סביב שולחן ישיבות במטה ארגון הבריאות העולמי בז'נבה, התווכחה קבוצת מדענים אילו מגפות בעולם ראויות לתשומת הלב הגדולה ביותר. אבולה, רוצחת חסרת רחמים שמרוקנת את נוזלי הגוף של קורבנותיה, נכנסה לרשימה. כך גם ניפה (Nipah), שמנפחת את המוח לפני שרוב קורבנותיה מתים. הוזכרה גם סארס, תסמונת הנשימה החמורה, שפולשת לריאות ומחניקה את החולים.
בסופו של דיון בן יומיים, בפברואר 2018, העמידו המדענים בראש הרשימה את אחת המחלות המפחידות ביותר: "מחלה X". היא הייתה אמורה לסמל את מה שהמדענים מזהירים מפניו זה עשרות שנים: פתוגן לא מוכר שאין לו טיפול ידוע ומקורו יהיה כנראה בעל חיים. הוא ידלג אל בני אדם ויתחיל להתפשט בשקט ובמהירות.
המדענים לא יכלו לנבא את ההרכב הגנטי המדויק של הפתוגן, או מתי הוא יכה, אך הם ידעו שהוא יגיע. סדרה של התפרצויות וכמעט החמצות מסוף שנות ה-90, יחד עם מחקר מדעי מתוחכם יותר ויותר, הבהירו שמגפה גדולה היא בלתי נמנעת.
חוקרים ציינו מקומות אפשריים כמקור לנגיף כזה, וביניהם דרום סין. היו להם רעיונות איך הוא יתחיל להדביק בני אדם, ובאיזו קלות הוא יתפשט. היו להם אפילו תוכניות איך לאתר ולעצור אותו.
כשמחלה X הגיעה, כקוביד-19, מצאו את עצמם ממשלות, עסקים, רשויות בריאות ואזרחים במצב של כאוס, נאבקים באויב סמוי עם מעט מקורות ומעט הבנה - למרות שנים של עבודה שתיארה כמעט בדיוק איך הנגיף ייראה ואיך להחליש את השפעתו.
ממשלות התעלמו מאזהרות ברורות ולא מימנו כראוי מוכנות למגפה. הן בעיקר הגיבו להתפרצויות, במקום לראות במחלות מידבקות חדשות איום רציני על הביטחון הלאומי. הן לא פיתחו מערכת בינלאומית חזקה לניהול מגפות, אף שהחוקרים העריכו שאופי הנסיעות והסחר כיום יפיצו אותן בלי להתחשב בגבולות.
מחלה X האמיתית כבר הרגה יותר מ-750 אלף איש והדביקה יותר מ-20 מיליון. הנגיף והתגובה אליו הרסו כלכלות, משפחות ואת חיי היומיום ברחבי העולם.
גורמים רשמיים עשו טעויות בתחילת השנה, כשחומרת ההתפרצות כבר הייתה ברורה. חלק מהן היו מעידות מובנות במצבים של פאניקה, ואילו אחרות היו פשוט טעויות. ברקע של כל זה היה כשל שנמתח לאורך עשרות שנים. כולם ידעו שתוצאה כזאת אפשרית, אך אף אחד לא נערך אליה.
"הם אמרו שאנחנו זקוקים לאסטרטגיות להתמודדות עם 'מחלה X' ונתנו לה שם מגניב", אמר ד"ר פיטר דשאק, אקולוג של מחלות וצייד נגיפים מניו יורק, שנכח בישיבה ההיא בארגון הבריאות העולמי ב-2018. "הבעיה היא שלא עשינו כלום עם זה".
שתי מגפות מהעת האחרונה - סארס ב-2002-2003 ודודניתה MERS (תסמונת הנשימה המזרח תיכונית), שהתפרצה ב-2012 - הבהירו שנגיפי הקורונה מסוכנים. חוקרים כמו דשאק הציגו ראיות לעוד מאות נגיפי קורונה שיכולים לתקוף את המין האנושי, כולל אחד שדומה מאוד לנגיף שחולל את המגפה הנוכחית.
"באופן מהותי, נגיף סארס-קוב חי ובועט בעטלפים במחוז יונאן", דיווח ד"ר דשאק (Daszak) במייל לעובדים בארגון הבריאות העולמי ב-2015.
אחרי שנים של מחקר, נמצאו ראיות לכך שכפריים בדרום סין היו חשופים לנגיפי קורונה. "הם מדביקים בני אדם", אמר דשאק בישיבה בארגון הבריאות ב-2018, והוסיף שללא צנרת תרופות או חיסונים לנגיפים הללו, מדובר ב"סכנה ברורה ומיידית". בשנה שעברה, מדען סיני שעבד איתו פרסם תחזית ספציפית: "סביר מאוד שהתפרצויות נגיף קורונה כמו סארס ומרס בעתיד יגיעו מעטלפים, ויש סבירות מוגברת שזה יקרה בסין".
המימון השנתי של המכון האמריקאי הלאומי לאלרגיות ומחלות מידבקות (NIAID) למחקרי נגיפי קורונה הגיע לשיא אחרי סארס ואחר כך ירד במשך שנים, לפי נתוני המכון.
"הקהילה הפוליטית והכלכלית קיבלה כמובנת מאליה את ההנחה שאפשר לטפל בכל דבר", אומר מאליק פייריס (Peiris), וירולוג באוניברסיטת הונג קונג, שנמצא בחזית המגפות כבר 20 שנה.
יותר התפרצויות
המין האנושי בימינו חשוף לפתוגנים קטלניים חדשים יותר מאי פעם. הם מגיעים בדרך כלל מבעלי חיים. אמצעי התחבורה, המסחר והפיתוח הכלכלי העולמיים, כולל תעשיית עיבוד הבשר ועקירת היערות מובילים לקירבה רבה יותר בין בני אדם לבהמות משק וחיות בר. אוכלוסיית העולם גדלה פי יותר מארבעה מאז מגפת השפעת של 1918.
