לבקשת "גלובס" נחשפים ההיקפים העצומים של הפנסיה התקציבית בישראל

למעלה מ-135 אלף שכירים במגזר הציבורי מבוטחים בפנסיה תקציבית, כך עולה מבדיקה שערך האוצר לבקשת "גלובס". המספר אינו כולל את עובדי מערכת הבריאות, החברות הממשלתיות, המורים המועסקים באמצעות השלטון המקומי (בעיקר בחינוך העל-יסודי), את עובדי התאגידים הסטוטוטוריים, האוניברסיטאות והמכללות ואת המשרתים מערכת הביטחון. ובכל מקרה מדובר במספר גבוה יחסית. בעבר העריכו גורמים ממשלתיים כי מספר מקבלי הפנסיה התקציבית נמוך בהרבה.

פניית "גלובס" לאוצר באה על רקע הדרישה שהעלה שר האוצר ישראל כ"ץ להשוות את ההפרשה לפנסיה של עובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית לזו של מבוטחי הפנסיה הצוברת. עובדים בפנסיה תקציבית מפרישים מדי חודש 2% משכרם בעוד שהעובדים המבוטחים בפנסיה צוברת מפרישים 6%-7% משכרם החודשי. מדובר בהפרש הנאמד במאות שקלים בחודש ואף יותר. הבדל משמעותי נוסף לטובת הפנסיה התקציבית הוא שהיא נקבעת בהתאם לשכר האחרון (השכר במגזר הציבורי עולה אוטומטית עם הוותק עד לפרישה), בעוד שהפנסיה הצוברת משקפת את השכר הממוצע על פני כל שנות העבודה של המבוטח.

בהסתדרות לא הגיבו על ההצעה, אך בעבר נשמעו אמירות מצד בכירים בארגון שלא שללו מהלכים שיביאו לצמצום האפלייה לרעה של המבוטחים בפנסיה צוברת. דרישה נוספת שהעלה כ"ץ, להפחתה של 10% בשכרם של שכירים המשתכרים מעל 20 אלף שקלים לחודש, נוגעת, על-פי נתוני האוצר ל-105 אלף עובדים במגזר הציבורי.

בצה"ל עדיין נהנים מפנסיה תקציבית

האפשרות להצטרף לפנסיה תקציבית החלה להיסגר כבר ב-1998 ונחסמה סופית ב-2004. כמו בהרבה מקרים אחרים, גם לכלל זה יש יוצא מהכלל ענקי: צה"ל. אנשי הקבע בצבא עברו למעשה מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, אולם בתקופה שבין הפרישה מהצבא ועד לתחילת תשלומי הפנסיה הם זכאים למה שמכונה "פנסיית גישור".

במלים אחרות אלפי משרתי הקבע בצה"ל ימשיכו לקבל פנסיה תקציבית מגיל הפרישה מהצבא (43 לקצינים 56 לנגדים) ועד לגיל תחילת תשלומי הפנסיה הצוברת. אך נראה כי לא יידרשו להפריש עבור פנסיה זו, משום שהם כבר מפרישים לפנסיה צוברת, שגם בה הם נהנים מתנאים טובים ומשיעורי הפרשה גבוהים.

באוצר מעריכים כי המהלך יחסוך למדינה מאות מיליוני שקלים בשנה. החברות האקטוארית או היקף התשלומים העתידי בגין פנסיה תקציבית עומד נכון לסוף 2017 על 761 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה, 334 מיליארד (44%) מיועדים לעובדים פעילים במדינה ובמערכת הביטחון.

התחשיב של האוצר הוא חלקי בלבד משום שאינו מביא בחשבון מאות אלפי עובדים שמבוטחים עדיין בפנסיה תקציבית. מדובר, בין היתר, בעובדי השלטון המקומי והמועצות הדתיות וכן את עובדי התאגידים הסטוטוטוריים אוניברסיטאות, שמנהלים את הסדרי הפנסייה התקציבית שלהם בנפרד.