מה שכח שאול מרידור לספר במכתב ההתפטרות שלו?

אפשר לקרוא את מכתב ההתפטרות של שאול מרידור כמו שהוא, ואפשר לקרוא אותו קצת אחרת. הצעת קריאה אלטרנטיבית בחמש נקודות.

1.  מדינת ישראל עשתה שתי טעויות הרסניות בטיפול בקורונה הכלכלית: ההחלטה לנקוט בריסון תקציבי בתחילת המשבר, וההחלטה להוציא מאות אלפי ישראלים באופן יזום לחל"ת. איך שלא נסובב את זה - שתי הטעויות הללו נעשו במשמרת של מרידור כראש אגף התקציבים. מרידור כמובן לא לבד, המחדלים הללו קרו במשמרת של בנימין נתניהו כראש ממשלת מעבר, משה כחלון כשר אוצר, ושל שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר. משרד האוצר כולו כשל בטיפול בקורונה הכלכלית. הוא כשל עוד לפני שישראל כ"ץ מונה לשר האוצר והוא המשיך להשתרך מאחור גם תחת ידיו. 

2.  אלא שבניגוד לרמיזות במכתב ההתפטרות של שאול מרידור, שום דבר דרמטי לא קרה דווקא בימים האחרונים, למעט דבר אחד - הפשרה הפוליטית שהולידה דחייה בתקציב המדינה. זו אולי סיבה לתסכול מההתנהלות הפוליטית, סיבה לחוש דאגה מדירוג האשראי של המדינה, עילה לחיפוש אחר פתרונות יצירתיים להעברת תקציבים, זו לא סיבה להתפטר ולהשמיץ מבלי לקחת אחריות על דבר. לכן, את התיאורים הדרמטיים במכתב ההתפטרות של ראש אגף התקציבים כדאי לקחת עם קורטוב של מלח. מרידור התפטר כי בהיעדר תקציב אין לו למה לקום לעבודה. מרידור התפטר כי שר האוצר התנהג אליו בגסות ובעיקר כי הוא הבין (ובצדק) שהוא לא יכול לעבוד עוד במקום שבו לא נותנים לו אמון. מרידור התפטר משיקולי אגו, לא משיקולים של טובת המדינה. 

3.  אם שיקולים של טובת המדינה היו מנחים את מרידור הרי שהוא היה צריך לכתוב מכתב שונה בתכלית. להתנצל. בפני אזרחי ישראל. השכירים, שיצאו לחל"ת בהמוניהם והעצמאים שלא קיבלו בזמן את המענקים. להתנצל שלקח שבועות ארוכים עד שהבין את עומקו של המשבר. על כך שבלם בגופו סיוע לעסקים. להתנצל שלא החליף בזמן דיסקט. אולי אפילו, להתנצל על כך שלא רתם את ההון הציבורי והקשרים הקרובים שטיפח עם שורה של עיתונאים כדי לזעזע את הדרג הפוליטי והכלכלי בחודש מרץ, אפריל, אפילו מאי. 

4.  ההתפטרות של מרידור היא בכל מקרה הזדמנות. זמן לחשבון נפש כלכלי אבל גם זמן לשינוי אמיתי ועמוק באופן שפועל משרד האוצר. אין משרד ממשלתי, שלא לומר חברה עסקית שיכולים לפעול ולהצליח במבנה כמו זה של משרד האוצר. משרד ממשלתי שכל הבכירים בו שווים בדרגתם. למעשה, משרד שבו ראש אגף התקציבים חזק יותר מהמנכ"ל. לעתים, חזק אפילו יותר מהשר, לפחות בעיני עצמו. העזיבה של מרידור היא הזדמנות לשנות את מבנה המשרד, לחזק את תפקיד המנכ"ל.ית, להכפיף אליו או אליה את ראשי האגפים, למנות אנשים בעלי ניסיון עסקי וציבורי ולכפות רוטציה בתוך האגפים. 

5.  אם לא יעשה זאת, אם יתפתה למנות "יס מן" במקומו של מרידור, או אפילו פקיד בכיר אחר, מוצלח ודעתן ככל שיהיה, מבלי לבצע רפורמה רוחבית, הרי שהוא מפספס הזדמנות של לפחות פעם בדור. בדבר אחד צודק מרידור. את המחיר, אנחנו נשלם.