מדענים ידעו שהתפרצויות של מחלות מידבקות שכיחות יותר. לפי נתוני מחקר שנערך באוניברסיטת בראון, בשנת 2010 היו פי שישה התפרצויות של פתוגנים שמקורם בבעלי חיים ביחס ל-1980.
ד"ר דשאק, נשיא EcoHealth Alliance, מלכ"ר מניו יורק שחוקר את הקשרים בין בריאות בני אדם, בעלי חיים והסביבה, אומר ש-75% מהמחלות החדשות שפגעו בבני אדם מאז 1960 התחילו בבעלי חיים.
בכמה מובנים, ממשלות ומדענים מכירים את סיכוני המגפות הרבה יותר משהכירו לפני 20 שנה. מיליארדי דולרים הושקעו בטכנולוגיות לייצור תרופות וחיסונים מהר יותר, למניעת מגפות ולהיערכות אליהן. ההתקדמות בגנומיקה הקלה את זיהוי הנגיפים במהירות ואת המעקב אחרי התפתחותם.
הממשלות שפכו כסף על איתור זנים חדשים של שפעת, שראשי מערכות בריאות החשיבו זמן רב כסיכון הגדול ביותר למגפה. נגיפי שפעת קיימים כל הזמן בבעלי חיים ובני אדם, מתפשטים בקלות ויכולים להתערבב ולהפוך לזנים קטלניים בפוטנציה למין האנושי.
מימון אד הוק
אבל הרבה דברים לא נעשו בתחום המימון, הקמת מערכות להתרעה מוקדמת, הגדרת תפקידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) והתיאום עם סין. חלק גדול מהמימון האמריקאי הופנה להגנה מפני טרור ביולוגי. מימון ממשלות בכלל הגיע בעיקר בחבילות חירום חד-פעמיות כדי לעצור התפרצויות.
לא היו פיתוחי חיסונים. חלקם לא יכניסו רווחים ליצרניות מפני שהם מופצים לעתים קרובות במחירים נמוכים. לעתים קרובות גם התפוצה שלהם פחותה בהשוואה לתרופות נגד סרטן ריאה או סוכרת.
אנתוני פאוצ'י, מנהל NIAID והאיש שעליו סומך הממשל בניהול התגובה לקוביד-19, אמר זאת בפשטות בראיון: "היינו מוכנים פחות מדי".
כסף פדרלי שנועד לסיוע למדינות ולערים בארה"ב להיערך למגפות ולמצבי חירום אחרים ירד ב-35% בין שנת התקציב 2003 ושנת התקציב 2020.
"יש לנו משבר, אחר כך אנחנו הופכים להיות שאננים, וההשקעות מופנות למטרות אחרות", אומרת ג'ולי גרברדינג, שהייתה מנהלת המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בשנים 2002-2009 וכעת היא מנהלת חולים ראשית בחברת התרופות Merck. לדבריה, יש לממן בריאות ציבורית כמו ביטחון לאומי, עם הרבה יותר תקציב מובטח בכל שנה ושנה.
לפני מחצית מאה, מדענים רבים חשבו שמחלות מידבקות מפחידות הן משהו שחלף מהעולם. אנטיביוטיקה וחיסונים החניקו התפרצויות של פוליו, חצבת ועוד. מחלת האבעבועות השחורות מוגרה ב-1980.
אבל דור חדש של נגיפים החל להתעורר בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80, כמו איידס ואבולה. דוח מ-1992 של ועדה במכון האמריקאי לרפואה הזהיר שמחלות מידבקות מחליפות צורה ומהוות איום עולמי.
מדענים בולטים, כמו מומחה השפעת רוברט וובסטר מבית החולים סיינט ג'וד בממפיס, טנסי, צלצלו בפעמוני האזעקה, והזהירו שמגפות כמו השפעת של 1918 - שמספר קורבנותיה נאמד ב-50 מיליון - יתרחשו שוב.
ד"ר ווסבטר, יליד ניו זילנד, בן 88 שנחשב לאיש מדיניות ותיק בתחום המוכנות למגפות, חקר ציפורים - אווזים בקנדה ופינגווינים באנטארקטיקה - והראה איך נגיפים קטלניים יכולים לדלג מבעלי חיים לבני אדם. "האם תהיה לנו עוד מגפת שפעת אנושית?", הוא שאל במאמר שהוצג בישיבה של מכון הבריאות הלאומי ב-1995, והשלים: "זה יקרה בוודאות".
בעשורים הבאים, סדרת התפרצויות תדגים איך התרחיש הזה יתממש ואיך התגובה הרשמית לקתה בחסר.
נדבקים מבעלי חיים
במאי 1997, ילד בן שלוש מהונג קונג, לאם הוי-קא, חש כאב גרון, כאבי בטן, שיעול וחום. כעבור שבוע הוא אושפז והתקשה לנשום. הוא פיתח דלקת ריאות כפולה, קרישי דם וכשל כליות. חמישה ימים אחרי שאושפז הוא מת. "כולנו חשבנו שזה היה משהו קל", סיפר אביו של הוי-קא לעיתון "סאות צ'יינה מורנינג פוסט". "הם שלחו אותו ליחידה לטיפול נמרץ, והוא מעולם לא חזר".
כשהרופאים זיהו מה הרג אותו, הם נתקפו בהלם. זו הייתה סדרה של נגיפי שפעת, שנקראה H5N1 והייתה קטלנית במקרים רבים לציפורים, אך לא היה ידוע שהדביקה בני אדם. לפתע, התרחיש של ד"ר וובסטר, שבו מגפה קטלנית מתפשטת מבעלי חיים לבני אדם בתהליך שנקרא "גלישה" (spillover), נראה סביר יותר.
