פרופ' גמזו והנסיעה לאומן: לא לפעול מתוך בורות והתנשאות

קל לבוז לנוסעים לאומן בראש השנה ולבטל את חשיבות מסעם. אני יודע זאת כי הייתי במקום הזה בעצמי. גם אני האמנתי לשמועות על עשרות אלפי זנאים בשחור שמשתטחים לא רק על קברי צדיקים אלא גם על נשים אוקראיניות פחות צדקניות (שמועות שמבוססות על "הוכחות" מצולמות שנלקחו מצילומי הסדרה שטיסל). גם אני חשבתי שמדובר בטקס פגאני שצריך לעבור מן העולם וגם אני שנאתי את העובדה שהפטריארכיה הגברית החרדית מפילה אפילו בראש השנה את הטיפול בילדים על נשותיהם. גם אני לעגתי להם וגיחכתי אותם. אני מודה. עד שנסעתי לשם בעצמי, בראש השנה לפני שנתיים.

שנים שאני עושה הסכם עם סטודנטים חרדיים שמתקשים (משיקולים הלכתיים) לקרוא ספרי רשות בקורסים שאני מורה, שאם הם יקראו את האחרונים, אני בתמורה אקרא מארון הספרים שלהם מה שקשור לדעתם לקורס. בדרך זאת רכשתי לא רק מורים הרבה, אלא גם ידע רב. לפני קצת יותר משלוש שנים, ביקשה אחת הכיתות שבמקום ספרים, אצטרף אליהם לאומן בראש השנה כדי שאבין מהי עוצמת החסידות ולמה קבע רבי נחמן ש"ראש השנה שלי עולה על הכל".

כך מצאתי את עצמי חלק מ"הקיבוץ הקדוש באומן" מהלך עם עשרות אלפים אחרים ברחוב פושקינה (שהחסידים מכנים אותו בהלצה רחוב פה-שכינה). כדור חמישי לחילוניות יהודית גאה ומלאה, לא הצלחתי באמת להתחבר ברמה הפנימית לאירוע אבל כן הבנתי עד כמה טעיתי בשיפוט המוסרי המרוחק שלי.

ראשית, בעובדות: לא נתקלתי בנשים נסחרות בשום מקום ולא הפסקתי להסתובב ולהביט. הכל כל כך דחוס באומן בראש השנה. 70 אלף מאמינים ממלאים פה כל מ"ר ורצים ממטלה למטלה לאורך כל שעות היממה כשהם מוקפים מעגלי אבטחה ומצולמים מכל כיוון, שזה ממש לא סביר לעשות זאת בכזו פרהסיה.

שנית, רק כשהגעתי הבנתי את חוסר ההיגיון הכלכלי בעלילות שנרקמו על אומן. הכל יקר להחריד בראש השנה. חדר במלון יעלה לאדם יותר מ-3,000 דולר לשני לילות חג. מיטה בדירת שמונה שותפים תעלה לפחות 250 דולר והטיסות לאומן עולות בחג יותר מאשר לניו יורק. אז דווקא בתקופה הזו לבוא לאומן כדי ללכת לזונה "זולה" כשיש (למרבה הצער) כל כך הרבה אפשרויות זולות ודיסקרטיות יותר (שזה אקוטי לחרדים) זה פשוט לא הגיוני. איני מתיימר לדעת מה קורה בכל פינה ובכל שעה, אבל לכל מי שמדמיין עיר חטאים של זנאים חרדיים שטופי זימה צפויה לשמחתי אכזבה עצומה.

מה כן ראו עיני? עשרות אלפי מאמינים מכל הסוגים והגוונים, חלקם הלא-קטן שבורים ומרוסקים, שמבקשים תיקון לעצמם ולחייהם. אנשים שנאבקים לקבל הזדמנות נוספת לאהוב את עצמם למרות טעויות שעשו ומאמינים שרבי נחמן בראש השנה הוא זה שיעניק להם את אותה הזדמנות שנייה. פגשתי שם הרבה מכורים (שאת חלקם הכרתי מתחנות קודמות בחיי) שמתחברים למסורת עתיקה של למעלה ממאתיים שנים ולכן נוטשים את ביתם הנוח בחג ומגיעים בדרכים מוזרות לאומן. הכל מתוך אמונה שהמסע לשם יטלטל את כל מה שמקובע אצלם ויאפשר בריאה מחדש.

אף שלא ירדתי לעומק משנת רבי נחמן (ולכן עד היום אני מתקשה להבין איך מתיישבת העבודה הפנימית של האדם - ההתבודדות וההתקשרות לצדיק - עם מרחב ציבורי המוני כזה), לא מצאתי הבדל בין מה שראיתי באומן לבין שיטות טיפוליות שנתקלתי בהן בשנות עבודתי עם אנשים שחווים קשיים ומצוקות בחייהם.

לכן, כששמעתי את ידידי פרופ' רוני גמזו, פרויקטור הקורונה, מתייחס למסע לאומן כאל מסיבה ומבקש "להפסיק את הטירוף הזה, אומן זה לא חגי תשרי, אומן זה לא דבר קדוש", הבנתי עד כמה הוא בור בנושא. אחרת הוא לא היה ממהר לומר ש"לא יהיו טיסות לאומן, נקודה. סוף!" שכן בשפה הברסלבית הוא יצר "מניעות" שרק מסייעת למסע להיות מטלטל וקשה יותר מה שיגרום לרבים יותר לנסות להגיע לאומן (כפי שקרה ב-200 השנים האחרונות לרבות בתקופת ברה"מ). כגורם רשמי רב כוח היה נכון שפרופ' גמזו ילמד את הנושא טרם קביעותיו.

עם זאת גמזו צודק גם בסכנה: דווקא לאחר ביקורי באומן, אני באמת סבור שמדובר בסכנה בריאותית גדולה שחובה למזער. אבל את זה יש לעשות בשום שכל ובמידתיות. לפנות לראשי הקיבוץ הקדוש, לתאם מולם מספר מוגבל של כמה אלפי משתתפים שיורשו להגיע לפי גודל השטח, לקבוע כללים ברורים להגנה ולייצר מנגנוני פיקוח. והכי חשוב - לנהל את השיח הזה מולם לא מתוך בורות והתנשאות תרבותית. גמזו יודע כרופא שיש כאלה שסדנה מדיטטיבית מסייעת לתהליך הבראתם. כך גם יש חלק מהנוסעים לאומן שבלי המסע לא יהיה להם נפש עבור ה"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" ואת זה כולנו חייבים לכבד. 

הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו