ז'נג יימינג אכל ארוחת בוקר בביתו בבייג'ין בחודש יולי כאשר הופיעה הודעה על מסך המחשב שלו. ידיד שלח לו לינק שהראה את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שאמר שנגיף הקורונה הגיע מסין, ובמסגרת התגובה האמריקנית הוא יאסור אולי את השימוש בטיקטוק (TikTok), יישום הווידאו הלוהט שז'נג בנה.
ז'נג נדהם. "וירוס סיני?", הוא אמר לאנשים סביבו מאוחר יותר. ובכל מקרה, מה הקשר בין הקורונה וטיקטוק?
מההלם הראשוני, המצב התדרדר במהירות. קודם כל, טראמפ העלה את הרף על ידי הוראה לחברה האם של טיקטוק ByteDance למכור את הפעילות האמריקנית של היישום או לספוג איסור פעילות, בנימוק שהיישום מאיים על הביטחון הלאומי של ארה"ב באמצעות הנתונים שהוא אוסף.
כך, בזמן שלאומנים סינים תקפו את ז'נג במדיה החברתית על כך שהוא לא נלחם בהוראה של טראמפ, המשקיעים המערביים של ז'נג לחצו עליו לעשות את ההיפך - להרים ידיים ולמכור את היישום.
ז'נג השיב אש לעברו של טראמפ ביום ב' שעבר, בתביעה שהוא הגיש בבית משפט פדרלי בקליפורניה לעצירת ההוראה של הבית הלבן. ואז הוא איבד לפתע את העוזר בעל הפרופיל הגבוה שהוא גייס כדי להרחיב את הגלובליזציה של טיקטוק. קווין מאייר, שהובא שלושה חודשים לפני כן מוולט דיסני, הודיע שהוא פורש מתפקיד מנכ"ל טיקטוק, מפני שהנסיבות הפוליטיות שינו את תפקידו. כך נגרר המייסד הסיני של יישום לבני עשרה, שמאופיין בריקודים פתלתלים וסרטוני וידאו של דיבוב שפתיים, לקלחת היחסים הגיאופוליטיים בין שתי מעצמות. ז'נג, בן 37 ומעריץ של עמק הסיליקון, רצה תמיד להקים חברה גלובלית, אבל לא כך.
בשל האיום באיסור פעילות טיקטוק בשוק האמריקני אם היא לא תעבור לידיים אמריקניות, הפעילות הרווחית הזו נמצאת במרכז משחק של השתלטות עליה, כאשר מיקרוסופט, טוויטר ואורקל מנהלות שיחות רכישה ושוקלות להגיש הצעות. גם וולמארט הצטרפה ביום חמישי כשותפה פוטנציאלית של מיקרוסופט.
לא רוצה הטבות מהמפלגה הקומוניסטית
אולטימטום מהבית הלבן ממש לא היה בתוכניות של מהנדס התוכנה הצעיר ומוטה היוזמה הסיני. הוא שונה מהדור הקודם של מייסדי חברות טכנולוגיה סינים, שחיפשו הטבות מממסד המפלגה הקומוניסטית הסינית. ז'נג מעדיף את קליפורניה על פני קונגרס העם הסיני. הוא לובש חולצות טי וג'ינס, אוכל בקפיטריה של החברה, ומצטט כללי טק כמו "תמיד היום הראשון" של ג'ף בזוס מאמזון, שהתכוון לכך שחברה צריכה תמיד להרגיש שהיא חברת סטארט-אפ.
הוא אינו חבר המפלגה הקומוניסטית, ועובדי החברה האם של טיקטוק, בייטדאנס, שז'נג הקים, פונים אליו בשמו הפרטי יימינג.
הוא נולד במחוז פוג'יאן בדרום-מזרח סין ב-1983, תקופה שבה סין החלה להיפתח, למד הנדסת תוכנה באוניברסיטה בעיר הצפונית טיינג'ין, שם פגש את אשתו לעתיד וצבר מוניטין של בחור שיודע לתקן מחשבים. אחר כך הוא עבד בכמה חברות סטארט-אפ וב-2008 הצטרף לתקופה קצרה למשרדי מיקרוסופט בבייג'ין כמהנדס.
הוא נשאר במיקרוסופט פחות משנה, וסיפר לתקשורת הסינית שהעבודה היתה כה משעממת, שהוא בילה חצי מהזמן בקריאת ספרים.