גלישה כזו מתרחשת כשנגיפים שחיים בגוף מארח של חיה, בדרך כלל בלי לגרום נזק, באים במגע עם גוף אחר. במקרים רבים, הנגיף לא מסוגל להדביק את המארח החדש, או לגרום למחלה או להמשיך להתפשט, אבל נגיפים עוברים תמיד מוטציות ומחליפים גנים. מדי פעם התוצאה היא קטלנית.
מומחים, וביניהם ד"ר וובסטר, חששו במיוחד מגלישה כזו בדרום סין, שבה ערים גדולות וצפופות התרחבו במהירות ליערות ולאדמות חקלאיות, והביאו בני אדם למגע קרוב עם בעלי חיים. שתיים משלוש מגפות השפעת במאה ה-20 נולדו כנראה בסין.
בשוקי המזון נמכרים עופות, יונים וברווזים, וסוגים שונים של עופות חולקים כלובים. השווקים מלאים בהפרשות עופות. כשמתבצעת מכירה, בעלי דוכנים הורגים את העוף, מורטים את נוצותיו ומוציאים את המעיים במקום. הם מושלכים יחד עם הדם והנוזלים שיכולים להכיל נגיפים.
ממש לפני מותו של הילד הוי-קא, חוקרים באוניברסיטת הונג קונג עקבו אחרי התפרצות של שפעת H5N1 בתרנגולות, שלפי החשד שלהם הגיעה מדרום סין - "אבולה של תרנגולת", כפי שד"ר וובסטר מכנה זאת.
בנובמבר הגיעה התפרצות חדשה של הידבקויות. בין הנדבקים היו ילדה בת 13, עובד בנק בן 37 ורופא שיניים בן 54. שני דודנים שהתגוררו יחד בדירה נדבקו, ושלישי הראה תסמינים. התעורר החשש שנגיף מדביק בני אדם.
"שערי הגיהנום נפתחו", נזכר ד"ר פייריס, החוקר מאוניברסיטת הונג קונג שהמעבדה שלו הפכה למוקד בדיקות.
ד"ר וובסטר טס להונג קונג ומצא ש-20% מהתרנגולות שהצוות שלו בדק נשאו את הנגיף. הממשלה שיגרה מפקחים לשווקים כדי לחסל יותר ממיליון עופות, תחילה בגז פחמן דו-חמצני ואחר כך בשחיטה, כשהגז אזל. 80 נזירים הופקדו על תפילות לעילוי נשמותיהם של העופות.
בסך הכול נדבקו 18 בני אדם ב-H5N1 לפני שהיא נעלמה, עם 6 מתים.
שפעת העופות של 1997 התבררה כמחלה שאינה עוברת בקלות בין בני אדם, והיא הוחנקה עם המתת העופות.
ד"ר וובסטר ואחרים הזהירו שהיא עלולה להופיע שוב או לעבור מוטציה למחלה מידבקת יותר. במימון אמריקאי, הוא הקים מרכז מעקב אחרי שפעת בעלי חיים בהונג קונג. ארגון הבריאות העולמי, שלא התכונן למגפות לפני כן, החל לכתוב פרוטוקולים להתפרצות בקנה מידה רחב, כולל תוכניות חירום לחיסונים.
אך מחוץ לקהילה המדעית, מעט מאוד אנשים לקחו ברצינות את התרחיש של מגפה, אמר קייג'י פוקודה, אפידמיולוג אמריקאי שעבד אז ב-CDC ויצא לחקור את ההתפרצות בהונג קונג. הוא זוכר שעם שובו לארה"ב, אורח בארוחת ערב אמר: "נו, תצטרכו לחכות שמישהו בארה"ב יידבק כדי לגרום לממשל לעשות משהו".
יותר ממיליון עופות הושמדו בעקבות שפעת העופות שפרצה ב-1997 בהונג קונג / צילום: רויטרס
מבט חדש על הקורונה
בסוף 2002, שפעת קטלנית ומסתורית חדשה החלה להתפשט בבתי חולים בדרום סין. ד"ר וובסטר ועמיתיו בהונג קונג חשבו תחילה שזו שוב שפעת העופות. התסמינים היו דומים: חום גבוה, שיעול ובעיות נשימה כשהנגיף תקף את הריאות. היו שסבלו מכאבי שרירים קשים, תשישות ושלשולים. הדעיכה הייתה מהירה.
המחלה כונתה סארס, והיא שינתה חלק גדול מהחשיבה העולמית על מגפות. היא נגרמה על ידי נגיף קטלני חדש שדילג מבעלי חיים לבני אדם, ולהפתעת כולם, זה לא היה נגיף שפעת.
זה היה נגיף קורונה - פתוגן שנחשב בזמנו זניח עד כדי כך שהוא אפילו לא קיבל פרק במדריך הקלאסי למיקרוביולוגיה קלינית, נזכר קווק-יונג יואן, מיקרוביולוג ורופא באוניברסיטת הונג קונג, שזיהה את הנגיף עם ד"ר פייריס.
הוא גם התפשט בקלות ובתפוצה רחבה יותר מן השפעת של 1997, בעיקר דרך רסיסי טיפות נשימה. בשלב מסוים, 213 אנשים במתחם דירות בהונג קונג אובחנו כחולים בסארס, בתוך חמישה ימים.
רופא מסין שביקר בהונג קונג העביר את המחלה לגיסו, אשתו, אחותו ובתו, ובסופו של דבר למאות אחרים. מבקרים באותו מלון של הרופא הסיני נשאו את הנגיף הביתה, והובילו ל-71 מקרים בסינגפור, 29 בקנדה, 58 בווייטנאם ואחד בארה"ב ובאירלנד בסוף מרץ לבדו.
