בין הלמ"ס ללשכת העבודה: מה מקפיץ את נתוני האבטלה פי שניים

כמו לגבי הנתונים השונים שמתפרסמים על מחירי הדירות, מספר התחלות הבנייה ומספר הדירות המבוקשות, גם באשר למספר המובטלים ודורשי העבודה במשק יש סתירות, מחלוקות וגם האשמות בפוליטיזציה בין הגופים השונים שמפרסמים אותם. הסטטיסטיקאי הלאומי פרופ' דני פפרמן מנסה להסביר מודע הנתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מפרסמת שונים מהנתונים משמפרסמים גופים נוספים בתחום.

מדוע יש סתירה בנתוני האבטלה בין הנתונים שלכם לבין הנתונים של שירות התעסוקה והביטוח הלאומי?
"הבעיה הראשונה היא שהמדדים מתייחסים לתקופות שונות. הנתון שלנו התייחס לחודש שלפני הפרסום. הבעיה השנייה היא נושא ההגדרות - אנחנו הולכים עם ההגדרות הבינלאומיות שמנחות בין היתר גם את מדינות ה-OECD. והן מאוד שונות ממה ששירות התעסוקה והביטוח הלאומי מודדים.

"אנחנו טורחים מאוד בתקופה האחרונה מאוד לדייק מבחינת ההגדרות וגם להדגיש מה קורה בנתונים האחרים שמתפרסמים, ולצערי הרב בתקשורת לא כל כך מתעמקים בהגדרות ואז נוצר הבלבול. אני רוצה להוסיף שכדי לצמצם את הפער בין הזמנים, סקר כוח אדם שבעבר היה רבעוני, הפך עוד לפני הצטרפותי ללמ"ס לחודשי ועכשיו הבנו שצריך נתונים עוד יותר עדכניים והתחלנו לפרסם ברמה דו שבועית.

"באחרונה הועלה רעיון שנפרסם גם את הנתונים של שירות התעסוקה, בשיתוף עימם ודובר על עריכת פגישה משותפת עם בכירי השירות - הכול כדי למנוע את הבלבול".

יואל פינקל, המשנה לסטטיסטיקן הלאומי, מוסיף כי  "שירות התעסוקה והביטוח הלאומי הם משרדי ביצוע והנתונים המינהליים שבידם נגזרים מהתפקידים הביצועיים שלהם, בשונה מהלמ"ס שמהותה איסוף הנתונים כדי לייצר את הסטטיסטיקה. המספרים שלהם שונים מסטטיסטיקה מסודרת שנקבעת על פי הכללים הבינלאומיים.

"קח לדוגמה אדם שעובד בשתי עבודות שבאחת מהן הוא הוצא לחל"ת. הוא נרשם בשירות התעסוקה ולאחר מכן יקבל תשלום אבטלה במסגרת הביטוח הלאומי. לכן חשוב שיש סקר כוח אדם, שנקי מכל ההשפעות המינהליות. מצד שני, אין ספק ששימוש בנתונים מינהליים יטייב את הנתונים הסטטיסטיים של הלמ"ס וזו השאיפה".

ועדיין הנתונים מבלבלים.
פינקל: "כך זה מצטייר בתקשורת, אבל אני רוצה שיהיה ברור שיש שיח מתמיד ושוטף בין אנשי המקצוע במשרדים השונים. אנשי הלשכה מדברים כל יום עם אנשי שירות התעסוקה והביטוח הלאומי ובנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה בדיוק כדי לוודא שהמערכת הזו של הנתונים תהיה מובנת וסדורה. זה לא שקמים בבוקר וגוף אחד אומר שיש מיליון מובטלים והשני אומר שיש רק חצי מיליון".

כלומר אם גורם ממשלתי מעדיף להיצמד לנתון אחד, הוא עושה זאת ביודעו שיש נתונים נוספים.
"אני אומר שאנחנו בשיח מתמיד עם כל הגורמים המקצועיים במשרדים הממשלתיים. מה עושים או לא עושים בסוף - זה באמת לא בשליטתנו".

