מייסד עליבאבא מציג: כך בונים אימפריית פיננסים בשישה צעדים

ענקית הפיננסית הסינית אנט גרופ הגישה השבוע תשקיף ראשוני לקראת הנפקת ענק כפולה בבורסת סטאר הטכנולוגית בשנחאי ובבורסת הונג קונג. ההנפקה צפויה להיערך לפני אוקטובר, כשאנט תזכה לשווי אסטרונומי של 200 מיליארד דולר, כפול מהשווי של פייסבוק בזמן הנפקתה. אנט תנסה לגייס 30 מיליארד דולר ובכך לעקוף את חברת הנפט הסעודית ארמקו ולהפוך להנפקה הגדולה בהיסטוריה.

התשקיף בן 674 עמודים שפרסמה אנט כולל מספרים מדהימים על היקף עסקיה. לפי התשקיף, עליפיי, אפליקציית הפיננסיים בבעלות אנט, סלקה עסקאות בסכום של 17 טריליון דולר ב-12 החודשים שקדמו ליוני והיו לה 711 מיליון משתמשים חודשיים קבועים נכון לסוף יוני. בניגוד לחברות טכנולוגיה רבות המגיעות לרווחיות הרבה אחרי ההנפקה, אנט כבר רשמה רווח נקי של 3.2 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2020.
מעבר למספרים, סיפור עלייתה של אנט מעניין כשעצמו ועובר דרך זיהוי מוקדם של צרכי השוק, חדשנות מתמדת וגם מניפולציה עסקית אחת גדולה.

 Alipay / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

2003: לפתור את אי-האמון

ב-2003, בזמן שסין נאבקה במגיפת הסארס, בשוק הקניות באינטרנט הבוסרי במדינה התחרו ראש בראש שתי חברות. בפינה אחת ניצבה איביי (ebay) האמריקאית, שכבר גלגלה מיליארדים ברחבי העולם, ובפינה השנייה עליבאבא הסינית, חברה קטנה עם 400 עובדים בלבד אז. לעליבאבא היו אמנם פחות משאבים אבל היא הכירה את הלקוח הסיני טוב יותר.

סין היא חברה בעלת אמון בינאישי נמוך, בה אנשים חוששים ליפול קורבן לרמאויות ולנוכלויות. כתוצאה מכך בימים הראשונים של הקניות באינטרנט רבים מהסינים לא ששו לשלם מראש לסוחרים שאינם מכירים, מבלי שהם בטוחים כי המוצר יגיע אליהם. הפתרון של עליבאבא לבעיית אי-האמון היה השקת שירות התשלומים עליפיי.

במסגרת שירות עליפיי, הלקוחות הסינים שביצעו הזמנה באתר עליבאבא העבירו תחילה את התשלום על המוצר לחשבון נאמנות ייעודי, במקום ישירות למוכר. רק אחרי שהסחורה סופקה לשביעות רצון הלקוח, הכסף הועבר מחשבון הנאמנות של עליפיי למוכר. בימים הראשונים התהליך כולו נעשה ידנית כשעובדי עליבאבא מקבלים פקס מהלקוחות עם אישור על העברת הכסף לחשבון המתווך. לאייביי נדרשו עוד חודשים ארוכים כדי להבין את חוסר האמון הסיני וליישם שירות מקביל, עיכוב שהיה אחד הגורמים העיקריים לכישלונה בסין.

2010: המחטף של מא

עליפיי החל כשירות בתוך עליבאבא אך ב-2010 צצה בעיה, כשהבנק העממי של סין פרסם רגולציה חדשה לפיה שירותי תשלום חייבים לקבל רישיון פעילות מתאים. הבנק העממי הסיני לא אסר על שירותי תשלום בבעלות זרה לקבל רישיון, אך קבע כי שירותים כאלה יחויבו לעמוד בכללים מיוחדים, כללים שלא פורסמו במשך שנים. עליבאבא היא אמנם חברה סינית למהדרין אך באותו הזמן היו 43% ממניותיה בבעלות יאהו האמריקאית.

הרגולציה החדשה הייתה התירוץ המושלם עבור מייסד עליבאבא ג'ק מא להשתלט בעצמו על שירות עליפיי באקט שנותר שנוי במחלוקת עד היום. במהלך בזק פיצל ב-2011 מא את עליפיי לחברה נפרדת בשליטתו, שלימים תהפוך לקבוצת אנט. מא ביצע את המהלך בלי אישור הדירקטוריון בעליבאבא ובלי לעדכן את בעלת המניות הבכירה בו, יאהו. רק אחרי שעליפיי הפכה לחברה נפרדת, החל משא ומתן עם יאהו סביב הפיצוי שתקבל החברה האמריקאית, שאיבדה בין לילה נכס משמעותי מתוך אחזקותיה. רק ב-2019, אחרי שיאהו כבר לא הייתה בעלת מניות בכירה בעליבאבא, חזר התאגיד הסיני וקנה 33% ממניות אנט.

2011: סרוק את דרכך

עליפיי החל בתור שירות לתשלומים באינטרנט, אך התרחב והפך לארנק סלולרי המאפשר לקנות מוצרים גם בחנויות פיזיות. מסורתית החדירה של כרטיסי אשראי לסין הייתה נמוכה מאוד ורוב הפעילות העסקית התבססה על מזומן, עד שאפליקציות הארנק הסלולרי כמו עליפיי כבשו את המדינה בגדול.