"זה המחיש לי את המציאות של הגלובליזציה", אומר ד"ר קייג'י פוקודה. סארס הראה שהנגיף יכול לחלוף על פני כדור הארץ במטוס בכמה שעות, וכל מגפה מקומית הפכה למסוכנת פי כמה וכמה.
סין הייתה בעיצומם של חילופי משמרות בהנהגה, ופקידים רבים הסתירו תחילה את היקף ההתפרצות כדי שלא לחולל זעזועים. בתי החולים בסין לא השתתפו בדגימות רפואיות, מה שהקשה על המדענים לחקור את התופעה. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי דאז, גרו הרלם ברונטלנד, מתח ביקורת פומבית על סין.
ממשלת סין תחת המנהיגים החדשים שינתה כיוון. היא יישמה סגרים דרקוניים וחיטאה ערים, ולפי דיווחים גייסה 80 מיליון תושבים באזור גואנדונג לנקות את רחובות העיר. סין השעתה את המסחר בשוקי בעלי החיים, היכן שנמכרו איילים נובחים, חתולי זבד מההימלאיה ועוד חיות אקזוטיות, במקרים רבים כחידושים קולינריים או רכיבים בתרופות מסורתיות. באחד השווקים מצאו החוקרים ראיות לנגיף סארס בשלושה חתולי זבד כאלו, בגירית סינית ובשועל ראקון.
בגואנדונג, החרימו הרשויות ב"מבצע חרב ירוקה" יותר מ-30 אלף חיות בשווקים, בתי מלון ומסעדות. בסופו של דבר הוטבעו, חושמלו או נשרפו כ-10,000 חתולי זבד. שנחאי הורתה על טבח של יותר ממיליון פסיונים, ברכיות וחוגלות.
במאי 2003, ירד מספר מקרי הסארס החדש. הוא הדביק כ-8,000 בני אדם ברחבי העולם, והרג כ-10% מהם.
אחרי סארס, הרחיבה סין את הכשרת האפידמיולוגים והעלתה את התקציבים למעבדות חדשות. היא גם החלה לעבוד יותר בצמידות עם רשויות בריאות ציבור בארה"ב, המובילה העולמית בתחום. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות פתח משרד בבייג'ין לצורך החלפת ידע ומניעה של ניסיונות להסוות התפרצויות בעתיד. אבל שיתוף הפעולה בין ארה"ב לסין ילך ויישחק.
הבקרה החדשה על המסחר בחיות בר בסין הוקלה באוגוסט 2003, אחרי לחצים של עסקים. ההגבלות שנותרו נאכפו בצורה רופפת. הסכנה של גלישה נגיפית נשארה בעינה.
ארה"ב מתעוררת
ב-2005, שחקן חזק החל להניע את מאמצי ארה"ב לשפר את המוכנות שלה. הנשיא ג'ורג' וו. בוש קרא את הספר "השפעת הגדולה" של ג'ון בארי, היסטוריה של המגפה מ-1918, בחופשת אוגוסט שלו בחווה בטקסס.
הספר מ-2004 תיאר את ההרס החברתי והכלכלי שמגפה עלולה לגרום. בוש כבר התמודד עם חילוץ המדינה מאירועי 9/11 ווהחל לראות את הנזקים שגרמה בחו"ל מגפת סארס. ואז הכה ההוריקן קתרינה, והממשל שלו ספג ביקורת על תגובה איטית ולא מאורגנת.
נגיף H5N1, שגלש לבני אדם בהונג קונג ב-1997, צץ מחדש בלהקות עופות ברחבי דרום מזרח אסיה, וגרם ליותר מ-40 הידבקויות אנושיות ב-2004. 70% מהנדבקים מתו מהנגיף.
ד"ר וובסטר, מומחה השפעת מממפיס, פרסם מאמר שקבע שהנגיף התגלה בתחנת נדידה חשובה של אווזי בר בסין, והזהיר שהעופות הללו יכולים לשאת את הנגיף להודו ולאירופה.
עד לשלב זה, וושינגטון שפכה מיליארדי דולר על אמצעי הגנה מפני אבעבועות שחורות (סמולפוקס), אנתרקס ועוד איומים ביולוגיים שהיו מורשת של 9/11. היא הקצתה סכומים קטנים יחסית למחקרי מגפות של נגיפי בעלי חיים.
בישיבה בלשכה הסגלגלה בבית הלבן בבוקר 14 באוקטובר 2005, ד"ר ראג'יב ונקאייה, העוזר המיוחד של בוש להגנה ביולוגית, סיכם את מה שהממשל עשה בתגובה לאיום H5N1 האחרון. הוא זוכר שהנשיא בוש רכן על השולחן בפני עשרת המשתתפים, ואמר: "אני רוצה לראות תוכנית". "הוא שאל הרבה שאלות ולא קיבל תשובות", נזכר ונקאייה, היום נשיא יחידת החיסונים של חברת טאקדה פרמצבטיקה. "הוא רצה שאנשים יראו את זה כאיום לאומי".
בסוף אותו חודש, גיבשו ראשי מערכת הבריאות מסמך אסטרטגי של 12 עמודים, שכלל אגירה של חיסונים ותרופות אנטי-ויראליות, הרחבת האמצעים לאיתור מגפות ושיפור התגובה להן. בוש השיק את האסטרטגיה הזו בנובמבר, והקונגרס אישר מימון חד-פעמי של 6.1 מיליארד דולר.
