמרני מספיק. בינתיים הדעות חלוקות, ומי שהפריש פחות - הגדיל את רווחיו כאן ועכשיו.
מציאות זו גם באה לידי ביטוי בירידה בתיאבון הסיכון של הבנקים. במה מדובר? המנוע העיקרי לפעילות מתן האשראי, שהיא הפעילות המרכזית של הבנקים, הוא היקף הפיקדונות. במחצית הראשונה של השנה זינק היקף הפיקדונות של הציבור בבנקים בכ-10.5%, לסכום מצרפי של 1.45 טריליון שקל, כשעיקר הגידול נרשם ברבעון הראשון (בכל הבנקים מדובר בגידול בשיעור דו-ספרתי, להוציא הבינלאומי, שהפקדונות שלו גדלו בכ-8% מתחילת שנה). ואולם, באותו פרק הזמן היקף תיק האשראי - שהינו החמצן למשק - גדל "רק" בכ-1.2% (כולל הירידה ברבעון השני), כך ששיעור האשראי מהפקדונות הצטמק משמעותית.
מדובר בירידה משיעור של 83.1% בממוצע בסוף 2019 ל-76% בסוף הרבעון השני. למעשה, ברבעון השני עצמו קטן תיק האשראי הבנקאי בכ-12.1 מיליארד שקל כאמור, כשמזרחי טפחות בולט עם צמיחה ניכרת, שנרשמה פרט לו רק בבנק ירושלים הקטן בהרבה (בזמן שדיסקונט צמח בשיעור סמלי).
הירידה בשיעור האשראי מהפקדונות התרחשה אגב כך שרוב האשראי החדש שניתן בחודשים האחרונים ניתן במסגרת קרנות הסיוע בערבות המדינה, ולא באשראי רגיל, שבו כל הסיכון נמצא אצל הבנקים. אגב, בהקשר זה נדגיש כי לאומי מחזיק בשיעור האשראי לפקדונות הכי נמוך במערכת - דבר המעיד על שמרנות רבה מצדו, כשאצל כל הבנקים יש מגמה דומה. כך או כך, בסיכום הרבעון השני של 2020 מציגים הבנקים עדיין יחסי הלימות הון טובים.
הבנקים מסכמים מחצית קשה עם רבעון שני שכלל היערכות להחרפת משבר הקורונה
לאומי הרוויח הכי הרבה ברבעון; דיסקונט עם תוכנית פרישה מרצון
בנק לאומי ובנק דיסקונט דיווחו היום (יום ה') על ירידה ברווחיהם ברבעון השני של 2020 ובמחצית הראשונה של השנה כולה, בהמשך למגמה שהציגו כלל הבנקים, כשהתוצאות השנה ממשיכות להיות מושפעות במידה רבה ממשבר הקורונה.
בנק לאומי, שבניהולו של חנן פרידמן, דיווח היום כי הרווח שרשם ברבעון השני עמד על 694 מיליון שקל - ירידה של 25% ביחס לרבעון המקביל ב-2019, כשהרווח במחצית הראשונה הצטמק בכ-77% ל-462 מיליון שקל. הרווח הרבעוני של לאומי גבוה ביחס לענף, והוא כולל גידול ניכר בהכנסות שאינן מריבית (בעיקר מפעילויות מסחר, הפרשי שער ורווחי השקעה באג"ח) למול ירידה חדה בהוצאות תפעוליות ואחרות (בראשן ירידה חדה בהוצאות בגין משכורות והוצאות נלוות).
בכל אופן, בבנק לאומי הסבירו כי "עיקר הירידה ברווח הנקי במחצית מקורה בגידול משמעותי בהוצאה להפסדי אשראי, שנובע ברובו המכריע מגידול בהפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי ומירידה בהכנסות מימון שאינן מריבית".
ברבעון השני קטן תיק האשראי לציבור של לאומי בכ-3.4%, כששיעור האשראי ביחס לפקדונות הצטמק מ-70.3% בסוף הרבעון הראשון ל-68.2% בסוף הרבעון השני - שיעור נמוך אף מזה שמציג הבנק הבינלאומי, שנחשב לשמרני מאוד.
במקביל הציג דיסקונט, שבניהול אורי לוין, רווח של כ-453 מיליון שקל במחצית השנה, המהווה ירידה של כ-52% מהמחצית המקבילה אשתקד. ברבעון השני בלבד רשם דיסקונט רווח של 174 מיליון שקל, המהווה ירידה של כ-68% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
בנק דיסקונט גם הושפע מאוד מהוצאות מוגדלות בגין הפסדי אשראי, כשהוא מציג שיעור הפרשות גבוה למדי - דבר המעיד הן על הרעה בתיק האשראי שלו והן על היערכותו להפסדים ניכרים גם בעתיד.
בבנק דיסקונט הודיעו כי גיבשו תוכנית התייעלות שבמסגרתה יפרשו מהבנק כ-300 עובדים קבועים, בגילאי 50-66, "בפרישה מוקדמת בתנאים מועדפים". בבנק מפרטים כי התוכנית הגדילה את ההתחייבות בספרי הבנק ב-253 מיליון שקל, כאשר הם מציינים גם כי "העלות הכוללת של תוכנית הפרישה, לרבות פיצויים על פי דין, נאמדת בסך של 553 מיליון שקל".
עוד העריכו בדיסקונט בהקשר זה כי "כל הפורשים ישלימו את הליך הפרישה לפני סוף שנת 2020 ובהתאם, סכום הסילוק שייזקף לרווח והפסד במחצית השנייה של 2020 (לרבות בגין תוכניות פרישה קודמות) יגיע לכ-210 מיליון שקל". עוד הוסיפו בבנק ביחס למצבת העובדים הצפויה, כי "צפויים לפרוש מהבנק עד לסוף 2021 כ-450 עובדים, כולל בפרישה טבעית". בסוף 2019 היו בבנק דיסקונט בישראל 5,447 עובדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