התנהלות העסקים בישראל בתקופת הקורונה

מאז תחילת הקורונה הלמ"ס פירקה את סקרי כוח אדם להגדרות שונות, ונוספו היבטים שונים כדי לשקף את המצב הסבוך אליו נקלעה התעסוקה עקב הקורונה. וכך, בנוסף לנתון הוותיק על אחוז הבלתי מועסקים, נוספו נתונים על אותם אלה שמועסקים, אך לא נמצאים במקומות עבודתם, עקב הקורונה.

פינקל מעיר כי "זה בדיוק מה שמקפיץ את נתוני האבטלה מרמות של 5% ל-10%. אבל גם אם תחזור לנתון המסורתי של הבלתי מועסקים, תמצא שבתחילת הקורונה הוא עמד על כ-130 אלף ועכשיו הוא כבר הגיע ל-200 אלף בלתי מועסקים, כלומר גם האבטלה ‘הארד קור’ גדלה מ-3% ל-5%. השאלה הגדולה, אם אותן קטגוריות חדשות יזלגו בסופו של דבר בחזרה לעבודה או שיזלגו לכיוון הבלתי מועסקים המסורתי. ואז נקבל את אותם חצי מיליון, או 10% אחוזי אבטלה שכולם מדברים עליהם".

בנוסף, בלמ"ס עורכים סקר עסקים, ובאחרונה התקיים סקר שמיני על התנהלות העסקים בישראל בתקופת הקורונה, כמה הוצאו לחל"ת, כמה עובדים מהבית, כמה פוטרו, כמה הוסבו לעבודה, פדיון, אשראי ועוד.

עוד סקר ייעודי שעד כה התקיים שלוש פעמים, הוא סקר נפשות שבהם נשאלים התושבים על התמודדותם במצבים ובלחצים והמגבלות שמוטלות על חייהם ועל חיי המשפחה עקב הקורונה.

חוסר מהימנות של הסקר הסרולוגי

ההתנגשות הגדולה ביותר שהייתה לפפרמן בעת כהונתו, וכנראה אחת הגדולות בתולדות הלמ"ס הייתה בעניין הסקר הסרולוגי שמקיים משרד הבריאות בנוגע להתפשטות מגפת הקורונה.

לפני כחודשיים, לאחר שהתברר כי קופות החולים יחלו בבדיקות הסקר הסרולוגי בקרב כ-75 אלף בני אדם, יצא פפרמן בהודעה חריגה ותקיפה כלפי משרד הבריאות. במכתב, שלווה אף בסרטון וידיאו, פפרמן התריע מפני חוסר מהימנות של הסקר, וסיפר כי על אף התרעותיו - אף גורם במשרדי הממשלה לא ענה לפנייתו בנושא.

"פניתי לגורמים הבכירים ביותר במשרד הבריאות ובמשרדי ממשלה רלוונטיים אחרים כבר לפני למעלה משבועיים. התרעתי על ביצוע הסקר במתכונת המוצעת וביקשתי לקיים דיון מעמיק בנושא, אך להפתעתי ואכזבתי, לא זכיתי לכל תגובה", כתב אז.

היכן הדברים עומדים היום?
"כרגע אני לא יודע איפה זה עומד. בתפקידי כסטטיסטיקן הלאומי אני אחראי על כל הסטטיסטיקה הרשמית של מדינת ישראל וכל משרד אחר שמפיק סטטיסטיקה רשמית חייב להתייעץ איתי.

"התקשרו ממשרד הבריאות להודיע לי שהם עורכים את הסקר. ניסיתי להסביר להם את הקשיים המתודולוגיים שאני רואה. רצינו לבחור את המדגם ולהעביר למשרד הבריאות הנחיות, את מי צריך לבדוק ולאחר מכן לקבל את התוצאות ולעזור לנתח אותן. חשבתי שהמדגם שלהם אינו מייצג נכונה את תושבי מדינת ישראל.

"כתבתי ולא ענו ולא ענו ולא ענו ואז צילמתי הודעה מוקלטת ומהרגע שזה התפרסם כולם פנו, וקיבלתי תשובה מקצועית ממשרד הבריאות וניסו להסביר. אני הצעתי שהסקר של משרד הבריאות יצומצם לכמחצית במספר הנדגמים אבל לפי שיטה סטטיסטית שהגינו".

ממשרד הבריאות מסרו: "מתווה הסקר הסרולוגי גובש על ידי מיטב המומחים לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות ומחוצה לו".

הלמ"ס כנראה נותרה מחוץ לתמונה.