CDC החלו לתרגל תרחישי מגפה והרחיבו את המחקרים. הממשל הקים את רשות המחקר הפיתוח המתקדם הביו-רפואי כדי לממן חברות שיפתחו אמצעי אבחון, תרופות וחיסונים.
צוות חוקרים גם נכנס לארכיוני המגפה של 1918 כדי לפתח הנחיות להאטת התפשטות כשחיסונים עדיין לא זמינים. הטקטיקות כללו ריחוק חברתי, ביטול התכנסויות גדולות וסגירת בתי ספר - האמצעים שאומצו השנה כאשר קוביד-19 הגיעה, אם כי אז הם לא כללו סגרים רחבי היקף.
שנה אחרי השקת התוכנית, דוח התקדמות קרא לעוד מעקב בזמן אמת והכנות להיערכות רפואית לטיפול במספר רב של חולים, והדגיש את הצורך בתכנון פדרלי חזק ומתואם.
גם ארגון הבריאות העולמי עדכן את תוכנית המוכנות שלו למגפה ב-2005, ותיקן הנחיות בריאות בינלאומיות ותיקות כדי לחייב מדינות חברות לדווח על מחלות כמו סארס וסוגים חדשים של שפעת.
התאחדות יצרני חיסונים אירופית מסרה שחבריה הוציאו יותר מ-4 מיליארד דולר על מחקר חיסונים למגפות וייצור שלהם עד 2008.
ג’ורג’ בוש. הושפע מהספר "השפעת הגדולה", שקרא בזמן חופשה בחווה / צילום: Jason Reed, רויטרס
פערים מסוכנים
רוב העבודה על המגפות התמקדה בשפעת - איום גדול, אך לא היחיד. מימון מחקרים על נגיפי הקורונה, שעלה אחרי מגפת סארס, התחיל לרדת. סארס לא חזרה, ונגיפי קורונה אחרים שמדביקים בני אדם גרמו רק הצטננות רגילה.
ב-2004 העניק NIAID סכום של 104.7 מיליון דולר למימון מחקר שנגע לקורונה. ב-2010 המימון צנח ל-14.9 מיליון דולר, אך עלה אחרי שעוד נגיף קורונה, MERS, הופיע. ב-2019 המימון היה 27.7 מיליון דולר.
החוקרים השיגו התקדמות מסוימת בחיסון לסארס, שיכול היה לשלם דיבידנדים מאוחר יותר, כשקוביד-19 הופיעה. שתי המחלות אמנם שונות, אך חיסון לנגיף קורונה אחר היה עשוי להקל את פיתוח החיסון לקוביד-19.
חיסון פוטנציאלי אחד לסארס לא עבר את שלבי הפיתוח המוקדמים, מפני ש-NIAID לא מצא חברת תרופות שתהיה מוכנה לקחת אותו, לפי ד"ר פאוצ'י. חיסונים למחלות מידבקות הן "עסק מסוכן", הוא אמר. הביקוש הוא ספורדי, ומגפה יכולה להסתיים לפני שהחוקרים מסיימים לבדוק אותו.
התקציב שהקצה הקונגרס לתוכנית מניעת המגפות של הנשיא בוש, בסך 6.1 מיליארד דולר, הושקע בעיקר באגירת תרופות וחיסוני שפעת, והכשרת כוח אדם בבריאות הציבור. הכסף הזה לא חודש.
התוכנית במבחן
בתחילת 2009 חלו שני ילדים בדרום קליפורניה עם חום ושיעולים. שניהם הבריאו, אך בדיקות של CDC הראו שהם נדבקו בזן חדש של נגיף השפעת H1N1, הזן שגרם את השפעת של 1918. רשויות הבריאות במקסיקו חשפו אז שהתפרצות שם הרגה לפחות 20 בני אדם. במהרה, הנגיף הזה צץ באירופה ובעוד מקומות.
ב-23 באפריל בלילה, טלפנה ננסי קוקס, מנהלת יחידת השפעת של CDC אז, לד"ר פוקודה, הבכיר לשעבר ב-CDC, ממכוניתה. ביתה באטלנטה נפגע בסערת ברקים ונשרף כשהיא הייתה בעבודה, אך היא הייתה נחושה להשיג את פוקודה, שעבר לארגון הבריאות העולמי ארבע שנים לפני כן, כדי להפעיל תגובת חירום.
קוקס נבהלה מכך שהשפעת החדשה נראתה כמו תערובת של נגיפי חזירים, עופות ובני אדם, הופיעה בכמה מקומות והתפשטה במהירות מאדם לאדם - כל הסימנים של מגפה בפוטנציה.
בארבע לפנות בוקר, הקים ד"ר פוקודה מרכז תגובת חירום בארגון הבריאות העולמי, שהחל ליישם את תוכנית ההכנה למגפת שפעת - מטיפול בביקוש למיטות אשפוז בבתי חולים עד הכנת חיסונים.
בארה"ב, ממשל הנשיא ברק אובמה הפעיל את התוכנית החדשה של בוש בפעם הראשונה.
במחצית יוני 2009, שפעת החזירים, כפי שכונתה, קפצה ל-74 מדינות. ארגון הבריאות העולמי הגדיר אותה רשמית "מגפה", למרות הראיות לכך שהמחלה הייתה קלה למדי ברוב הנדבקים.
כך נכנסו לפעולה אמצעים רבים, כולל כמה חוזים "רדומים" עם חברות תרופות להתחלת ייצור חיסונים - חוזים שמדינות כמו בריטניה ניהלו עליהם מו"מ מראש כדי שלא יצטרכו להתרוצץ ולאתר חיסונים במהלך התפרצות.
