ההסכם עם איחוד האמירויות: המנהיגים ראויים לקבל פרס נובל לשלום

הסכמי השלום בין ישראל ואיחוד האמירויות מפיחים תקווה לשלום ושגשוג בין מדינות ערב למדינת ישראל.

אל מול מלחמות האזרחים וסכסוכי הדמים במזרח התיכון בין העדות והדתות, הטבח, הפליטות, העוני והרעב, המנהיגים הוכיחו שאפשר גם אחרת. המנהיגים של ישראל והאמירויות, נתניהו ובן-זייד, בתיווך דונלד טראמפ, הפיחו תקווה לחיים משגשגים יותר עבור הדורות הבאים של יושבי המזרח התיכון, ובפוטנציאל הטמון משיתוף פעולה אזורי.

אלה הסיבות שבגינi מנהיגי המדינות ראויים לפרס נובל לשלום: ראשית, התועלת שהשלום יביא לשגשוג ולביטחון העמים באזור - השלום יכול להעשיר את מדינות ערב בטכנולוגיה עתירת מידע שיש לישראל להציע לתעשיות הייטק, הביטחון החקלאות והמים. איראן השיעית מאיימת לחסום את גישתה שכל האמירויות הסונית למפרץ הפרסי, ובכך למנוע ממנה יכולות לשנע ולסחור בנפט אל אירופה ואל העולם. גישתה של ישראל לים התיכון יכולה לסייע בהעברת קו נפט מהאמירויות דרך ערב הסעודית ולהעשיר את אזרחי ישראל.

שיתופי פעולה בהיבטים הביטחוניים יכולים להביא יציבות ושקט לאמירויות מפני טרור, ממש כמו שהמודיעין הישראלי הצליח לסכל פיגועי טרור בעולם כולו ובמדינות אירופאיות בפרט.

שנית, ההסכם מאחד את הגורמים המתונים באזור אל מול הקיצונות הדתית. נכון. ההסכם הוא לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן, ובמקרה שלנו גם בנמשל ההמן הוא פרסי ומרדכי הוא יהודי. האמוריות מודאגות מהתקדמות הגרעין של איראן וביסוס ההגמוניה שלה במזה"ת.

נתניהו במשך שנים השכיל ליצור קואליציות נגד איראן כאשר מדינות ערב הן חלק משמעותי. לפי דבריו של חסן נסראללה, מדינות ערב המתונות כל כך חוששות מהסקרים שמצביעים על סיכויי של הדמוקרטים לחזור לשלטון, שהן מוכנות להוציא מהארון את היחסים עם ישראל, רק כדי להבטיח את מקומו של טראמפ בבית הלבן. חסן נסראללה יודע על מה הוא מדבר. נשיא דמוקרטי בבית הלבן הוא חדשות טובות לתוכנית הגרעין האירנית והרחבת השפעתה של איראן ברחבי המזרח התיכון. לכן להסכם השלום עם האמירויות יש חשיבות רבה כי מהווה צעד חשוב לבלימת הכוחות האיסלמסטים הקיצוניים במזה"ת, המערערים את יציבותו. מדובר רק בסנונית ראשונה שתביא עוד מדינות המעוניינות לבלום את השפעתה ההרסנית של איראן על המזרח התיכון. הוא גם סודק את השנאה העיוורת נגד ישראל והאנטישמיות שיש בחלק ממדינות ערב.

לכן גם אם לישראל אין גבול עם האמירויות, ואף פעם לא הייתה במצב מלחמתי עימה, וגם אם יהיה מדובר רק בשלום קר המונע מאינטרסים, מדובר בהישג בקנה מידה היסטורי.

ונזכיר, גם הסכם השלום עם מצרים לא נבע רק מהצורך של מצרים להחזיר את סיני אלא משיקולים כלכליים לקבל סיוע ביטחוני מארה"ב שישמור על יציבות המשטר והתקרבות למערב (על חשבון התרחקות מבריה"מ) לצורך פיתוח מצרים. הסכם שלום היסטורי, הגם שמדובר בשלום קר, היווה נדבך חשוב לאינטרסים של המדינות.

הסכם השלום עם האמירויות ומדינות ערב גם יקרב את השלום עם הפלסטינים משום שהוא יחליש את תפיסת הקיצוניים בקרב הפלסטינים כי ניתן להשמיד את ישראל. הסכם השלום מעצים את כוחה של ישראל ויחליש את הסירוב הנצחי של הפלסטינים למשא ומתן.

שלישית, פרס נובל לשלום יעודד עוד מדינות להצטרף לנורמליזציה עם ישראל - אם הועדה תשכיל להעניק פרס נובל לשלום על הסכמי אברהם היא ת עודד מדינות מותנות נוספות להצטרף להסכמי שלום עם ישראל. פרס שיקנה למנהיגים שיזנחו את השנאה העיוורת לישראל ו שואפים לשלום - כבוד ויוקרה - לעומת אלה ששואפים לקיצונית דתית.

רביעית, פרס נובל על הסכמי אברהם יחזיר לפרס הנובל את יוקרתו האבודה, ויספק לקח חשוב כיצד ניתן להשיג שלום אמיתי. הוועדה חייבת לשים בצד את נטייתה הפוליטית השמאלית למען השלום והביטחון העולמי. הנטייה הפוליטית של הועדה פגעה אנושות ביוקרת הפרס. כך למשל, כאשר הוענק פרס נובל לשלום לברק אובמה רק בגלל הנאום שנשא בקהיר. בראייה היסטורית אין ספק שתפיסתו של אובמה אותה הציג בנאום הייתה שגויה, וזכייתו פגיעה אנושה ביוקרת הפרס, שלא לומר הלעיגה אותו. שלטון אובמה העלים עין מהאסלם הקיצוני לא נלחם בו בנחרצות וכך גרם במחדלו להתחזקותו, אפשר את ההתקדמות בתוכנית הגרעין של איראן והרחבת השפעתה במזרח התיכון, וגביית מיליונים של קורבנות ועוד יותר מיליונים של פליטים עוני והרעבה. כך שהענקת הפרס לטראמפ הווה התפקחות, חזרה בתשובה והבנה כי במזרח התיכון משיגים שלום רק בהצטלבות אינטרסים ופחות ברצונם הטוב של העמים. התפקחות שבמזרח התיכון כל כך צמא לה.

הכותב הוא יו"ר ארגון ישראל צומח"ת ופעיל ב"גאווה בליכוד"