סין באותן השנים חיזקה של שליטתה באינטרנט, ואחרי המהומות במחוז המוסלמי בחלקו שינג'יאנג במערב המדינה ב-2009, הרשויות חסמו כמה אתרים בנימוק שהמהומות אורגנו ברשת. ז'נג, שבאותה עת עבד בחברה דמויית טוויטר, פאנפו, התקומם נגד ההגבלות.
"צאו עם חולצות טי שתומכות בגוגל", הוא צייץ בבלוג שלו. "אם הם חוסמים את האינטרנט, אני אכתוב את מה שאני רוצה לומר על הבגדים שלי". הבלוג הזה כבר לא נגיש. גוגל ביטלה את מנוע החיפוש הסיני שלה כעבור שנה.
שאיפות עולמיות ויותר מ-100 תביעות
ז'נג הקים את בייטדאנס (ByteDance), שמחזיקה בטיקטוק, בדירה בבייג'ין ב-2012. מההתחלה היו לה שאיפות עולמיות, למרות שעובדים רבים שלה מעולם לא ביקרו בחו"ל. "חדר הישיבות הגדול ביותר היה בשטח 10 מ"ר, אבל הרעיונות שלנו יכלו להיות גדולים מאוד", סיפר ז'נג בשנה שעברה בווידאו לציון יום ההקמה.
אחד המוצרים הגדולים ביותר היה יישום איסוף חדשות שנקרא "ג'ינרי טוטיאו", החדשות של היום. ז'נג, שמכהן כמנכ"ל בייטדאנס שאותה הקים, לא היה בעל רקע במדיה, אבל הוא יכול היה לכתוב קודים. היישום השתמש בבינה מלאכותית כדי להזין חדשות לאנשים בהתבסס על הרגלי הקריאה שלהם. על מה שהם נטו להקליק? כמה זמן הם נשארו? האם הם סיימו לקורא את הכתבה?
התגובה היתה יותר מ-100 תביעות ותלונות מאתרי חדשות ברשת ומעיתונים, שחלקם האשימו אותו בגניבת התוכן שלהם. בכמה מקרים, ביידאנס נאלצה לפצות יוצרי תוכן על שימוש בתוצרתם לא רשות. בייטדאנס אומרת שהיה בסין "בלבול מסוים" לגבי זכויות יוצרים בשנותיה הראשונות, וכעת היא כבר חתומה על שותפויות עם אתרי מדיה רבים.
ביקור בקליפורניה ב-2014 חיזק את הנחישות של ז'נג להקים חברה גלובלית. עם עוד כמה מייסדי עסקים צעירים מסין, הוא סייר בפייסבוק וטסלה ונפגש עם אנשים כמו ג'רי יאנג, ממייסדי יאהו. הוא חזר משוכנע שיזמי הטק הסינים יכולים להתמודד בליגה העליונה.
טיקטוק הוכיחה שהוא צדק. האלגוריתמים שלו יכולים לגרום התמכרות לסרטוני הווידאו, והוא הפך לסנסציה עולמית. היו שני מיליארד הורדות שלו בכל העולם, לפי חברת מחקרי השוק סנסור טאואר. שווי בייטדאנס, שהיא עדיין חברה פרטית, מוערך בכ-100 מיליארד דולר.
מלבד העובדה שזהו היישום הצרכני הסיני הראשון ששיחק אותה בגדול בשוק המערבי, אי אפשר להאשים את טיקטוק, בניגוד להצלחות-עבר רבות של סין, בחיקוי טכנולוגיה מערבית במקום חדשנות.
טיקטוק היא היום פלטפורמת המדיה החברתית העיקרית של מיליוני בני עשרה ברחבי העולם. כשהם מפתחים משהו, זה לא רק לשוק מסוים אלא לקהל העולמי", אמר אניס אוזמן, מייסד חברת ההשקעות פגסוס טק וונצ'רז.
סין בעקבות המידע של טיקטוק
למרות שטכנולוגיה נראתה פעם כמו מגזר שבו ארה"ב וסין יכולות לעבוד יחד - הון סיכון אמריקני מימן חברות סטארט-אפ סיניות ומהנדסים סינים עברו לעמק הסיליקון - היא הופכת כעת לחזית מלחמה ללא הכרעה בין שתי מעצמות העל. טיקטוק נחתה במרכז המאבק הזה, יחד עם וואוויי טכנולוג'יז ו-WeChat של טנסנט הולדינגס, יישום המסרונים והתשלומים שניצב גם הוא בפני איום חרם בארה"ב על ידי ממשל טראמפ.