באוגוסט, צוות של יועצים מדעיים לנשיא אובמה פרסם תרחיש שבו עד 120 מיליון אמריקאים, 40% מהאוכלוסייה, עשויים להידבק באותה שנה, ועד 90 אלף מהם ימותו. אבל H1N1 התברר כנגיף קל בהרבה. אף שהוא הדביק בסופו של דבר יותר מ-60 מיליון אמריקאים, הוא הרג רק פחות מ-13 אלף. באירופה, דווחו פחות מ-5,000 מקרי מוות.
מפעל של סאנופי, שייצר חיסונים לשפעת החזירים. צרפת נתקעה עם הוצאה של 365 מיליון אירו ו־25 מיליון מנות חיסון מיותרות / צילום: Jacques Brinon, Associated Press
"זאב זאב"?
ארגון הבריאות העולמי ספג אש על כך שהגדיר את ההתפרצות מגפה מוקדם מדי. חברי פרלמנט אירופאים, מומחי בריאות ואחרים רמזו שהארגון פעל אולי תחת לחצי חברות התרופות.
לחיסון נדרש זמן ייצור כה ממושך, שהנגיף כבר דעך כשהוא היה מוכן סוף סוף. באירופה במיוחד הממשלות הזמינו כמויות אדירות של מנות, בדרך כלל בעלות גבוהה, ואחר כך ניסו לבטל אותן כשהתברר שהן לא נחוצות. צרפת נתקעה עם הוצאה של 365 מיליון אירו ו-25 מיליון מנות חיסון מיותרות.
ארגון הבריאות העולמי עורר פחדים מפני סארס, מחלת הפרה המשוגעת, שפעת העופות וכעת שפעת החזירים, והוא טעה בכל פעם, אמר פול פלין, חבר האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה והפרלמנט הבריטי, בשימוע של ועדת הבריאות בשטרסבורג ב-2010. במועצה האירופית 47 מדינות חברות, והיא הוקמה ב-1949 כדי להגן על זכויות אדם ושלטון החוק.
"חשבתי שתאמר איזו מילת חרטה או התנצלות", אמר פלין לד"ר פוקודה, שכנציג ארגון הבריאות העולמי העיד באותו שימוע. פוקודה השיב שצריך להחליט מראש על מדיניות החיסונים, לפני שמישהו יודע כמה חמורה המחלה עשויה להיות. באופן פרטי הוא רתח מזעם כשחשב על כל המאמצים שהמדענים ואנשי בריאות הציבור השקיעו כדי לרסן את ההתפרצות.
"לומר שאתה מנסה לעשות כסף בשביל מישהו זה מעליב מאוד", אומר פוקודה. ההאשמה שהוא המציא את רעיון המגפה היא עדיין אחת החוויות הקשות ביותר בקריירה שלו, אומר רופא שעובד היום בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הונג קונג.
בסופו של דבר, הוועדה של המועצה האירופית האשימה את ארגון הבריאות העולמי בלחיצה מוקדמת מדי על ההדק, בזבוז כספים, יצירת "פחד לא מוצדק" ויצירת סיכונים דרך חיסונים ותרופות שאולי לא נבדקו כפי שצריך. "יש סכנה אמיתית בצעקות 'זאב זאב' כעת", סיכם דוח החקירה.
מגלים את איום הקורונה
מדענים רבים היו משוכנעים יותר מתמיד שמגפה הרסנית מגיעה. קומץ מהם האמין שיהיה איום גדול נוסף על האיום הברור של שפעת, והתחילו להשקיע את מרצם בחקירת נגיפי הקורונה.
אחד מהם היה ד"ר דאשק, צייד הנגיפים מניו יורק. ב-2004, הצטרף דאשק לשני מדענים אחרים בחיפוש מקורות הסארס, בתקווה למנוע את שובו: לינפה וונג, וירולוג יליד שנחאי, וד"ר שי ז'נלי, שחקרה מחלות חסילונים במכון הווירולוגי בווהאן. וונג, שחקר במשך שנים פתוגנים בעטלפים במעבדה באוסטרליה, חשד שגם נגיף סארס מקנן בעטלפים, ולא בחתולי זבד כפי שחשבו תחילה. שי תהיה זו שתפרסם מאמר המזהיר שהתפרצות נגיף קורונה חדש שקשור לעטלפים צפויה בשלב כלשהו.
ד"ר שי הייתה לשם מוכר בארה"ב אחרי שדוברים אמריקאים רשמיים (ביניהם שר החוץ פומפיאו) טענו שנגיף הקורונה שחולל את קוביד-19 הגיע מהמעבדה בווהאן - דבר שהיא מכחישה. מדענים בינלאומיים מאמינים באופן כללי שהפתוגן הזה עבר לבני אדם מבעלי חיים.
ד"ר שי וחוקרים נוספים מתחו רשתות על עמודי במבוק כדי ללכוד את העטלפים. אחרי איסוף וניתוח דגימות רירית פה, לשלשת ודם, הם איתרו נגיפים דמויי סארס. זו הייתה אחת האינדיקציות הראשונות לכך שמקור הסארס הוא עטלפים, ורכיב מפתח בהבנה המצטברת של סיכוני נגיפי הקורונה.
בוושינגטון, המדען דניס קרול מהסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי השתכנע גם הוא ששפעת אינה איום המגפה העיקרי.
בתחילת 2008, ד"ר קרול הסתקרן מהמחקר של ד"ר דאשק שפורסם באותה עת, על כך שנגיפים מעולם החי הם איום מתהווה, ויופיעו לעתים תכופות יותר היכן שבנייה מביאה בני אדם קרוב יותר לבעלי חיים.