נקודת הציון החשובה ביותר מהבחינה הזו הייתה 2011, אז הטמיעה עליפיי את האופציה של תשלום בחנויות, מסעדות ומוניות דרך סריקת קוד QR. הנוחות של השיטה קסמה מיד למוכרים ונותני השירותים, כשבעל דוכן או נהג מונית היה צריך רק להדפיס קוד על פיסת קרטון וכבר הוא מוכן להתחיל לגבות כספים. עליפיי עובדת כיום כבר עם 80 מיליון בעלי עסקים המקבלים תשלום באפליקציה ומחזיקה 55% משוק התשלומים המקומי, לעומת 39% של המתחרים בטנסנט.

בשנים האחרונות בעליפיי כבר מקדמים באינטנסיביות את השלב הבא של תשלום באמצעות זיהוי פנים, כך שאפילו לסרוק קוד כבר לא צריך.

2013: להשקיע את השאריות

על אף ההצלחה המדהימה בשוק התשלומים במובייל, תחום זה אף פעם לא נועד להפוך למקור רווחיות משמעותי עבור אנט. החברה ראתה בסליקת התשלומים את העוגן כדי למשוך משתמשים לאפליקציה, בה היא החלה להציע שירותים נוספים, רווחיים יותר.
עם הזמן החלו משתמשי עליפיי לצבור יתרות זכות באפליקציה מתשלומים שונים שקיבלו. כספים אלו פשוט שכבו ביתרת הזכות ללא תנועה עד שב-2013 הושק יואה-באו (בסינית: שאריות האוצר), שירות המאפשר למשתמשים להשקיע את אותן יתרות בקרנות שונות דרך האפליקציה. בניגוד לבנקים שדרשו מלקוחות לסגור סכום מינימלי של 1,000 יואן (500 שקל) בתוכנית השקעה לתקופה מוגדרת, בעליפיי לקוחות יכלו להשקיע אפילו יואן אחד.

יואה-באו כבר אינו מציע ריביות גבוהות יותר מהבנקים כמו בעבר, אך עדיין נחשב לאמצעי ההשקעה והחיסכון המועדף על צעירים סינים בשנות ה-20 לחייהם, בגלל נוחות ניהול הכסף מהאפליקציה והאופציות המתוחכמות שיש בה. ביואה-באו אפשר למשל לבחור להפריש אחוז מסוים מכל העברת כספים שקיבלת לחיסכון או ליצור תחרות בין בני זוג מי יחסוך יותר.

2015: לבזבז בלי חשבון

אחרי השקעות, עליפיי פנתה לתחום הגדול הבא - אשראי. באפריל 2015 השיקה החברה את חווה-ביי (בסינית: לבזבז בלי חשבון), כרטיס אשראי וירטואלי לרכישות אונליין ובחנויות פיזיות. כמו כרטיס אשראי רגיל, חווה-ביי מאפשר למשתמשים הסינים לדחות תשלומים על קניות לחודש הבא או לפרוס הוצאות לתשלומים. חווה-ביי משלב גם אופציות שלא תמצאו בשום כרטיס אשראי סטנדרטי, כמו אפשרות לבקש מהחברים סיוע כספי אם חשבון הקניות שלך יצא יקר מדי.

חווה-ביי הוא אחד הסודות מאחורי ההצלחה המסחררת של יום הרווקים הסיני, חג הקניות של עליבאבא ששובר מדי שנה ב-11 בנובמבר שיאי מכירות. בזמן שגרתי בסין הייתי מקבל לפני החג הודעה מעליפיי כי הוקצתה לי מסגרת אשראי נוספת באפליקציה, בלי שביקשתי כזו כמובן, כדי שאוכל לבזבז מספיק ביום הרווקים.

כדי לברור למי מהלקוחות להקצות אשראי וכמה, הקימה אנט מערכת דירוג אשראי עצמית שמשתמשת במידע הרב שאספה אנט על הפעולות של המשתמשים באינטרנט, החל מאילו מוצרים קנו ברשת ועד לפעילותו וחבריו ברשתות החברתיות, כדי לתת לו ציון משוקלל, המתעדכן אחת לחודש. תומכי המערכת טוענים כי היא המתקדמת בעולם בקביעת דירוג אשראי, בעוד מתנגדיה מוחים בתוקף על החדירה הגסה לפרטיות המשתמשים.

2020: סופר אפליקציה

אפליקציית עליפיי של אנט היא כיום אחת המובילות מבין "הסופר אפליקציות" הסיניות, כינוי לאפליקציות המאפשרות לבצע שורה ארוכה של פעולות שונות בתוכן. בעליפיי אפשר למשל לרכוש ביטוחים מסוגים שונים, לקרוא למוניות ולהזמין כרטיסי טיסה ואוכל, והכל במקום אחד. עליפיי פרצה כבר מזמן את גבולות סין ומלווה תיירים סינים, בימים שיש כאלו, גם לחו"ל. תיירים סינים יכולים לשלם עם עליפיי בעסקים נבחרים ב-200 מדינות, כולל בישראל. כשפרצה מגפת הקורונה, עליפיי אפילו פיתחה יחד עם ממשלות מקומיות ברחבי סין מערכת שמחלקת קודים בצבעים שונים למשתמשים, על סמך הסיכון שנדבקו בקורונה.

מעבר לכל, 17 שנה לאחר הקמתה, עליפיי, שנולדה ככלי לשיפור הביטחון של הסינים בקניות ברשת, ממשיכה לזכות באמון הקהל המקומי וזה שווה כשלעצמו הרבה מאוד כסף. 

Alipay

החברה הסינית נוסדה ב-2003 על ידי תאגיד עליבאבא ומונה כיום 16,600 עובדים • בשלב הראשון מדובר היה בשירות לתשלומים באינטרנט שהתרחב והפך לארנק סלולרי המאפשר לקנות מוצרים גם בחנויות פיזיות • הבעלים הנוכחי, ג'ק מא, השתלט על החברה ב-2011 באקט שנחשב לשנוי במחלוקת