טיקטוק גם תיתפס על ידי הרשויות בסין כחברה חשובה מבחינה אסטרטגית, אמר איאן ברמר, נשיא קבוצת Eurasia לניתוח סיכונים פוליטיים. חשיבותה נעוצה בכמות האדירה של נתוני המשתמשים שהיא אוספת, שמניעים למידת מכונה.
"סין מבינה לפתע שהיא זקוקה ליכולות הטק הללו לצרכים פנימיים שלה, והיא צריכה את זה מהר", אמר ברמר.
בייטדאנס השיקה את טיקטוק ב-2017, ואחר כך קנתה יריבה שלה משנחאי, Musical.ly, שצברה פופולריות בין בני עשרה בארה"ב, וצירפה אותה לטיקטוק. ז'נג אמר בפורום של אוניברסיטת צינגואה בבייג'ין במארס 2018 שהוא צופה שלטיקטוק יהיו יותר משתמשים מחוץ לסין מאשר בסין בתוך שלוש שנים.
כבר לא מוקיע צנזורה
כמה שבועות אחרי אותו פורום, ממשלת סין סגרה יישום בדיחות של בייטדאנס, בנימוק שהתוכן שלו "וולגרי".
הפעם, במקום להוקיע את הצנזורה, ז'נג הגיב בפוסט ארוך במדיה החברתית שבו הוא הביע התנצלות והבטיח להכפיל את מספר הצנזורים של בייטדאנס עצמה. בהישאלו עם כך בשבוע שעבר, דובר של בייטדאנס אמר שההתנצלות היתה הסבר למשתמשים שכעסו על כך שז'נג לא הגן על הפלטפורמה מתכנים שלא תאמו את הערכים שלהם.
ניתוח של "וול סטריט ג'ורנל" שפורסם החודש, מצא כי האפליקציה של טיקטוק עקבה אחר משתמשים באמצעות טקטיקה שנאסרה על ידי גוגל, ושאפשר לה לאסוף פרטים ייחודיים ממיליוני סמארטפונים בלי לבקש את אישור המשתמשים. טיקטוק לא עושה זאת יותר ובחברה הבטיחו ליצור חומת בין המשתמשים הסינים ומשתמשים מחוץ לסין.
ממשל טראמפ מודאג מהאפשרות שהממשל הסיני יוכל לגשת לדאטה של משתמשי טיקטוק. לפי החוק הסיני, חברות מקומיות חייבות לעזור בחקירות הקשורות לביטחון לאומי. בבייטדאנס ציינו כי הם לא חולקים מידע עם הממשל הסיני ולא יעשו כך אם יתבקשו לעשות זאת. בשנה שעברה החלו לבחון בממשל האמריקאי האם ההתנהלות של בייטדאנס וטיקטוק עלולה להוות סיכון לביטחון הלאומי. בעקבות זאת, ז'נג פנה לנשיא מיקרוסופט ברד סמית' ולמנכ"ל סאטיה נאדלה להתייעץ איתם איך להתמודד עם החששות הללו ואיך להשיג את אמון הרגולטורים, כך לפי גורמים ששותפים לתהליך החשיבה של ז'נג.
אותם אנשים אמרו שהתוצאה הייתה תוכנית של טיקטוק לפתוח מרכז בלוס אנג'לס שיספק יותר שקיפות לגורמים מחוץ לחברה לגבי התנהלותה. אותן שיחות התגלגלו בהמשך לדיונים על עסקה בין הצדדים. ז'נג התמודד עם לחצים מצד המשקיעים שלו להסכים למכור את הפעילות בארה"ב כדי להיענות לרצונות של טראמפ, למרות שז'נג קיווה שהפתרון יהיה שונה.
ז'נג יימינג
היזם בן ה-37 למד הנדסת תוכנה באוניברסיטת טיאנג'ין, שם גם פגש את אשתו ● לפני שהקים את התאגיד ByteDance ב-2012 הוא הספיק לעבור בכמה סטארט-אפים וגם לעבוד קצת פחות משנה בסניף של מיקרוסופט בבייג'ינג, מועמדת מובילה לרכישת פעילות טיקטוק בארה"ב ● לאמצעי התקשורת הוא סיפר שתקופה זו היתה "לא מאתגרת" ומחצית זמנה העביר בקריאת ספרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.