אם רוב הנגיפים הללו יגלשו לבני אדם רק בכמה מקומות, כולל דרום סין, סוכנות הסיוע שלו תוכל לממן ביתר קלות מערכת התרעה מוקדמת. הוא השיק מיזם חדש של USAID שהתמקד באיומי מגפה מתעוררים. לתוכנית אחת שנקראה Predict היה מימון של כ-20 מיליון דולר בשנה לזיהוי פתוגנים בחיות בר שיש להם פוטנציאל להדביק בני אדם. התוכנית פעלה ב-30 מדינות, כולל סין והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
ד"ר קרול נפגש בתדירות גבוהה עם מקבלי החלטות בוושינגטון וקרא להם להרחיב את ציד הנגיפים. ד"ר דאשק ליווה אותו באחד מביקוריו בבית הלבן. בעוד שדאשק לבש חליפה, קרול, שידוע בסגנונו הייחודי, ענד משקפיים סגולים בסגנון ג'ון לנון, נעלי רכיבה בלבן-כחול וכובע.
דאשק, וונג ושי, בתמיכת כספית של Predict ומכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב ובסין, מיקדו א מאמציהם ביונאן, מחוז סיני הררי וטבעי ברובו שגובל במיינמאר, בלאוס ובווייטנאם.
באתר שנקרא מערת שיטו (Shitou Cave), גילו החוקרים של שי מצבור אדיר של זני קורונה דמויי סארס בעטלפי פרסה.
ממצא מפתח אחד היה נגיף קורונה שהזכיר את סארס ומעבדות ניסוי הראו שהוא יכול לפגוע בתאים אנושיים. זו הייתה ההוכחה הראשונה שנגיפי קורונה דמויי סארס בדרום סין עלולים לדלג מעטלפים לבני אדם.
המדענים הזהירו מפני המצב במחקר שהם פרסמו בכתב העת נייצ'ר ב-2013.
בפרויקט אחר, ד"ר שי מצאה נגיף קורונה שמאוחר יותר התברר שהוא מזכיר מאוד את SARS-CoV-2, הנגיף שגורם לקוביד-19.
הצטברו ראיות לכך שאנשים בסביבה נחשפו לנגיפי הקורונה. מאות כפריים אמרו שהם חשו לאחרונה תסמינים כמו בעיות נשימה וחום, שמעידים אולי על הידבקות נגיפית.
בכמה מערות מצאו החוקרים בקבוקים, שקיות ניילון ועוד סימנים לכך ששהו בהן בני אדם. ד"ר דאשק סיפר שנאמר לו שבפתח אחת המערות נתלה שלט "כניסה אסורה". לבד מזה כלום לא השתנה.
תוכניות לא מספיקות
בשנים הבאות, ממשלות בארה"ב ובמדינות אחרות מצאו את עצמן מתגוננות בקביעות מפני התפרצויות נגיפיות עולמיות. פעם אחר פעם, תוכניות ההכנה התבררו כבלתי מספיקות.
התפרצות שהפילה אנשים למשכב בסעודיה ובמדינות השכנות ב-2012 כונתה MERS. זה היה נגיף קורונה חדש שנשאו גמלים, שהמית 34% מהנדבקים. התברר שהוא התפשט בקושי, והדביק רק כ-2,500 בני אדם בכמה שנים.
בסוף שבוע בינואר 2013, יותר מתריסר בכירים בממשל אובמה התכנסו לישיבת בוקר במרתף בית הפרברים של בכיר במועצה לביטחון לאומי. הם עסקו בשאלה איך לסייע למדינות אחרות לשדרג את יכולות התגובה שלהן למגפות, ותדלקו את עצמם בבייגלים ובקפה.
איומי המחלות המתעוררים היו בעלייה, אך יותר מ-80% ממדינות העולם לא עמדו בתאריך היעד לאימוץ הנחיות ארגון הבריאות העולמי לאיתור ותגובה של מגפה אפשרית.
המפגש הזה הוביל ל"אג'נדת ביטחון הבריאות העולמית", GHSA, שהושקה על ידי ארה"ב, ארגון הבריאות העולמי וכ-30 שותפים בתחילת 2014, כדי לסייע למדינות בעולם לשפר את יכולותיהן בתוך חמש שנים.
כספים לא היו בשפע. ארה"ב התאוששה מהמשבר הפיננסי של 2008-2009, והמימון הפדרלי למדינות ולערים בארה"ב להיערך ולהתאמן למצבי חירום רפואיים היה בירידה. רשויות בריאות ציבור אזוריות קיצצו אלפי משרות, ומערכות נתונים מיושנות לא הוחלפו.
המימון האמריקאי ל-GHSA החדשה התבסס תחילה על כספים קיימים בתקציבים, כולל 40 מיליון דולר לפעילות CDC במדינות מועדפות. "לא היה לנו כסף", אמר טום פרידן, שכיהן כמנהל CDC בשנים 2009-2017 והיה גורם מרכזי ביוזמת GHSA.
קריאת ההשכמה של האבולה
בערך באותו זמן האבולה התפרצה במערב אפריקה, וההשלכות הקטלניות של מדיניות הבריאות העולמית חסרת המימון ומרובת הטלאים התבררו לעין כל.
בארגון הבריאות העולמי, ד"ר קייג'י פוקודה היה הממונה על הביטחון הבריאותי. כשהתפרצות האבולה התגלתה במארס 2014, הוא ועמיתיו היו כבר עם תקציב שגבולותיו נמתחו, על רקע קיצוצים ומשברים נוספים.
ד"ר קייג’י פוקודה / צילום: PIERRE ALBOUY, רויטרס
אחרי כמה שבועות, נראה היה שמקרי האבולה בנסיגה, אך משפחות חוששות הסתירו את בניהן החולים. הן חששו ממוקדי הטיפול באבולה, שרבים מאלה שנלקחו אליהם לא חזרו הביתה. עם שיעורי תמותה של 70% לעתים, מוקדי הטיפול הבריחו צוותי טיפול במחלה.
רק באוגוסט החליט ארגון הבריאות העולמי להשמיע צפירת אזעקה בינלאומית מפני האבולה. עד אז, המגפה השתוללה. היא תהפוך למגפת האבולה הגדולה בהיסטוריה, עם 28,600 נדבקים ויותר מ-11,300 מתים בעשר מדינות. ההתפרצות הגדולה ביותר הקודמת, באוגנדה, הקיפה רק 425 מקרים.
האו"ם הקים את כוח המשימה המיוחד לאבולה, שלקח על עצמו את התפקיד המסורתי של ארגון הבריאות העולמי. אובמה שיגר צבא אמריקאי לליבריה, מהלך שהדגים את אי יכולתם של ארגונים בינלאומיים לטפל בבעיה כראוי.
הקונגרס האמריקאי העביר חבילה של 5.4 מיליארד דולר בתקציבי השלמה לחמש שנים, עם כמיליארד דולר ל-GHSA. זרם הכספים הללו, יחד עם איתור מגעים אגרסיבי ואמצעים נוספים, עזר לעצור את המגפה, אם כי רק במחצית 2016.
מומחי בריאות ורשויות בעולם קראו לשינויים בארגון הבריאות העולמי כדי לחזק את התגובה למגפות, והארגון השיק תוכנית לשעת חירום. בארה"ב הזהירה המועצה הלאומית לביטחון שהגלובליזציה וגידול האוכלוסייה "יובילו ליותר מגפות" וקראה לממשל לעשות יותר.
ד"ר קרול מ-USAID, שביקר בדרום אפריקה במהלך המשבר וראה עובדי בריאות שעוטפים את עצמם בשקיות אשפה כדי להתגונן מהנגיף, החל לחשוב על פרויקט Global Virome לאבחון ומיפוי הרצף הגנטי של כל זני הנגיפים הלא ידועים שמקננים ביונקים ובעופות על פני כדור הארץ.
המיליארדר ביל גייטס הזהיר בשיחת TED שמחלה מידבקת מאיימת על העולם יותר ממלחמה גרעינית, וקרא למנהיגי העולם להשקיע יותר במוכנות למגפה. קרן ביל ומלינדה גייטס עזרה ליוזמה חדשה שמטרתה לממן חיסונים להידבקויות מתעוררות , "הקואליציה לחידוש מוכנות למגפות".
אך כאשר המגפה הבאה, Zika, הגיעה ליבשת אמריקה ב-2015, ב-CDC נזקקו לעוד מימון משלים למאבק במחלה, שגרמה פגיעות בעוברים של נשים הרות שנדבקו. לקונגרס נדרש זמן כה רב לאשר את תוספת התקציב, שב-CDC נאלצו להפנות כספים מתוכניות אחרות, ביניהן 38 מיליון דולר לפעילות במערב אפריקה שהתאוששה מהאבולה.
הקונגרס הקים קרן קבועה לתגובה מהירה למחלות מידבקות עבור CDC בשנת התקציב 2019, עם 50 מיליון דולר לאותה שנה ו-85 מיליון דולר לשנת 2020.
ואז הגיע טראמפ
ממשל טראמפ תמך בכמה תוכניות שקשורות למגפות, ועבד עם הקונגרס להוסיף כספים ל-GHSA כאשר כספי האבולה אזלו. אבל מאמצים רבים נפגעו כתוצאה מחילופי מינויים רבים, בין יתר הסחות הדעת והטעויות שנעשו.
במאי 2018, ג'ון בולטון, שכיהן כיועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, פירק יחידה של המועצה שהתמקדה בביטחון בריאותי עולמי והגנה מאיומים ביולוגיים. אנשיה הועברו ליחידות אחרות. המנהל הבכיר של היחידה עזב. בולטון ואחרים אמרו שהמהלך נועד לשפר את תפקוד המועצה לביטחון לאומי, וכי הבריאות העולמית נשארה בעדיפות גבוהה.
לדברי בת קמרון, בכירה לשעבר ביחידת המגפות, איומי המגפות נדחקו כלפי מטה בהיררכיה של המועצה הזו, והמאבק בהן התחרה על תשומת לב מול איומים כמו צפון קוריאה. היום היא סגנית נשיא למדיניות ביולוגית עולמית ב"יוזמת האיום הגרעיני" בממשל.
הידרדרות היחסים עם סין צמצמה את פעילות החוקרים מארה"ב בסין בדיוק בשלב שבו החוקרים היו בטוחים יותר לגבי איומי נגיפי הקורונה.
ה-CDC צמצמו את כוח האדם שלהם בסין מ-44 ל-14 והעריכו שעד סוף השנה יפחת המספר ל-10 עובדים אמריקאים וסינים. ההודעה הייתה על העברת תוכניות למדינות אחרות עם צרכים גדולים יותר.
EcoHealth Alliance, הארגון של ד"ר דאשק, התקוטט השנה עם מכוני הבריאות הלאומיים על מענק מחקרי העטלפים שלו, שתמך גם בכמה חוקרים סינים, לדבריו. לד"ר קרול נאמר עוד קודם לכן לעצור את תוכנית המגפות המתעוררות שלו בסין.
ד"ר קרול ניסה לעניין את סוכנות הסיוע USAID בפרויקט Global Virome שלו, אך הסוכנות לא הייתה מעוניינת, הוא אמר. הוא עזב את הסוכנות בשנה שעברה. פגישה שהוא תכנן לאוגוסט 2019 עם ה-CDC, הסינים והאקדמיה הסינית למדעים לצורך הקמת פרויקט Virome לאומי סיני נדחתה על רקע מבוי סתום בירוקרטי. התוכנית למפגש נמצאת כעת בהמתנה, בגלל קוביד-19.
כתבות
ני"ע
